תנ"ך מבואר

ספר ירמיהו פרק כב

1 כֹּה אָמַר יהוה, רֵד בֵּית־מֶלֶךְ יְהוּדָה; וְדִבַּרְתָּ שָׁם, אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃ 2 וְאָמַרְתָּ שְׁמַע דְּבַר־יהוה, מֶלֶךְ יְהוּדָה, הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד; אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ, הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה׃ {ס} 3 כֹּה אָמַר יהוה, עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק; וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל־תֹּנוּ אַל־תַּחְמֹסוּ, וְדָם נָקִי, אַל־תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה׃ 4 כִּי אִם־עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ, אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה; וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל־כִּסְאוֹ, רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים, הוּא וְעַבְדָו (וַעֲבָדָיו) וְעַמּוֹ׃ 5 וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ, אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־יהוה, כִּי־לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה׃ {ס}
6 כִּי־כֹה אָמַר יהוה, עַל־בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה, גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן; אִם־לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר, עָרִים לֹא נוֹשָׁבָה (נוֹשָׁבוּ)׃ 7 וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים אִישׁ וְכֵלָיו; וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ, וְהִפִּילוּ עַל־הָאֵשׁ׃ 8 וְעָבְרוּ גּוֹיִם רַבִּים, עַל הָעִיר הַזֹּאת; וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ, עַל־מֶה עָשָׂה יהוה כָּכָה, לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת׃ 9 וְאָמְרוּ, עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת־בְּרִית יהוה אֱלֹהֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם׃ {ס}
10 אַל־תִּבְכּוּ לְמֵת, וְאַל־תָּנֻדוּ לוֹ; בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ, כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד, וְרָאָה אֶת־אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ׃ {ס}
11 כִּי כֹה אָמַר־יהוה אֶל־שַׁלֻּם בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, אֲשֶׁר יָצָא מִן־הַמָּקוֹם הַזֶּה; לֹא־יָשׁוּב שָׁם עוֹד׃ 12 כִּי, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־הִגְלוּ אֹתוֹ שָׁם יָמוּת; וְאֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא־יִרְאֶה עוֹד׃ {ס}
13 הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק, וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט; בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם, וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן־לוֹ׃
14 הָאֹמֵר, אֶבְנֶה־לִּי בֵּית מִדּוֹת, וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים; וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי, וְסָפוּן בָּאָרֶז, וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר׃

15 הֲתִמְלֹךְ, כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז; אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ׃
16 דָּן דִּין־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; הֲלוֹא־הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם־יהוה׃
17 כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ, כִּי אִם־עַל־בִּצְעֶךָ; וְעַל דַּם־הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ, וְעַל־הָעֹשֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת׃ {ס}
18 לָכֵן כֹּה־אָמַר יהוה, אֶל־יְהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא־יִסְפְּדוּ לוֹ, הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת; לֹא־יִסְפְּדוּ לוֹ, הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה׃
19 קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר; סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ, מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם׃ {ס}
20 עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי, וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ; וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים, כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל־מְאַהֲבָיִךְ׃
21 דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְוֹתַיִךְ, אָמַרְתְּ לֹא אֶשְׁמָע; זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ, כִּי לֹא־שָׁמַעַתְּ בְּקוֹלִי׃
22 כָּל־רֹעַיִךְ תִּרְעֶה־רוּחַ, וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ; כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ, מִכֹּל רָעָתֵךְ׃
23 יֹשַׁבְתִּי (יֹשַׁבְתְּ) בַּלְּבָנוֹן, מְקֻנַּנְתִּי (מְקֻנַּנְתְּ) בָּאֲרָזִים; מַה־נֵּחַנְתְּ בְּבֹא־לָךְ חֲבָלִים, חִיל כַּיֹּלֵדָה׃
24 חַי־אָנִי נְאֻם־יהוה, כִּי אִם־יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, חוֹתָם עַל־יַד יְמִינִי; כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ׃ 25 וּנְתַתִּיךָ, בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ, וּבְיַד אֲשֶׁר־אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם; וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים׃ 26 וְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ, וְאֶת־אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ, עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת, אֲשֶׁר לֹא־יֻלַּדְתֶּם שָׁם; וְשָׁם תָּמוּתוּ׃ 27 וְעַל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר־הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת־נַפְשָׁם לָשׁוּב שָׁם; שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ׃ {ס} 28 הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ, הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ, אִם־כְּלִי, אֵין חֵפֶץ בּוֹ; מַדּוּעַ הוּטֲלוּ הוּא וְזַרְעוֹ, וְהֻשְׁלְכוּ, עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעוּ׃
29 אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ; שִׁמְעִי דְּבַר־יהוה׃ {ס} 30 כֹּה אָמַר יהוה, כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי, גֶּבֶר לֹא־יִצְלַח בְּיָמָיו; כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ, אִישׁ יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד, וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה׃
נבואות על מלכי יהודה
1 כך אמר ה': "רד אל בית מלך יהודה ואמור שם את הדברים האלה, 2 'שְמע את דבר ה', מלך יהודה המולך על כיסא דוד, אתה, אנשיך ובני עמך העוברים בשערים האלה. 3 כך אמר ה': "שִפטו בצדק וביושר, הצילו את המנוצל ממי שמנצל אותו, אל תרמו תושבים זרים, יתומים ואלמנות. אל תיקחו דבר בכוח ואל תהרגו חפים מפשע במקום הזה. 4 אם כך תנהגו, יכנסו בשערי הבית הזה מלכים משושלת דוד רכובים על מרכבות וסוסים, המלך עם אנשיו ועַמו. 5 אם לא תצייתו לדברים האלה, אני נשבע בי", אמר ה', "שהבית הזה יהפוך לחורבה!" ' ".
6 כך אמר ה' על ביתו של מלך יהודה: "אתה בעיניי כמו הגִלעד, כמו פסגת הלבנון. אני נשבע שאגרום לך להיות כמו מדבר, כמו ערים לא מיושבות, 7 ואמַנה אנשים שיהרסו אותך, כל אחד עם הנשק שלו. הם יכרתו את עצי הארז המובחרים שלך וישליכו אותם לאש. 8 עמים רבים יעברו ליד העיר הזאת ויאמרו זה לזה, 'למה עשה ה' ככה לעיר הגדולה הזאת?'. 9 וכך יענו להם, 'כי תושביה עזבו את ברית ה' אלוהיהם והשתחוו לאלוהים אחרים ועבדו אותם'.
10 "אל תבכו על המת, אל תנידו עליו ראש בצער, בְּכו על מי שהולך, כי הוא לא ישוב עוד לראות את ארץ מולדתו".
11 כך אמר ה' על שַׁלוּם בן יאשיהו מלך יהודה, שמלך במקום יאשיהו אביו: "מי שהוּגלה מהמקום הזה לא ישוב אליו עוד. 12 במקום שאליו הִגְלו אותו ימות, ואת הארץ הזאת לא יראה עוד.
13 "אוי למי שבונה את ביתו בלי צדק ואת חדריו על הגג בלי יושר, המעביד אחרים בחינם ואינו נותן להם את שכרם!
14 האומר, 'אבנה לי בית גדול עם חדרים מרווחים על הגג'. הוא פותח בו חלונות, מצפה את קירותיו בלוחות ארז ומורח אותם בצבע אדום.
15 האם אתה מולך כי יש לך יותר קירות מצופים לוחות ארז מאשר לאחרים? הלוא אביך אכל ושתה ושפט בצדק, והצליח.
16 הוא הגן על העני והנזקק, והצליח – הרי כך עושה מי שמכיר אותי", אמר ה'.
17 "אתה חושב רק על הרווחים שלך ועל רצח חפים מפשע ועל ניצול ועל השפלה".
18 כך אמר ה' על יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה: "לא יתאבלו עליו, 'אוי אחי ואוי אחות'. לא יתאבלו עליו, 'אוי אדון ואוי כבודו'.
19 הוא יקבר כמו שקוברים חמור, יסחבו וישליכו אותו מחוץ לשערי ירושלים!".
20 "עלִי אל הלבנון וצעקי והשמיעי את קולך בבָּשָן, צעקי מעֲבָרִים כי אבדו כל המאהבים שלך.
21 דיברתי אלייך כשחיית בשלווה. אמרת, 'לא אקשיב!'. זו דרכך מנעורייך – לא שמעת בקולי.
22 את כל מנהיגייך תישא הרוח, והמאהבים שלך ילָקחו בשבי. אז תתביישי ותהיי נבוכה בגלל כל מעשייך הרעים!
23 היושבת בלבנון, את שבנית קן בארזים, האם לא ירחמו עלייך כאשר יתקפו אותך יסורים, צירים כמו של אישה יולדת?".
24 "אני נשבע בי", אמר ה', "שאם אתה, כָּנְיָהוּ בן יהויקים מלך יהודה, תהיה כמו טבעת חותם על יד ימיני, משם אסיר אותך! 25 אתן אותך בידי אלה שרוצים להרוג אותך ובידי אלה שאתה פוחד מפניהם וביד נְבוּכַדְרֶאצַר מלך בבל וביד הבבלים. 26 אותך ואת אמך שילדה אותך אשליך לארץ אחרת שלא נולדתם בה, ושם תמותו. 27 אבל לארץ שמאוד תרצו לשוב אליה, לשם לא תשובו. 28 האם האיש הזה, כָּניהוּ, הוא כלי בזוי ומנופץ או כלי שאין בו צורך? מדוע נזרקו הוא וצאצאיו, הושלכו לארץ שלא הכירו?
29 "ארץ, ארץ, ארץ, שִמעי את דבר ה'! 30 כך אמר ה', 'כִּתבו על האיש הזה שלא יהיו לו ילדים, שהוא יהיה גבר שלא יצליח כל ימי חייו, שאף לא אחד מבניו יזכה למלוך על כיסא דוד ולמשול ביהודה' ".