תנ"ך מבואר

ספר שמות פרק לה

1 וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם; אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר־צִוָּה יהוה לַעֲשֹׂת אֹתָם׃ 2 שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה; כָּל־הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת׃ 3 לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם; בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׃ {פ}
4 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר־צִוָּה יהוה לֵאמֹר׃ 5 קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוָה, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יהוה; זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת׃ 6 וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים׃ 7 וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים׃ 8 וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר; וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים׃ 9 וְאַבְנֵי־שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים; לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׃
10 וְכָל־חֲכַם־לֵב בָּכֶם; יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ, אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוָּה יהוה׃ 11 אֶת־הַמִּשְׁכָּן, אֶת־אָהֳלוֹ וְאֶת־מִכְסֵהוּ; אֶת־קְרָסָיו וְאֶת־קְרָשָׁיו, אֶת־בְּרִיחָו אֶת־עַמֻּדָיו וְאֶת־אֲדָנָיו׃ 12 אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו אֶת־הַכַּפֹּרֶת; וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ׃ 13 אֶת־הַשֻּׁלְחָן וְאֶת־בַּדָּיו וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו; וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים׃ 14 וְאֶת־מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת־כֵּלֶיהָ וְאֶת־נֵרֹתֶיהָ; וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר׃ 15 וְאֶת־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת־בַּדָּיו, וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים; וְאֶת־מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן׃ 16 אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת־מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר־לוֹ, אֶת־בַּדָּיו וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו; אֶת־הַכִּיֹּר וְאֶת־כַּנּוֹ׃ 17 אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר, אֶת־עַמֻּדָיו וְאֶת־אֲדָנֶיהָ; וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר׃ 18 אֶת־יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת־יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶם׃ 19 אֶת־בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ; אֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְאֶת־בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן׃


20 וַיֵּצְאוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה׃
21 וַיָּבֹאוּ כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂאוֹ לִבּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ, הֵבִיאוּ אֶת־תְּרוּמַת יהוה לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל־עֲבֹדָתוֹ, וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ׃ 22 וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל־הַנָּשִׁים; כֹּל נְדִיב לֵב, הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל־כְּלִי זָהָב, וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוָה׃ 23 וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר־נִמְצָא אִתּוֹ, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים; וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ׃ 24 כָּל־מֵרִים, תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת, הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת יהוה; וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים לְכָל־מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ׃ 25 וְכָל־אִשָּׁה חַכְמַת־לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ; וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה, אֶת־הַתְּכֵלֶת וְאֶת־הָאַרְגָּמָן, אֶת־תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת־הַשֵּׁשׁ׃ 26 וְכָל־הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה; טָווּ אֶת־הָעִזִּים׃ 27 וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ, אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים; לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׃ 28 וְאֶת־הַבֹּשֶׂם וְאֶת־הַשָּׁמֶן; לְמָאוֹר וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים׃ 29 כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם, לְהָבִיא לְכָל־הַמְּלָאכָה, אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לַעֲשׂוֹת בְּיַד־מֹשֶׁה; הֵבִיאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַיהוָה׃ {פ}


30 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא יהוה בְּשֵׁם; בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה׃ 31 וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים; בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל־מְלָאכָה׃ 32 וְלַחְשֹׁב מַחַשָׁבֹת; לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת׃ 33 וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת בְּכָל־מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת׃ 34 וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ; הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן־אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה־דָן׃ 35 מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת־לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל־מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן, בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג; עֹשֵׂי כָּל־מְלָאכָה, וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת׃
העם תורם להקמת המשכן
1 משה כינס את כל בני ישראל ואמר להם: "אלה הדברים שציווה ה' לעשות: 2 שישה ימים תעבוד והיום השביעי יהיה לכם שבת שבתון, יום המוקדש לה'. המיתו את כל מי שיעשה בו מלאכה כלשהי. 3 בכל מקום שתגורו בו, יהיה אסור לכם להבעיר אש ביום השבת".
4 משה אמר לכל בני ישראל: "זה מה שציווה ה', 5 'אִספו תרומה לה' ממה שיש לכם. כל מי שירצה יתן תרומה לה': זהב, כסף ונחושת, 6 חוטים כחולים, סגולים ואדומים, פשתן ושער עזים, 7 עורות אֵילים צבועים באדום ועורות תחשים, עצי שיטה, 8 שמן למנורה ובשמים לשמן ההקדשה ולקטורת הריחנית, 9 אבני שוהם ואבנים יקרות כדי לשבץ בהן את האפוד והחושן'.
10 "כל האמנים שביניכם יבואו ויעשו את כל מה שציווה ה': 11 את המשכן, את האוהל שלו ואת הכיסוי העליון, את הווים, את לוחות העץ, את המוטות, את העמודים ואת הבסיסים שלו, 12 את הארון והמוטות שלו, את הכפורת ואת הפרוכת, 13 את השולחן, את המוטות שלו, את כל כליו ואת לחם הַפָּנִים, [לחם הַפָּנִים – הלחם שהיה ערוך לפני ה' תמיד] 14 את המנורה שנועדה לתאורה, את כליה וגביעי השמן שלה ואת השמן למנורה, 15 את מזבח הקטורת ואת המוטות שלו, את שמן ההקדשה, את הקטורת הריחנית, את המסך לפתח המשכן, 16 את מזבח קרבנות העולה, את רשת הנחושת של המזבח, את המוטות שלו ואת כל כליו, את קערת הרחצה ואת הבסיס שלה, 17 את היריעות של גדר החצר, את העמודים ואת הבסיסים שלה ואת המסך של פתח החצר, 18 את יתדות המשכן, את היתדות של גדר החצר ואת החבלים שלהן, 19 את בגדי הכהונה שילבשו הכוהנים כשישרתו במשכן ואת הבגדים המיוחדים לאהרון הכוהן ולבניו".
20 כל בני ישראל עזבו את המקום שמשה היה בו.
21 כל מי שרצה לתרום הביא את מה שרצה להביא כתרומה לה' להקמת אוהל מועד, לעבודה במשכן ולבגדים המיוחדים. 22 אלה שרצו לתת תרומה לה', גברים ונשים, באו והביאו כל מיני תכשיטי זהב: סיכות, נזמים, עגילים, טבעות ותכשיטי זהב אחרים. 23 כל מי שהיו לו חוטים כחולים, סגולים ואדומים, פשתן ושער עזים, עורות אילים צבועים באדום ועורות תחשים – הביא אותם. 24 כל מי שרצה לתת כתרומה כסף ונחושת, הביא את תרומתו לה'. כל מי שהיו לו עצי שיטה וכל דבר אחר שהיה דרוש להקמת המשכן – הביא אותם. 25 כל הנשים המאומנות בטוויית חוטים טָווּ והביאו חוטים כחולים, סגולים ואדומים וחוטי פשתן, 26 וכל הנשים המאומנות לכך טוו חוטים משער עזים. 27 ראשי השבטים הביאו אבני שוהם ואבנים יקרות כדי לשבץ בהן את האפוד ואת החושן. 28 גם את החומרים לקטורת הריחנית, את השמן למנורה ואת שמן ההקדשה הביאו. 29 כל איש ואישה מבני ישראל שרצו להביא תרומה לעבודה שציווה ה' באמצעות משה לעשות – הביאו תרומה לה'.
מינוי האמנים
30 משה אמר לבני ישראל: "שִמעו, ה' בחר בבצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה 31 ומילא אותו רוח אלוהים, כישרון, מומחיות וידע לכל סוגי המלאכות. 32 כך יוכל לתכנן ולבצע עבודות אמנות בזהב, בכסף ובנחושת, 33 לחקוק באבנים יקרות ולשבץ אותן, לגלף בעץ ולעשות כל מלאכת אמנות. 34 ה' נתן לבצלאל ולאהליאב בן אחיסמך משבט דן כישרון ללמד אחרים את אמנותם. 35 ה' נתן להם כישרון לעשות כל מלאכה: עבודות עץ, אבן ומתכת, שיבוץ אבנים יקרות, עיצוב אמנותי, רקמה ואריגה בחוטים כחולים, סגולים ואדומים ובחוטי פשתן – הם היו אמנים מוכשרים בעיצוב ובביצוע כל המלאכות השונות.