תנ"ך מבואר

ספר ירמיהו פרק א

1 דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן־חִלְקִיָּהוּ; מִן־הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן׃ 2 אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יהוה אֵלָיו, בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה; בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ׃ 3 וַיְהִי, בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, עַד־תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְצִדְקִיָּהוּ בֶן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה; עַד־גְּלוֹת יְרוּשָׁלָיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי׃ {ס} 4 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 5 בְּטֶרֶם אֶצּוֹרְךָ (אֶצָּרְךָ) בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ, וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ; נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ׃ 6 וָאֹמַר, אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִֹה, הִנֵּה לֹא־יָדַעְתִּי דַּבֵּר; כִּי־נַעַר אָנֹכִי׃ {פ} 7 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי, אַל־תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי; כִּי עַל־כָּל־אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ, וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר׃ 8 אַל־תִּירָא מִפְּנֵיהֶם; כִּי־אִתְּךָ אֲנִי לְהַצִּלֶךָ נְאֻם־יהוה׃ 9 וַיִּשְׁלַח יהוה אֶת־יָדוֹ, וַיַּגַּע עַל־פִּי; וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי, הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ׃ 10 רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה, עַל־הַגּוֹיִם וְעַל־הַמַּמְלָכוֹת, לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס; לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ׃ {פ}
11 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר, מָה־אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ; וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה׃ 12 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת; כִּי־שֹׁקֵד אֲנִי עַל־דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ׃ {פ}
13 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר, מָה אַתָּה רֹאֶה; וָאֹמַר, סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה, וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה׃ 14 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָי; מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, עַל כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ 15 כִּי הִנְנִי קֹרֵא, לְכָל־מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה נְאֻם־יהוה; וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם, וְעַל כָּל־חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב, וְעַל כָּל־עָרֵי יְהוּדָה׃ 16 וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם, עַל כָּל־רָעָתָם; אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי, וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם׃ 17 וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ, וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל־אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ; אַל־תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם, פֶּן־אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם׃ 18 וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם, לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל־כָּל־הָאָרֶץ; לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ, לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ׃ 19 וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא־יוּכְלוּ לָךְ; כִּי־אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם־יהוה לְהַצִּילֶךָ׃ {פ}
1 אלה דברי יִרְמְיָהוּ בן חִלְקִיָהוּ מהכוהנים שבעֲנָתוֹת בנחלת בנימין. 2 ה' דיבר אליו בשנה השלוש עשרה למלכות יאשיהו בן אָמוֹן מלך יהודה, 3 בימי יהויָקים בן יאשיהו מלך יהודה ועד סוף השנה האחת עשרה למלכות צִדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה, עד שיצאו תושבי ירושלים לגָלוּת בחודש אב. הקדשת ירמיהו
4 ה' אמר לי: 5 "לפני שיצרתי אותך בבטן אמך בחרתי בך ולפני שנולדת הקדשתי אותך, מיניתי אותך נביא לעמים". 6 אמרתי: "אוי, אדוני ה'! הרי איני יודע לדבר כי אני צעיר". 7 הוא ענה לי: "אל תאמר, 'אני צעיר'. אתה תלך לכל מקום שאשלח אותך ותאמר את כל מה שאצווה עליך. 8 אל תפחד מפניהם כי אני אתך כדי להציל אותך". כך אמר ה'. 9 הוא הושיט את ידו, נגע בפי ואמר לי: "הנה, שמתי את דבריי בפיך. 10 שים לב, הפקדתי אותך היום על העמים ועל הממלכות כדי לעקור ולשבור, להשמיד ולהרוס, לבנות ולנטוע".
11 אחר כך שאל אותי ה': "מה אתה רואה, ירמיהו?", והשבתי: "ענף עץ שקד אני רואה". 12 ה' אמר לי: "ראית טוב. אני שוקד [ממהר] לקיים את דברי".
13 ה' דיבר אליי שנית ושאל: "מה אתה רואה?". השבתי: "סיר רותח שנוטה מכיוון צפון", 14 וה' אמר לי: "מצפון יבוא האסון על כל תושבי הארץ! 15 אני קורא לכל עמֵי ממלכות הצפון", אמר ה'. "הם יבואו וישימו מצור על פתחי השערים של ירושלים ועל כל החומות שלה סביב ועל כל ערי יהודה. 16 אשפוט את התושבים שלהן על כל מעשיהם הרעים, על שעזבו אותי, הקריבו קרבנות לאלוהים אחרים והשתחוו לאלילים מעשי ידיהם.
17 "ואתה, הכן את עצמך ולֵך ואמור להם את כל מה שאצווה עליך. אל תחשוש מפניהם, אחרת אשמיד אותך לעיניהם. 18 הפכתי אותך היום לעיר מבוצרת, לעמוּד ברזל ולחומות אָרָד שיעמדו נגד כל תושבי הארץ: מלכי יהודה, שריה, כוהניה ובני העם. 19 הם ילחמו בך אך לא יתגברו עליך כי אני אתך כדי להציל אותך", אמר ה'.