תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק ז

1 וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן־יוֹתָם בֶּן־עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, עָלָה רְצִין מֶלֶךְ־אֲרָם וּפֶקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלָיִם, לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ; וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ׃ 2 וַיֻּגַּד, לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר, נָחָה אֲרָם עַל־אֶפְרָיִם; וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ, כְּנוֹעַ עֲצֵי־יַעַר מִפְּנֵי־רוּחַ׃
3 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־יְשַׁעְיָהוּ, צֵא־נָא לִקְרַאת אָחָז, אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ; אֶל־קְצֵה, תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, אֶל־מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס׃ 4 וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל־תִּירָא, וּלְבָבְךָ אַל־יֵרַךְ, מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה; בָּחֳרִי־אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן־רְמַלְיָהוּ׃ 5 יַעַן, כִּי־יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה; אֶפְרַיִם וּבֶן־רְמַלְיָהוּ לֵאמֹר׃ 6 נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה, וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ; וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ, אֵת בֶּן־טָבְאַל׃ {ס} 7 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה׃ 8 כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק, וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין; וּבְעוֹד, שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם׃ 9 וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן, וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן־רְמַלְיָהוּ; אִם לֹא תַאֲמִינוּ, כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ׃ {ס}
10 וַיּוֹסֶף יהוה, דַּבֵּר אֶל־אָחָז לֵאמֹר׃ 11 שְׁאַל־לְךָ אוֹת, מֵעִם יהוה אֱלֹהֶיךָ; הַעְמֵק שְׁאָלָה, אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה׃ 12 וַיֹּאמֶר אָחָז; לֹא־אֶשְׁאַל וְלֹא־אֲנַסֶּה אֶת־יהוה׃
13 וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ־נָא בֵּית דָּוִד; הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים, כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת־אֱלֹהָי׃ 14 לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת; הִנֵּה הָעַלְמָה, הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל׃ 15 חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל; לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב׃ 16 כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב; תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ, מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ׃ 17 יָבִיא יהוה עָלֶיךָ, וְעַל־עַמְּךָ וְעַל־בֵּית אָבִיךָ, יָמִים אֲשֶׁר לֹא־בָאוּ, לְמִיּוֹם סוּר־אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה; אֵת מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃ {פ}

18 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִשְׁרֹק יהוה לַזְּבוּב, אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם; וְלַדְּבוֹרָה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר׃ 19 וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת, וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים; וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים, וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים׃
20 בַּיּוֹם הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר, אֶת־הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם; וְגַם אֶת־הַזָּקָן תִּסְפֶּה׃ {ס}
21 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא; יְחַיֶּה־אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי־צֹאן׃ 22 וְהָיָה, מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה; כִּי־חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל, כָּל־הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ 23 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה כָל־מָקוֹם, אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף; לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה׃ 24 בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבוֹא שָׁמָּה; כִּי־שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל־הָאָרֶץ׃ 25 וְכֹל הֶהָרִים, אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן, לֹא־תָבוֹא שָׁמָּה, יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת; וְהָיָה לְמִשְׁלַח שׁוֹר, וּלְמִרְמַס שֶׂה׃ {פ}
דברי ישעיהו לאחז
1 בימי אָחָז בן יוֹתָם בן עוּזִיָהוּ מלך יהודה תקפו רְצִין מלך ארם ופֶקַח בן רְמַלְיָהוּ מלך ישראל את ירושלים אך לא יכלו לנצח במלחמה. 2 למלך ממשפחת דוד נמסר: "ארם ואפרים משתפים פעולה". לב המלך ולב עמו רעדו כמו שעצי יער רועדים ברוח.
3 ה' אמר לישעיהו: "צא עם בִּנך שְׁאָר יָשׁוּב לקראת אחז, אל קצה התעלה של ברֵכת המים העליונה, בדרך לשְׂדֵה כּוֹבֵס, 4 ואמור לו, 'היזהר והֱיה שָקט. אל תפחד ואל תחשוש משני קצות המקלות האלה שמעלים עשן – מכעסם של רצין מלך ארם ובן רמליהו. 5 ארם תכנן עם בן רמליהו מלך אפרים לפגוע בך. הוא אמר: 6 "נתקוף את יהודה, נציק לה, נכבוש אותה לעצמנו ונמליך בתוכה את בן טָבְאַל". 7 כך אמר אדוני ה': "התכנית הזאת לא תתקיים ולא תצא לפועל! 8 בירת ארם היא דמשק ובראש דמשק עומד רצין. בעוד שישים וחמש שנה יפסיק אפרים להיות עם. 9 בירת אפרים היא שומרון ובראש שומרון עומד בן רמליהו. אם לא תאמינו, לא תחזיקו מעמד" ' ".
10 ה' הוסיף לדבר אל אחז ואמר: 11 "בקש אות מה' אלוהיך. בקש אות ממעמקים או מלמעלה". 12 אבל אחז השיב: "לא אבקש, לא אנסה את ה' ".
13 ישעיהו אמר: "בני משפחת דוד, שִמעו! האם לא די לכם להכעיס אנשים, שאתם מכעיסים גם את אלוהיי? 14 לכן אדוני עצמו יתן לכם אות: אישה צעירה תהרה ותלד בן ואתה תקרא לו עִמָנוּאֵל. 15 הילד יאכל חמאה ודבש* [*ז' 15 דבש – לא ברור אם מדובר בדבש דבורים או בתמצית פרות] כדי שילמד לדחות את הרע ולבחור בטוב. 16 לפני שילמד הילד לדחות את הרע ולבחור בטוב, שני המלכים, שמפניהם אתה פוחד, לא יהיו עוד בארץ. 17 ה' יביא עליך, על עמך ועל משפחת אביך ימים שכמוהם לא היו מאז התנתקה ממלכת אפרים מממלכת יהודה – הוא יביא את מלך אשור".
18 ביום ההוא ישרוק ה' לזבובים שבקצה תעלות מצריים ולדבורים שבארץ אשור. 19 הם יבואו כולם ויתפשטו בנחלים שוממים, בחריצי הסלעים, בין הקוצים ובשדות המרעה.
20 ביום ההוא יגלח אדוני בסכין ששָׂכר מעבר לנהר, במלך אשור, את הראש ואת שְׂער הרגלים ויחסל גם את הזקָן.
21 ביום ההוא יְגדל כל איש למחייתו עגְלה ושתי כבשים. 22 מרוב תנובת החלב יאכל חמאה. כל מי שנותר בארץ יאכל חמאה ודבש. 23 כל מקום שהיו בו גפנים יקרות יהיה ביום ההוא לשדה קוצים. 24 מי שיבוא לשם, יבוא עם חצים וקשת כי כל הארץ תהיה מכוסה קוצים ועשבים שוטים. 25 מרוב פחד לא תבוא אל כל ההרים שנעדרו בעבר במעדר, כי הם יהיו מלאים קוצים ועשבים שוטים. שוורים ירעו בהם וכבשים ירמסו אותם.