תנ"ך מבואר

ספר ירמיהו פרק כד

1 הִרְאַנִי יהוה, וְהִנֵּה, שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים, מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל יהוה; אַחֲרֵי הַגְלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־יְכָנְיָהוּ בֶן־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְאֶת־שָׂרֵי יְהוּדָה וְאֶת־הֶחָרָשׁ וְאֶת־הַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלָיִם, וַיְבִאֵם בָּבֶל׃ 2 הַדּוּד אֶחָד, תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד, כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת; וְהַדּוּד אֶחָד, תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ׃ {ס} 3 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי, מָה־אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ, וָאֹמַר תְּאֵנִים; הַתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת טֹבוֹת מְאֹד, וְהָרָעוֹת רָעוֹת מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ׃ {פ}
4 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 5 כֹּה־אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת הָאֵלֶּה; כֵּן־אַכִּיר אֶת־גָּלוּת יְהוּדָה, אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִן־הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים לְטוֹבָה׃ 6 וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה, וַהֲשִׁבֹתִים עַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת; וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס, וּנְטַעְתִּים וְלֹא אֶתּוֹשׁ׃ 7 וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב לָדַעַת אֹתִי, כִּי אֲנִי יהוה, וְהָיוּ־לִי לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים; כִּי־יָשֻׁבוּ אֵלַי בְּכָל־לִבָּם׃ {ס} 8 וְכַתְּאֵנִים הָרָעוֹת, אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ; כִּי־כֹה אָמַר יהוה, כֵּן אֶתֵּן אֶת־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְאֶת־שָׂרָיו וְאֵת שְׁאֵרִית יְרוּשָׁלָיִם, הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְהַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 9 וּנְתַתִּים לִזְוָעָה (לְזַעֲוָה) לְרָעָה, לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ; לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה, בְּכָל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר־אַדִּיחֵם שָׁם׃ 10 וְשִׁלַּחְתִּי בָם, אֶת־הַחֶרֶב אֶת־הָרָעָב וְאֶת־הַדָּבֶר; עַד־תֻּמָּם מֵעַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָהֶם וְלַאֲבוֹתֵיהֶם׃ {פ}
שני סלי תאנים
1 אחרי שהִגלה נבוכדראצר מלך בבל את יְכָניָהוּ בן יהויקים מלך יהודה, את שרי המלך ואת היוצרים והמסגרים מירושלים והביא אותם לבבל, הראה לי ה' שני סלי תאנים מוכנים לפני היכל ה'. 2 בסל אחד היו תאנים טובות מאוד, כמו תאנים שמבשילות ראשונות, ובסל אחר היו תאנים רעות מאוד, כל כך רעות שלא ניתן לאכול אותן. 3 ה' שאל אותי: "מה אתה רואה, ירמיהו?". השבתי: "תאנים. התאנים הטובות טובות מאוד והרעות כל כך רעות שלא ניתן לאכול אותן".
4 ה' אמר לי: 5 "כך אמר ה' אלוהי ישראל, 'כמו התאנים הטובות האלה, כך אפלֶה לטובה את גולי יהודה שהגליתי מהמקום הזה לארץ הבבלים. 6 אקפיד להיטיב אתם ואשיב אותם אל הארץ הזאת ואבנה אותם ולא אהרוס, אטע אותם ולא אעקור. 7 אתן להם לב כדי שיכירו אותי, שיֵדעו שאני ה'. הם יהיו עמי ואני אהיה אלוהיהם כי ישובו אליי בכל לבם. 8 אבל כמו התאנים הכל כך רעות שאי אפשר לאכול אותן', אמר ה', 'כך אעשה לצדקיהו מלך יהודה, לשריו ולשארית תושבי ירושלים שנשארו בארץ הזאת ולאלה שמתגוררים בארץ מצריים. 9 אגרום לכך שכל ממלכות הארץ יזדעזעו מהאסון שלהם. הם יהיו דוגמה לבושה וללעג, לבוז ולקללה בכל המקומות שבהם אפזר אותם. 10 אביא עליהם מלחמה, רעב ומגֵפה עד שיעלמו מעל האדמה שנתתי להם ולאבותיהם' ".