תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק כ

1 בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה, בִּשְׁלֹח אֹתוֹ, סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ׃ 2 בָּעֵת הַהִיא, דִּבֶּר יהוה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ לֵאמֹר, לֵךְ, וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ, וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ; וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף׃ {ס} 3 וַיֹּאמֶר יהוה, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף; שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת, עַל־מִצְרַיִם וְעַל־כּוּשׁ׃ 4 כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אֶת־שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת־גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף; וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם׃ 5 וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ; מִכּוּשׁ מַבָּטָם, וּמִן־מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם׃
6 וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה־כֹה מַבָּטֵנוּ, אֲשֶׁר־נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה, לְהִנָּצֵל, מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ׃ {ס}
ניצחון אשור על מצריים ועל כוש
1 בשנה שבא תַרְתָן לאשדוד בשליחות סַרְגוֹן מלך אשור, הוא נלחם באשדוד וכבש אותה. 2 באותה עת אמר ה' באמצעות ישעיהו בן אמוץ: "פְּשוֹט את בגדי האבל שאתה לובש וחלוֹץ את נעליך". ישעיהו עשה זאת והלך ערום ויחף. 3 ה' אמר: "עבדי ישעיהו הלך ערום ויחף שלוש שנים כאות וכסמל למצריים ולכוּשׁ. 4 כך יוליך מלך אשור את השבויים ממצריים ואת הגולים מכוש, הצעירים והזקנים – ערומים ויחפים, כשאחוריהם גלויים ואבריהם חשופים. 5 המצפים מכוש לישועה, המתפארים במצריים יבהלו ויתאכזבו".
6 ביום ההוא יאמרו תושבי ארץ רחוקה זו: "אם זה סופם של אלה שציפינו מהם לישועה, שברחנו אליהם כדי שיעזרו לנו להינצל ממלך אשור, איך נינצל אנחנו?".