תנ"ך מבואר

ספר שמואל ב פרק כב

1 וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה, אֶת־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת; בְּיוֹם הִצִּיל יהוה אֹתוֹ מִכַּף כָּל־אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל׃
2 וַיֹּאמַר; יהוה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי־לִי׃ 3 אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה־בּוֹ; מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ 4 מְהֻלָּל אֶקְרָא יהוה; וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃ 5 כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי־מָוֶת; נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי׃ 6 חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי; קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי־מָוֶת׃ 7 בַּצַּר־לִי אֶקְרָא יהוה, וְאֶל־אֱלֹהַי אֶקְרָא; וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו׃ 8 וַתְגָּעַשׁ (וַיִּתְגָּעַשׁ) וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ; וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי־חָרָה לוֹ׃ 9 עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל; גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ׃






10 וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד; וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו׃ 11 וַיִּרְכַּב עַל־כְּרוּב וַיָּעֹף; וַיֵּרָא עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ׃ 12 וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת; חַשְׁרַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃ 13 מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ; בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי־אֵשׁ׃ 14 יַרְעֵם מִן־שָׁמַיִם יהוה; וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ׃ 15 וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם; בָּרָק וַיְּהֻמֵּם (וַיָּהֹם)׃ 16 וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל; בְּגַעֲרַת יהוה, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ׃ 17 יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי; יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים׃ 18 יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז; מִשֹּׂנְאַי, כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ 19 יְקַדְּמֻנִי בְּיוֹם אֵידִי; וַיְהִי יהוה מִשְׁעָן לִי׃






20 וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי; יְחַלְּצֵנִי כִּי־חָפֵץ בִּי׃ 21 יִגְמְלֵנִי יהוה כְּצִדְקָתִי; כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי׃ 22 כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יהוה; וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי׃ 23 כִּי כָל־מִשְׁפֹּטוֹ (מִשְׁפָּטָיו) לְנֶגְדִּי; וְחֻקֹּתָיו לֹא־אָסוּר מִמֶּנָּה׃ 24 וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ; וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי׃ 25 וַיָּשֶׁב יהוה לִי כְּצִדְקָתִי; כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו׃ 26 עִם־חָסִיד תִּתְחַסָּד; עִם־גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם׃ 27 עִם־נָבָר תִּתָּבָר; וְעִם־עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל׃ 28 וְאֶת־עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ; וְעֵינֶיךָ עַל־רָמִים תַּשְׁפִּיל׃ 29 כִּי־אַתָּה נֵירִי יהוה; וַיהוה יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי׃





30 כִּי בְכָה אָרוּץ גְּדוּד; בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג־שׁוּר׃ 31 הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ; אִמְרַת יהוה צְרוּפָה, מָגֵן הוּא, לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃ 32 כִּי מִי־אֵל מִבַּלְעֲדֵי יהוה; וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ׃ 33 הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל; וַיַּתֵּר תָּמִים דַּרְכּוֹ (דַּרְכִּי)׃ 34 מְשַׁוֶּה רַגְלָיו (רַגְלַי) כָּאַיָּלוֹת; וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי׃ 35 מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה; וְנִחַת קֶשֶׁת־נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי׃ 36 וַתִּתֶּן־לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ; וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי׃ 37 תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי; וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי׃ 38 אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם; וְלֹא אָשׁוּב עַד־כַּלּוֹתָם׃ 39 וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן; וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃





40 וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה; תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי׃ 41 וְאֹיְבַי, תַּתָּה לִּי עֹרֶף; מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵם׃ 42 יִשְׁעוּ וְאֵין מֹשִׁיעַ; אֶל־יהוה וְלֹא עָנָם׃ 43 וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר־אָרֶץ; כְּטִיט־חוּצוֹת אֲדִקֵּם אֶרְקָעֵם׃ 44 וַתְּפַלְּטֵנִי, מֵרִיבֵי עַמִּי; תִּשְׁמְרֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא־יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי׃ 45 בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ־לִי; לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי׃ 46 בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ; וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם׃ 47 חַי־יהוה וּבָרוּךְ צוּרִי; וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי׃ 48 הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי; וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי׃ 49 וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי; וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי׃





50 עַל־כֵּן אוֹדְךָ יהוה בַּגּוֹיִם; וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃ 51 מִגְדִיל (מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה־חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד־עוֹלָם׃ {פ}
שירת הניצחון של דוד
1 כך שר דוד אחרי שהציל אותו ה' מכל אויביו ומשאול:
2 "ה' הוא הסלע שלי, המצודה והמושיע שלי. 3 אלוהים הוא הסלע שלי, מאחוריו אני מסתתר. הוא המגן שלי, בעזרתו אני ניצל, המבצר שאליו אני בורח, המושיע שלי. מרֶשע תושיע אותי. 4 כאשר אני קורא, 'מהולל ה' ', אני ניצל מאויביי. 5 כשגלֵי מוות היכו בי סביב, זרמֵי מוות עוררו בי פחד, 6 חבלים נכרכו סביבי ומשכו אותי לשְׁאוֹל [שְׁאוֹל – מקום המתים], ומלכודות מוות עמדו מולי, 7 כאשר הייתי בצרה, התפללתי לה'. אל אלוהיי התפללתי, והוא מהיכלו שמע את קולי, זעקָתי הגיעה לאוזניו. 8 הארץ הזדעזעה ורעדה, יסודות השמים התנדנדו, הזדעזעו בגלל כעסו. 9 עשן עלה מאפו, אש בוערת פרצה מפיו, וגחלים ניתזו ממנו. 10 הוא היטה את השמים וירד, וערפל מתחת לרגליו. 11 הוא רכב על מלאך ועף, ונראה כרוכב על כנפי רוח. 12 הוא הטיל סביבו חושך כסוכָּה בענני שמים כבדים מרוב מים. 13 מהאור שזהר לפניו התלקחו גחלי אש. 14 ה' שלח רעמים משמים, השמיע אל עליון את קולו. 15 הוא שלח ברקים, ברקים מעוררי מהומה, ופיזר את האויבים לכל עבר. 16 מעמקי הים נחשפו, יסודות העולם התגלו מכעס ה' ומנשיפת אפו. 17 הוא שלח ידו משמים ולקח אותי, הוציא אותי ממים רבים, 18 כאשר הציל אותי מאויבי החזק, משונאיי, שהיו חזקים ממני. 19 הם יצאו נגדי בעת צרה, אבל ה' תמך בי. 20 הוא שיחרר אותי, הוא הציל אותי כי אהב אותי. 21 ה' גמל לי כמידת הצדק שלי, כמידת יושר מעשיי השיב לי. 22 כי שמרתי את דרכי ה', לא חטאתי ולא התרחקתי מאלוהיי. 23 כל דרכיו מול עיניי ומחוקיו לא רחקתי. 24 הייתי נאמן לו ונזהרתי מהחטא שבי. 25 ה' השיב לי כמידת הצדק שלי, כמידת היושר שלי בעיניו. 26 לַנאמן אתה נאמן, ולגיבור ישר לב אתה גומל על יושרו. 27 עם אדם טהור אתה נוהג בטוהר, ואת מי שמעוות דרכו אתה מוביל בדרכים מעוּותות. 28 את הצנועים אתה מושיע, ואת הגאים אתה רואה ומשפיל. 29 אכן אתה הנר שלי, ה' מאיר את החושך הסובב אותי. 30 בעזרתך ארדוף אחרי גדוד, בעזרת אלוהיי אדלג על חומה. 31 דרכו של ה' מושלמת ודברו טהור. הוא מגן על כל הבוטחים בו, 32 כי מי אל מלבד ה'? ומי חזק מלבד אלוהינו? 33 האל הוא מבצרי החזק, הוא מיישר לפניי את הדרך, 34 גורם לרגליי להיות מהירות כאיילות ומעמיד אותי על ראשי ההרים. 35 הוא מאמן אותי למלחמה. זרועותיי שוברות קשת נחושת. 36 הגנת עליי בישועתך, והתשובות שלך לתפילותיי חיזקו אותי. 37 גרמת לכך שצעדיי יהיו יציבים כדי שלא אמעד. 38 רדפתי אחרי אויביי והשמדתי אותם, לא שבתי עד שכולם מתו. 39 השמדתי אותם, מחצתי אותם עד שלא יכלו לקום עוד, הם נפלו תחת רגליי. 40 נתת לי כוח להילחם, הבסת את הנלחמים בי, 41 הברחת מפניי את אויביי ושונאיי, ואני השמדתי אותם. 42 הם זעקו ולא היה מי שיציל אותם, הם קראו לה', אך הוא לא ענה להם. 43 פוררתי אותם עד שהיו כמו עפר הארץ, רמסתי ומעכתי אותם כמו את הבוץ שברחובות. 44 הצלת אותי מהיריבים בבני עמי, שמרת עליי כדי שאמשול בעמים. עמים שלא הכרתי היו לי לעבדים. 45 זרים העמידו פנים, שמעו ומייד צייתו לי. 46 זרים היו כצמח נובל וברחו מהמצודות שלהם. 47 ה' חי! ברוך ה' הנאמן לי, יתעלה אלוהים, המושיע הנאמן שלי, 48 האל הנוקם למעני, ומכניע לפניי עמים, 49 מחלץ אותי מאויביי ומעלה אותי מעל מתנגדיי, מציל אותי מאנשי רֶשע. 50 לכן אהלל אותך, ה', בין העמים ואזמר לכבודך, 51 עושה ישועות גדולות למלכו, וחסד למשיחו, לדוד ולצאצאיו לעולם".