תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק לב

1 הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ־מֶלֶךְ; וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ׃ 2 וְהָיָה־אִישׁ כְּמַחֲבֵא־רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם; כְּפַלְגֵי־מַיִם בְּצָיוֹן, כְּצֵל סֶלַע־כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה׃ 3 וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים; וְאָזְנֵי שֹׁמְעִים תִּקְשַׁבְנָה׃ 4 וּלְבַב נִמְהָרִים יָבִין לָדָעַת; וּלְשׁוֹן עִלְּגִים, תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחוֹת׃ 5 לֹא־יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב; וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ׃
6 כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר, וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה־אָוֶן; לַעֲשׂוֹת חֹנֶף, וּלְדַבֵּר אֶל־יהוה תּוֹעָה, לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב, וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר׃ 7 וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים; הוּא זִמּוֹת יָעָץ, לְחַבֵּל עֲנָוִים (עֲנִיִּים) בְּאִמְרֵי־שֶׁקֶר, וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט׃ 8 וְנָדִיב נְדִיבוֹת יָעָץ; וְהוּא עַל־נְדִיבוֹת יָקוּם׃ {פ}

9 נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת, קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי; בָּנוֹת בֹּטחוֹת, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי׃ 10 יָמִים עַל־שָׁנָה, תִּרְגַּזְנָה בֹּטְחוֹת; כִּי כָּלָה בָצִיר, אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא׃ 11 חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת, רְגָזָה בֹּטְחוֹת; פְּשֹׁטָה וְעֹרָה, וַחֲגוֹרָה עַל־חֲלָצָיִם׃ 12 עַל־שָׁדַיִם סֹפְדִים; עַל־שְׂדֵי־חֶמֶד עַל־גֶּפֶן פֹּרִיָּה׃ 13 עַל אַדְמַת עַמִּי, קוֹץ שָׁמִיר תַּעֲלֶה; כִּי עַל־כָּל־בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ, קִרְיָה עַלִּיזָה׃ 14 כִּי־אַרְמוֹן נֻטָּשׁ, הֲמוֹן עִיר עֻזָּב; עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד־עוֹלָם, מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים׃ 15 עַד־יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם; וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל, וְכַרְמֶל (וְהַכַּרְמֶל) לַיַּעַר יֵחָשֵׁב׃ 16 וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב׃ 17 וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם; וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה, הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד־עוֹלָם׃ 18 וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם; וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים, וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת׃

19 וּבָרַד בְּרֶדֶת הַיָּעַר; וּבַשִּׁפְלָה תִּשְׁפַּל הָעִיר׃
20 אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל־כָּל־מָיִם; מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל־הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׃ {ס}
שלטון צדק
1 מלך צריך למלוך בצדק ועל שרים למשול ביושר. 2 כל אחד צריך להיות כמו מחבוא מפני הרוח וכמו מסתור מפני גשם שוטף, כמו נחלים במדבר, כמו צל של סלע גדול בארץ חמה מאוד. 3 עיני הרואים לא יהיו מכוסות עוד ואוזני השומעים יקשיבו. 4 קלי דעת יבינו ויחכימו ומגמגמים ידברו מהר וברור. 5 הרשעים לא יֵחשבו עוד לאנשים טובים, ורמאים לא יֵחשבו לנכבדים.
6 רָשָע מדבר דברי רֶשע, מתכנן לעשות מעשים רעים ומעשי שחיתות, לדבר על אלוהים דברים מתעים, לגזול מהרעבים את המזון ומהצמאים את המשקה. 7 האמצעים של הרשע רעים. הוא מתכנן מעשים רעים במטרה לפגוע בעניים בדברי שקר אפילו כשהנזקקים מדברים אמת. 8 אבל איש טוב מתכנן מעשים טובים ובזכות מעשיו הטובים יצליח.
9 נשים שלוות, קומו, שִמעו בקולי! בנות החיות בביטחון, האזינו לדבריי: 10 בעוד כשנה תיבהלו, אתן החיות בביטחון, כי הבציר יֹאבד והפרי לא יֵאסף. 11 פחדו, נשים שלוות, והימלאו חרדה, אתן החיות בביטחון. התפשטו וחִשפו את גופכן, לִבשו למותניכן בגדי אבל. 12 כולם מתאבלים על שדיים, על שדות יפים ועל גפנים פוריות שיבשו, 13 על אדמת עמי שמצמיחה קוצים ועשבים שוטים ועל כל הבתים השמחים, על העיר העליזה. 14 כי הארמון יֵעזב, רעש העיר יִפָּסק, החומה ומגדל השמירה יֵהרסו ויהיו למערות לעולם, למקום שישתעשעו בו חמורי בר ועדרים ירעו בו. 15 לבסוף ישפך עלינו רוח מלמעלה, המדבר יהפוך לשדה פורה והשדה הפורה יחשב ליער. 16 במדבר יֵעשה צדק והצדקה תיעשה בשדה פורה, 17 היא תביא שלום. פרי הצדקה יהיה שלווה וביטחון לעולם. 18 עמי יחיה במקום שכולו שלֵו, במשכן בטוח ובמקומות שקטים.
19 בָּרד יֵרד על היער והעיר תיהרס ותושפל.
20 מאושרים אתם, הזורעים ליד מקורות מים, המשחררים את השור והחמור במִרעֶה!