ספר ירמיהו פרק יב
1 צַדִּיק אַתָּה יהוה, כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ; אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ,
מַדּוּעַ, דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, שָׁלוּ כָּל־בֹּגְדֵי בָגֶד׃
2 נְטַעְתָּם גַּם־שֹׁרָשׁוּ, יֵלְכוּ גַּם־עָשׂוּ פֶרִי;
קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם, וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם׃
3 וְאַתָּה יהוה יְדַעְתָּנִי, תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ;
הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה, וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה׃ {ס}
4 עַד־מָתַי תֶּאֱבַל הָאָרֶץ, וְעֵשֶׂב כָּל־הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ;
מֵרָעַת יֹשְׁבֵי־בָהּ, סָפְתָה בְהֵמוֹת וָעוֹף, כִּי אָמְרוּ, לֹא יִרְאֶה אֶת־אַחֲרִיתֵנוּ׃
5 כִּי אֶת־רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת־הַסּוּסִים; וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ, וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן׃ 6 כִּי גַם־אַחֶיךָ וּבֵית־אָבִיךָ, גַּם־הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ, גַּם־הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא; אַל־תַּאֲמֵן בָּם, כִּי־יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת׃ {ס}
7 עָזַבְתִּי אֶת־בֵּיתִי,
נָטַשְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִי;
נָתַתִּי אֶת־יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ׃
8 הָיְתָה־לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר;
נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל־כֵּן שְׂנֵאתִיהָ׃
9 הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי, הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ; לְכוּ,
אִסְפוּ כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה הֵתָיוּ לְאָכְלָה׃
10 רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי, בֹּסְסוּ אֶת־חֶלְקָתִי; נָתְנוּ אֶת־חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה׃
11 שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה, אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה; נָשַׁמָּה כָּל־הָאָרֶץ, כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב׃
12 עַל־כָּל־שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר, בָּאוּ שֹׁדְדִים,
כִּי חֶרֶב לַיהוָה אֹכְלָה, מִקְצֵה־אֶרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ;
אֵין שָׁלוֹם לְכָל־בָּשָׂר׃ {ס}
13 זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ, נֶחְלוּ לֹא יוֹעִלוּ;
וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם, מֵחֲרוֹן אַף־יהוה׃ {ס}
14 כֹּה אָמַר יהוה, עַל־כָּל־שְׁכֵנַי הָרָעִים, הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה, אֲשֶׁר־הִנְחַלְתִּי אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל; הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם, וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם׃ 15 וְהָיָה, אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם, אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים; וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ׃ 16 וְהָיָה אִם־לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת־דַּרְכֵי עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי חַי־יהוה, כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת־עַמִּי, לְהִשָּׁבֵעַ בַּבָּעַל; וְנִבְנוּ בְּתוֹךְ עַמִּי׃ 17 וְאִם לֹא יִשְׁמָעוּ; וְנָתַשְׁתִּי אֶת־הַגּוֹי הַהוּא נָתוֹשׁ וְאַבֵּד נְאֻם־יהוה׃ {ס}