תנ"ך מבואר

ספר שמואל ב פרק כג

1 וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים;
נְאֻם דָּוִד בֶּן־יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל, מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל׃ 2 רוּחַ יהוה דִּבֶּר־בִּי; וּמִלָּתוֹ עַל־לְשׁוֹנִי׃ 3 אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל; מוֹשֵׁל בָּאָדָם, צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים׃ 4 וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח־שָׁמֶשׁ; בֹּקֶר לֹא עָבוֹת, מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ׃ 5 כִּי־לֹא־כֵן בֵּיתִי עִם־אֵל; כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי, עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה, כִּי־כָל־יִשְׁעִי וְכָל־חֵפֶץ כִּי־לֹא יַצְמִיחַ׃ 6 וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד כֻּלָּהַם; כִּי־לֹא בְיָד יִקָּחוּ׃ 7 וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם, יִמָּלֵא בַרְזֶל וְעֵץ חֲנִית; וּבָאֵשׁ שָׂרוֹף יִשָּׂרְפוּ בַּשָּׁבֶת׃ {פ}








8 אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד;
יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי, הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנוֹ (הָעֶצְנִי), עַל־שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָד (אֶחָת)׃ {ס} 9 וְאַחֲרוֹ (וְאַחֲרָיו) אֶלְעָזָר בֶּן־דֹּדִי (דֹּדוֹ) בֶּן־אֲחֹחִי; בִּשְׁלֹשָׁה גִּבֹּרִים (הַגִּבֹּרִים) עִם־דָּוִד, בְּחָרְפָם בַּפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ־שָׁם לַמִּלְחָמָה, וַיַּעֲלוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל׃ 10 הוּא קָם וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים עַד כִּי־יָגְעָה יָדוֹ, וַתִּדְבַּק יָדוֹ אֶל־הַחֶרֶב, וַיַּעַשׂ יהוה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא; וְהָעָם יָשֻׁבוּ אַחֲרָיו אַךְ־לְפַשֵּׁט׃ {ס} 11 וְאַחֲרָיו שַׁמָּא בֶן־אָגֵא הָרָרִי; וַיֵּאָסְפוּ פְלִשְׁתִּים לַחַיָּה, וַתְּהִי־שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים, וְהָעָם נָס מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים׃ 12 וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ־הַחֶלְקָה וַיַּצִּילֶהָ, וַיַּךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים; וַיַּעַשׂ יהוה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה׃ {ס}
13 וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשִׁים (שְׁלֹשָׁה) מֵהַשְּׁלֹשִׁים רֹאשׁ, וַיָּבֹאוּ אֶל־קָצִיר אֶל־דָּוִד, אֶל־מְעָרַת עֲדֻלָּם; וְחַיַּת פְּלִשְׁתִּים, חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים׃ 14 וְדָוִד אָז בַּמְּצוּדָה; וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים, אָז בֵּית לָחֶם׃ 15 וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר; מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם, מִבֹּאר בֵּית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר׃ 16 וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ־מַיִם מִבֹּאר בֵּית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר, וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל־דָּוִד; וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם, וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַיהוָה׃ 17 וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי יהוה מֵעֲשֹׂתִי זֹאת, הֲדַם הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים בְּנַפְשׁוֹתָם, וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם;

אֵלֶּה עָשׂוּ, שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים׃ {ס}
18 וַאֲבִישַׁי אֲחִי יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה, הוּא רֹאשׁ הַשְּׁלֹשִׁי (הַשְּׁלֹשָׁה), וְהוּא עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ, עַל־שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל; וְלוֹ־שֵׁם בַּשְּׁלֹשָׁה׃ 19 מִן־הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד, וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר; וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁה לֹא־בָא׃ {ס} 20 וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהוֹיָדָע בֶּן־אִישׁ־חַי (חַיִל) רַב־פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל; הוּא הִכָּה, אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב, וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת־הָאֲרִיַּה (הָאֲרִי) בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג׃ 21 וְהוּא־הִכָּה אֶת־אִישׁ מִצְרִי אֲשֶׁר (אִישׁ) מַרְאֶה, וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית, וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט; וַיִּגְזֹל אֶת־הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי, וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ׃ 22 אֵלֶּה עָשָׂה, בְּנָיָהוּ בֶּן־יְהוֹיָדָע; וְלוֹ־שֵׁם בִּשְׁלֹשָׁה הַגִּבֹּרִים׃ 23 מִן־הַשְּׁלֹשִׁים נִכְבָּד, וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁה לֹא־בָא; וַיְשִׂמֵהוּ דָוִד אֶל־מִשְׁמַעְתּוֹ׃ {ס}

24 עֲשָׂה־אֵל אֲחִי־יוֹאָב בַּשְּׁלֹשִׁים; אֶלְחָנָן בֶּן־דֹּדוֹ בֵּית לָחֶם׃ 25 שַׁמָּה הַחֲרֹדִי, אֱלִיקָא הַחֲרֹדִי׃ {ס} 26 חֶלֶץ הַפַּלְטִי, עִירָא בֶן־עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי׃ {ס} 27 אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתֹתִי, מְבֻנַּי הַחֻשָׁתִי׃ {ס} 28 צַלְמוֹן הָאֲחֹחִי, מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי׃ {ס} 29 חֵלֶב בֶּן־בַּעֲנָה הַנְּטֹפָתִי; {ס} אִתַּי בֶּן־רִיבַי, מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן׃ {ס} 30 בְּנָיָהוּ פִּרְעָתֹנִי, הִדַּי מִנַּחֲלֵי גָעַשׁ׃ {ס} 31 אֲבִי־עַלְבוֹן הָעַרְבָתִי, עַזְמָוֶת הַבַּרְחֻמִי׃ {ס} 32 אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי, בְּנֵי יָשֵׁן יְהוֹנָתָן׃ {ס} 33 שַׁמָּה הַהֲרָרִי, אֲחִיאָם בֶּן־שָׁרָר הָארָרִי׃ {ס} 34 אֱלִיפֶלֶט בֶּן־אֲחַסְבַּי בֶּן־הַמַּעֲכָתִי; {ס} אֱלִיעָם בֶּן־אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי׃ {ס} 35 חֶצְרוֹ (חֶצְרַי) הַכַּרְמְלִי, פַּעֲרַי הָאַרְבִּי׃ {ס} 36 יִגְאָל בֶּן־נָתָן מִצֹּבָה, {ס} בָּנִי הַגָּדִי׃ {ס} 37 צֶלֶק הָעַמֹּנִי; {ס} נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי, נֹשְׂאֵי (נֹשֵׂא) כְּלֵי יוֹאָב בֶּן־צְרֻיָה׃ {ס} 38 עִירָא הַיִּתְרִי, גָּרֵב הַיִּתְרִי׃ {ס} 39 אוּרִיָּה הַחִתִּי, כֹּל שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה׃ {פ}
דברי דוד האחרונים
1 אלה דברי דוד האחרונים: "נאום דוד בן ישי, נאום האיש שהועלה למלוכה, שנמשח למלך על ידי אלוהי יעקב, מחבֵּר שירי ישראל היפים: 2 רוח ה' דיבר דרכי, ושם מילים על לשוני. 3 כך אמר לי אלוהי ישראל, כך דיבר אליי סלע ישראל: 'על המושל בבני אדם להיות צדיק ולמשול ביראת אלוהים. 4 ממלכתו תִדמֶה לאור הבוקר עם זריחת השמש, לבוקר בלי עננים, לאדמה שמצמיחה דשא כתוצאה מאור השמש והגשמים'. 5 על אף שלא כזאת משפחתי לפני האל, הוא כרת אתי ברית, מפורטת ומיועדת להישמר לעולם. האם לא יושיע אותי וימלא את רצוני? 6 אבל הרשעים דומים כולם לקוצים מושלכים שלא נוגעים בהם ביד, 7 ומי שנוגע בהם, חייב להצטייד בכלי ברזל או במוט של חנית. סופם להישרף בו בַּמקום".
הלוחמים המנוסים של דוד 8 אלה שמות הלוחמים המנוסים של דוד:
יוֹשֵׁב בַּשֶׁבֶת תַחְכְּמוֹנִי, היה ממונה על השלושה. עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי הרג שמונה מאות איש בקרב אחד. 9 אחריו היה אֶלְעָזָר בן דוֹדוֹ ממשפחת אֲחוֹחַ, אחד משלושת הלוחמים שהיו עם דוד כאשר קיללו את הפלשתים שנאספו למלחמה. אנשי ישראל ברחו 10 אבל אלעזר נשאר והרג רבים מהפלשתים, עד שידו עייפה ודבקה לחרב. ביום ההוא נתן להם ה' ניצחון גדול, ולצבא שהלך אחרי אלעזר נותר רק לאסוף את השלל. 11 אחריו היה שַׁמָא בן אָגֵא הָרָרִי. הפלשתים נאספו למחנה במקום שהיה בו שדה מלא עדשים, וצבא ישראל ברח מפני הפלשתים. 12 אבל שמא נעמד באמצע השדה, נלחם בפלשתים, הביס אותם והציל את השדה. ה' נתן להם ניצחון גדול.
13 שלושה ממפקדי השלושים באו בעונת הקציר אל דוד למערת עדולם. צבא פלשתים חנה אז בעמק רפאים. 14 דוד היה אז בין הצוקים וחיל המשמר של הפלשתים היה בבית לחם. 15 דוד ביקש: "הלוואי שמישהו היה נותן לי לשתות ממי הבאר שליד שער בית לחם". 16 שלושת הלוחמים המנוסים פרצו למחנה הפלשתים, שאבו מים מהבאר שליד שער בית לחם, והביאו אותם לדוד. אבל דוד לא רצה לשתות את המים – הוא יצק אותם כקרבן לה' 17 ואמר: "חלילה לי, ה', לא אעשה זאת! האם אשתה את המים היקרים כדמם של אנשים שסיכנו את חייהם?". לכן לא רצה לשתות את המים.
אלה הדברים שעשו שלושת הלוחמים.
18 אבישי, אחיו של יואב בן צרויה, היה ממונה על השלושה. הוא יצא עם החנית שלו להילחם בשלוש מאות חיילי האויב, והרג אותם. כך נעשה מפורסם כמו השלושה. 19 האם לא היה מכובד מהשלושה? הוא היה ממונה עליהם על אף שלא נכלל ביניהם. 20 בְּנָיָהוּ בן יְהוֹיָדָע, בנו של איש מכובד מקַבְצְאֵל שעשה מעשי גבורה גדולים. בניהו הרג שני לוחמים אמיצים כאריות ממואב וגם ירד לבור ביום שלג והרג אריה. 21 הוא גם הרג מצרי ענק שהייתה בידו חנית. בניהו תקף אותו במקל, חטף מידו את החנית והרג אותו באמצעותה. 22 את הדברים האלה עשה בניהו בן יהוידע. גם הוא היה מפורסם כמו השלושה. 23 הוא היה מכובד מכל השלושים, אך לא נכלל בין השלושה. דוד מינה אותו ליועצו.
24 בין השלושים היו: עֲשָׂהאֵל אחיו של יואב, אֶלְחָנָן בן דוֹדוֹ מבית לחם, 25 שַׁמָה מחֲרוֹד, אֱלִיקָא מחֲרוֹד, 26 חֶלֶץ הפַּלְטִי, עִירָא בן עִקֵשׁ מתְקוֹע, 27 אֲבִיעֶזֶר מעֲנָתוֹת, מְבוּנַי מחוּשָׁה, 28 צַלְמוֹן ממשפחת אֲחוֹחַ, מַהֲרִי מנְטוֹפָה, 29 חֵלֶב בן בַּעֲנָה מנְטוֹפָה, אִיתַי בן רִיבַי מגבעה שבבנימין, 30 בְּנָיָהוּ מפִּרְעָתוֹן, הִדַי מנַחֲלֵי גַעַש, 31 אֲבִי עַלְבוֹן מבקעת הירדן, עַזְמָוֶות הבַּרְחוּמִי, 32 אֱלְיַחְבָּא משַׁעַלְבִּים, בנֵי יָשֵׁן יהונתן ["בני ישן: יהונתן" – שמו של הבן השני כנראה נשמט], 33 שַׁמָה ההֲרָרִי, אֲחִיאָם בן שָׁרָר הָארָרִי, 34 אֱלִיפֶלֶט בן אֲחַסְבַּי בן האיש ממַעֲכָה, אֱלִיעָם בן אֲחִיתוֹפֶל מגִילֹה, 35 חֶצְרַי מכַּרְמֶל, פַּעֲרַי מאֲרַב, 36 יִגְאָל בן נָתָן מצוֹבָה, בָּנִי מגָד, 37 צֶלֶק העַמוֹנִי ונַחֲרַי מבְּאֵרוֹת, נושא כלי הנשק של יואב בן צרויה, 38 עִירָא היִתְרִי, גָרֵב היִתְרִי 39 ואוּרִיָה החיתי, בסך הכול שלושים ושבעה איש.