תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק מא

1 הַחֲרִישׁוּ אֵלַי אִיִּים, וּלְאֻמִּים יַחֲלִיפוּ כֹחַ; יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ, יַחְדָּו לַמִּשְׁפָּט נִקְרָבָה׃ 2 מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח, צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ; יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ, יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ, כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ׃ 3 יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם; אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא׃ 4 מִי־פָעַל וְעָשָׂה, קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ; אֲנִי יהוה רִאשׁוֹן, וְאֶת־אַחֲרֹנִים אֲנִי־הוּא׃

5 רָאוּ אִיִּים וְיִירָאוּ, קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ; קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן׃ 6 אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ; וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק׃ 7 וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת־צֹרֵף, מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת־הוֹלֶם פָּעַם; אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא, וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט׃ {ס}

8 וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ; זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי׃ 9 אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ, וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ; וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי־אַתָּה, בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ׃ 10 אַל־תִּירָא כִּי עִמְּךָ־אָנִי, אַל־תִּשְׁתָּע כִּי־אֲנִי אֱלֹהֶיךָ; אִמַּצְתִּיךָ אַף־עֲזַרְתִּיךָ, אַף־תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי׃ 11 הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ, כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ; יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ׃ 12 תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם, אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ; יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּךָ׃ 13 כִּי, אֲנִי יהוה אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ; הָאֹמֵר לְךָ אַל־תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ׃ {ס} 14 אַל־תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, מְתֵי יִשְׂרָאֵל; אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם־יהוה, וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ 15 הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ, לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ, בַּעַל פִּיפִיּוֹת; תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק, וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים׃ 16 תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם, וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם; וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהוה, בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל׃ {פ}

17 הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן, לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה; אֲנִי יהוה אֶעֱנֵם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם׃ 18 אֶפְתַּח עַל־שְׁפָיִים נְהָרוֹת, וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת; אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם־מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם׃ 19 אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן; אָשִׂים בָּעֲרָבָה, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו׃ 20 לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ, וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו, כִּי יַד־יהוה עָשְׂתָה זֹּאת; וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ׃ {פ}
21 קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר יהוה; הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם, יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב׃ 22 יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ, אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה; הָרִאשֹׁנוֹת מָה הֵנָּה, הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן, אוֹ הַבָּאוֹת הַשְׁמִיעֻנוּ׃ 23 הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר, וְנֵדְעָה, כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם; אַף־תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ, וְנִשְׁתָּעָה וְנִרָא (וְנִרְאֶה) יַחְדָּו׃ 24 הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן, וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע; תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם׃
25 הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת, מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי; וְיָבֹא סְגָנִים כְּמוֹ־חֹמֶר, וּכְמוֹ יוֹצֵר יִרְמָס־טִיט׃
26 מִי־הִגִּיד מֵרֹאשׁ וְנֵדָעָה, וּמִלְּפָנִים וְנֹאמַר צַדִּיק; אַף אֵין־מַגִּיד, אַף אֵין מַשְׁמִיעַ, אַף אֵין־שֹׁמֵעַ אִמְרֵיכֶם׃ 27 רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם; וְלִירוּשָׁלָיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן׃ 28 וְאֵרֶא וְאֵין אִישׁ, וּמֵאֵלֶּה וְאֵין יוֹעֵץ; וְאֶשְׁאָלֵם וְיָשִׁיבוּ דָבָר׃ 29 הֵן כֻּלָּם, אָוֶן אֶפֶס מַעֲשֵׂיהֶם; רוּחַ וָתֹהוּ נִסְכֵּיהֶם׃ {פ}
אל תפחד, כי אני אתך
1 "הֱיו בשקט והקשיבו אליי, ארצות רחוקות! התחזקו עמים, גשו ודברו, יחד נערוך משפט. 2 מי עורר את הצדיק ממזרח וקרא לו לבוא אחריו? מי מכניע לפניו עמים ומשפיל מלכים? מי הוא שחרבו הופכת אותם לעפר והקשת שלו הופכת אותם לקש שעף ברוח? 3 הוא רודף אחריהם ועובר בשלום בדרך שלא הלך בה קודם. 4 מי פעל ומי עשה זאת? מי שברא את הדורות מבראשית. אני ה', הראשון, ואהיה גם האחרון. אני ה' ".
5 "תושבי ארצות רחוקות רואים ופוחדים, מקצות הארץ הם נבהלים, מתקרבים ובאים. 6 איש עוזר לחברו ואומר לו, 'הֱיה חזק!'. 7 הנגר מעודד את הצורף, והמחליק את המתכת מעודד את זה שמכה בה בפטיש. הוא אומר, 'זה חיבור טוב'. הוא מחזק את הפסל במסמרים כדי שלא יפול.
8 "אבל אתה, ישראל עבדי, יעקב אשר בחרתי בך, צאצא של אברהם אוהבִי. 9 הבאתי אותך מקצות הארץ ומקצותיה הרחוקים ביותר קראתי לך ואמרתי, 'אתה עבדי, בחרתי בך ולא דחיתי אותך'. 10 אל תפחד, כי אני אתך, אל תחשוש, כי אני אלוהיך. אחזק אותך ואעזור לך ואתמוך בך בכוחי ובצדקתי. 11 הלוא כל השונאים אותך יתביישו ויושפלו, יֵעלמו ויֹאבדו מתנגדיך. 12 תחפש ולא תמצא אותם. הנלחמים בך יעלמו ולא ישאר מהם כלום 13 כי אני ה' אלוהיך התומך בך, האומר לך, 'אל תפחד, אעזור לך. 14 אל תפחדי, תולעת יעקב, שארית ישראל הקטנה, אני אעזור לך', אמר ה'. 'האל הקדוש של ישראל הוא הגואל שלך. 15 אהפוך אותך למוֹרַג* [מורג – כלי שמפריד את גרעיני התבואה מהשיבולים] חד, חדש ובעל שיניים חדות. תרמסי הרים ותהפכי אותם לעפר, תפוררי גבעות עד שיהיו לאבק. 16 תפזרי אותם והרוח תעיף אותם, סערה תפיץ אותם, ואת תשמחי בה', תהללי את האל הקדוש של ישראל'.
17 "העניים והנזקקים מבקשים מים ואין להם. הלשון שלהם יָבְשָה בצמא. אני, ה', אענה להם. אני, אלוהי ישראל, לא אעזוב אותם. 18 על גבעות שוממות אפתח נהרות ובבקעות אפתח מעיינות, אהפוך את המדבר לאגם מלא מים, את הארץ היבשה למקור מים. 19 אצמיח במדבר עצי ארז, שיטה, הדס וזית, אשתול בשממה גם עצי ברוש, תִדְהָר ותְאַשׁוּר 20 כדי שיראו וידעו, ישימו לב ויבינו שה' עשה זאת, האל הקדוש של ישראל גרם לכך שכל זה יקרה".
21 "הציגו את טענותיכם", אומר ה'. "הגישו את הטיעונים שלכם", אומר מלך יעקב. 22 "גשו והגידו מה עתיד לקרות. אִמרו לנו מה היה בעבר כדי שנחשוב ונדע מה יהיו התוצאות, או אִמרו לנו מה יהיה. 23 הגידו לנו מראש מה עתיד לקרות ונדע שאתם אלוהים. עשו משהו – טוב או רע! – אז נראה כולנו ונפחד. 24 הרי אתם לֹא כלום ומעשיכם נחשבים לאפס. אדם מתועב יבחר בכם.
25 "הערתי אותו מצפון והוא בא, ממזרח הוא קורא בשמי. הוא בא ורומס שׂרים כמו חומר, כמו שקַדָר רומס בוץ.
26 "מי אמר לנו מראש מה יקרה כדי שנדע? מי אמר לנו מה יקרה לפני שזה קרה, כדי שנאמר 'הוא צדק'? אין מי שיאמר, אין מי שישמיע. אין אפילו מי שישמע את דבריכם. 27 הייתי הראשון שאמר לציון, 'הנה הם', ששלח לירושלים מבשר. 28 ראיתי שאין איש, שאין ביניהם יועץ שאוכל לשאול אותו ולקבל תשובה. 29 הלוא כולם כמו לא כלום, מעשיהם נחשבים לאפס, הפסלים היצוקים שלהם הם רוח וריק".