תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק כח

1 הוֹי, עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם, וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ; אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ גֵּיא־שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן׃ 2 הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי, כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב; כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד׃ 3 בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה; עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם׃ 4 וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ, אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים; כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ, בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה׃ {ס}
5 בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יהוה צְבָאוֹת, לַעֲטֶרֶת צְבִי, וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה; לִשְׁאָר עַמּוֹ׃ 6 וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט; לַיּוֹשֵׁב עַל־הַמִּשְׁפָּט, וְלִגְבוּרָה, מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה׃ {ס} 7 וְגַם־אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ, וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ; כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן־הַיַּיִן, תָּעוּ מִן־הַשֵּׁכָר, שָׁגוּ בָּרֹאֶה, פָּקוּ פְּלִילִיָּה׃ 8 כִּי כָּל־שֻׁלְחָנוֹת, מָלְאוּ קִיא צֹאָה; בְּלִי מָקוֹם׃ {ס}

9 אֶת־מִי יוֹרֶה דֵעָה, וְאֶת־מִי יָבִין שְׁמוּעָה; גְּמוּלֵי מֵחָלָב, עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם׃ 10 כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו, קַו לָקָו קַו לָקָו; זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם׃ 11 כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה, וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת; יְדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּה׃ 12 אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם, זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף, וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה; וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ׃ 13 וְהָיָה לָהֶם דְּבַר־יהוה, צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם; לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹר וְנִשְׁבָּרוּ, וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ׃ {פ}

14 לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר־יהוה אַנְשֵׁי לָצוֹן; מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם׃ 15 כִּי אֲמַרְתֶּם, כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת־מָוֶת, וְעִם־שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה; שִׁיט (שׁוֹט) שׁוֹטֵף כִּי־עָבַר (יַעֲבֹר) לֹא יְבוֹאֵנוּ, כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ׃ {ס} 16 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן; אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד, הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ׃ 17 וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו, וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת; וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב, וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ׃ 18 וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת־מָוֶת, וְחָזוּתְכֶם אֶת־שְׁאוֹל לֹא תָקוּם; שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר, וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס׃ 19 מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם, כִּי־בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה; וְהָיָה רַק־זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה׃

20 כִּי־קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ; וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס׃ 21 כִּי כְהַר־פְּרָצִים יָקוּם יהוה, כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז; לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ, וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ, נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ׃ 22 וְעַתָּה אַל־תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן־יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם; כִּי־כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי, מֵאֵת אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת עַל־כָּל־הָאָרֶץ׃

23 הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ קוֹלִי; הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ אִמְרָתִי׃ 24 הֲכֹל הַיּוֹם, יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ; יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ׃ 25 הֲלוֹא אִם־שִׁוָּה פָנֶיהָ, וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק; וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן, וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ׃ 26 וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ׃

27 כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח, וְאוֹפַן עֲגָלָה, עַל־כַּמֹּן יוּסָּב; כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט׃ 28 לֶחֶם יוּדָק, כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ; וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ וּפָרָשָׁיו לֹא־יְדֻקֶּנּוּ׃ 29 גַּם־זֹאת מֵעִם יהוה צְבָאוֹת יָצָאָה; הִפְלִיא עֵצָה, הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה׃ {ס}
חורבן שומרון
1 אוי לכתר הגאווה של שיכורי אפרים, כבודם ויופיים הם פרח נבול על ראש גבעה בעמק הפורה של השיכורים מיין. 2 יש לאדוני מישהו חזק וגיבור כמו זרם של ברד, כמו סערה קטלנית. כמו שיטפון אדיר הוא ישליך אתכם בחזקה. 3 רגליים ירמסו את כתר הגאווה של שיכורי אפרים! 4 כבודם ויופיים שעל ראש גבעה בעמק הפורה יהיו לפרח נובל, כמו תאנה שהבשילה לפני הקיץ ומי שרואה אותה בולע אותה מיד.
5 ביום ההוא יהיה ה' צבאות לכתר יופי, כתר המפאר את שארית עמו. 6 הוא ינחה את השופט לשפוט בצדק, יתן כוח לאלה שנלחמים באויב הפורץ את שערי העיר .7 גם אלה התבלבלו כי שתו יין, איבדו את דרכם כי שתו משקאות משכרים. כוהנים ונביאים התבלבלו כי שתו משקאות משכרים, הסתחררו כי שתו יין, איבדו את דרכם כי שתו משקאות משכרים, שגו בחזונות שלהם, טעו בהחלטות שלהם. 8 כל השולחנות מלאים קיא וזוהמה. אין מקום נקי.
9 את מי הוא מנסה ללמד? למי הוא מסביר את המסר? לאלה שרק עכשיו הפסיקו לינוק, שהורחקו מהשדיים של אמם? 10 כי הוא נותן פקודה על פקודה, פקודה על פקודה, הוראה על הוראה, הוראה על הוראה, מעט פה, מעט שם. 11 אכן, בשפה מוזרה, בלשון לא מוכרת ידבר אל העם הזה. 12 הוא אמר להם: "זאת המנוחה וזה המרגוע – הניחו לעייף!", והם לא רצו לשמוע. 13 דבר ה' יהיה להם פקודה על פקודה, פקודה על פקודה, הוראה על הוראה, הוראה על הוראה, מעט פה, מעט שם כדי שילכו לאחור ויפלו, ישָברו, יפלו במלכודת ויתָפסו.
14 לכן שִמעו את דבר ה', אתם הלועגים, מושלי העם הזה בירושלים. 15 "אמרתם, 'כרתנו ברית עם המוות ועם השאוֹל חתמנו חוזה. אם יעבור כאן האויב, הוא לא יתקוף אותנו כי השתמשנו במרמה כמחסה ובשקר כמסתור'. 16 לכן אמר אדוני ה', 'אני מייסד בציון אבן, אבן מתאימה, אבן פינה יקרה ויציבה, אבן איתנה. המאמין לא ימהר לברוח. 17 אציב את היושר לקו מנחה אופקי ואת הצדק לקו מנחה אנכי. ברד ישטוף את מחסה המרמה, את מקום הסתר ישטפו מים. 18 בריתכם עם המוות תוּפר והחוזה שלכם עם השאוֹל לא יתקיים. כאשר יעבור האויב בארץ בהמוניו, הוא ירמוס אתכם. 19 בכל פעם שיעבור, יקח אתכם, מדי בוקר, ביום ובלילה. מי שיבין את הנבואה הזאת יזדעזע.
20 " 'המזרן קטן, אי אפשר לשכב עליו. השמיכה צרה, אי אפשר להתעטף בה. 21 ה' יפעל כמו שפעל בהר פְּרָצִים, יעשה את מעשהו כמו שעשה בעמק גִבְעוֹן. מעשהו מיוחד, פעולתו שונה מכל מעשיו בעבר. 22 אל תלעגו כדי שהכבלים הכובלים אתכם לא יתהדקו, כי שמעתי על השמדה מוחלטת שיביא אדוני ה' צבאות על כל הארץ.
23 " 'האזינו, שִמעו את קולי, הקשיבו ושִמעו את דבריי: 24 "האם האיכר חורש כל הזמן לקראת הזריעה? הוא הופך את האדמה ומיישר אותה. 25 אחרי שהוא מיישר אותה, הוא מפזר קֶצַח*, זורק כַּמוֹן*, [קצח וכמון – זרעים של צמחי תבלין] טומן חיטה בשורות ואת השעורה במקום שנועד לה. את הכּוּסֶמֶת* [כוסמת – אחד ממיני החיטה] הוא זורע בגבול השדה. 26 ה' מלמד אותו את סדרי העבודה, ה' מדריך אותו.
27 " ' "לא דשים קצח בכלי כבד וגס, בגלגל של עגלת דַיִשׁ לא דשים כמון אלא חובטים במקל קצח וכמון. 28 זרעים טוחנים, אי אפשר לדוש אותם לנצח. גלגל העגלה והסוסים רומסים אך אינם טוחנים אותם. 29 גם זאת מאת ה' צבאות, שתכניתו נפלאה, חכמתו גדולה" ' ".