תנ"ך מבואר

ספר שמות פרק ל

1 וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת; עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ׃ 2 אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה, וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ; מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו׃ 3 וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, אֶת־גַּגּוֹ וְאֶת־קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת־קַרְנֹתָיו; וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב׃ 4 וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה־לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ, עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו, תַּעֲשֶׂה עַל־שְׁנֵי צִדָּיו; וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים, לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה׃ 5 וְעָשִׂיתָ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים; וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב׃ 6 וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת, אֲשֶׁר עַל־אֲרֹן הָעֵדֻת; לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת, אֲשֶׁר עַל־הָעֵדֻת, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה׃

7 וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים; בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת־הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׃ 8 וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת־הַנֵּרֹת בֵּין הָעֲרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה; קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יהוה לְדֹרֹתֵיכֶם׃ 9 לֹא־תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה; וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו׃ 10 וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל־קַרְנֹתָיו, אַחַת בַּשָּׁנָה; מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים, אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם, קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה׃ {פ}


11 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 12 כִּי תִשָּׂא אֶת־רֹאשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא־יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם׃ 13 זֶה יִתְּנוּ, כָּל־הָעֹבֵר עַל־הַפְּקֻדִים, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה׃ 14 כֹּל, הָעֹבֵר עַל־הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה; יִתֵּן תְּרוּמַת יהוה׃ 15 הֶעָשִׁיר לֹא־יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל; לָתֵת אֶת־תְּרוּמַת יהוה, לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם׃ 16 וְלָקַחְתָּ אֶת־כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתַתָּ אֹתוֹ, עַל־עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יהוה, לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם׃ {פ}


17 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 18 וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה; וְנָתַתָּ אֹתוֹ, בֵּין־אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם׃ 19 וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ; אֶת־יְדֵיהֶם וְאֶת־רַגְלֵיהֶם׃ 20 בְּבֹאָם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ־מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ; אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל־הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת, לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָה׃ 21 וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ; וְהָיְתָה לָהֶם חָק־עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם׃ {פ}


22 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 23 וְאַתָּה קַח־לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר־דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן־בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם; וּקְנֵה־בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם׃ 24 וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; וְשֶׁמֶן זַיִת הִין׃ 25 וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ, שֶׁמֶן מִשְׁחַת־קֹדֶשׁ, רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ; שֶׁמֶן מִשְׁחַת־קֹדֶשׁ יִהְיֶה׃ 26 וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת׃ 27 וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו, וְאֶת־הַמְּנֹרָה וְאֶת־כֵּלֶיהָ; וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת׃ 28 וְאֶת־מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו; וְאֶת־הַכִּיֹּר וְאֶת־כַּנּוֹ׃ 29 וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם, וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים; כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ׃ 30 וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו תִּמְשָׁח; וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי׃ 31 וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר; שֶׁמֶן מִשְׁחַת־קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם׃ 32 עַל־בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ, וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ, לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ; קֹדֶשׁ הוּא, קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם׃ 33 אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ, וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל־זָר; וְנִכְרַת מֵעַמָּיו׃ {ס}




34 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה קַח־לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה; בַּד בְּבַד יִהְיֶה׃ 35 וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ; מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ׃ 36 וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה; קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם׃ 37 וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, בְּמַתְכֻּנְתָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם; קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוָה׃ 38 אִישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ; וְנִכְרַת מֵעַמָּיו׃ {ס}
1 "עשֵׂה מעץ שיטה מזבח שמעלים עליו קטורת. 2 המזבח יהיה מרובע, אורכו חמישים סנטימטר, רוחבו חמישים סנטימטר וגובהו מטר. קרנות המזבח יהיו המשך לפינותיו. 3 צפֵּה את כולו בזהב טהור: את החלק העליון, את הדפנות מסביב ואת קרנות המזבח. עשה סביבו קישוט זהב. 4 חבֵּר שתי טבעות זהב מתחת לקישוט הזהב, משני צדי המזבח, זו מול זו. בטבעות יושחלו מוטות כדי לשאת את המזבח. 5 עשה את המוטות מעץ שיטה וצפה אותם בזהב. 6 שים את המזבח לפני הפרוכת שמסתירה את ארון הברית, מול הכפורת שעל לוחות הברית, במקום שאפגוש אותך.
7 "מדי בוקר יעלה אהרון על המזבח קטורת ריחנית לאחר שינקה את גביעי השמן. 8 גם כשידליק אהרון את האש בגביעי השמן של המנורה לקראת הערב, יעלה קטורת. הקטורת תועלה תמיד לפני ה' בכל הדורות. 9 אל תעלו על מזבח הקטורת שום קטורת אחרת ושום קרבן עולה או מנחה. גם יין אל תשפכו עליו כקרבן. 10 פעם אחת בשנה יכפר אהרון על קרנות המזבח בדם קרבן הכיפורים. פעם אחת בשנה בכל הדורות יכפר עליו. המזבח מוקדש לה' באופן מיוחד ".
כסף הכופר
11 ה' אמר למשה: 12 "כאשר תספור את בני ישראל, יתן כל איש לה' סכום כסף ככופר [כתחליף] לחייו כדי שה' לא יפגע בעם בזמן המִפקד. 13 זה הסכום שיתן כל אחד כשיעבור לפני האנשים שעורכים את המִפקד: חצי שקל לפי שקל הקודש [שקל הקודש – כשישה גרם כסף] (שקל הקודש שווה עשרים גירה). זוהי תרומה לה'. 14 כל מי שעובר על פני האנשים שעורכים את המפקד וגילו מעשרים ומעלה יתן תרומה לה'. 15 העשיר לא יתן יותר מחצי שקל והעני לא יתן פחות. כולכם תיתנו תרומה לה' ככופר לחייכם. 16 קח את כסף הכופר שקיבלת מבני ישראל והשתמש בו לעבודת אוהל מועד. הכסף יזכיר את בני ישראל לפני ה' וישמש כופר לחייכם".
קערת הרחצה
17 ה' המשיך לדבר אל משה: 18 "עשֵׂה קערת רחצה גדולה מנחושת שתעמוד על בסיס נחושת. שים את קערת הרחצה בין אוהל מועד לבין המזבח ומלא אותה מים. 19 במימיה ירחצו אהרון ובניו את ידיהם ואת רגליהם. 20 עליהם לרחוץ במים לפני שהם נכנסים לאוהל מועד כדי שלא ימותו. גם לפני שהם ניגשים למזבח להקריב קרבנות לה', 21 עליהם לרחוץ במים כדי שלא ימותו. זהו חוק שהם וצאצאיהם חייבים לשמור לעולם, בכל הדורות".
שמן ההקדשה
22 עוד אמר ה' למשה: 23 "קח חומרים ריחניים משובחים: שישה קילוגרמים מור נקי, שלושה קילוגרמים קינמון, שלושה קילוגרמים בושם קָנֶה, 24 שישה קילוגרמים קִידָה [חומרים שהופקו מצמחים שונים, לא ברור מה הם] וארבעה ליטרים שמן זית. 25 עשֵׂה מהם שמן להקדשה, תערובת ריחנית עשויה במומחיות. זהו שמן ההקדשה. 26 מְשח בו את אוהל מועד ואת ארון הברית, 27 את השולחן ואת כל הכלים שעליו, את המנורה ואת כליה ואת מזבח הקטורת. 28 משח גם את מזבח קרבנות העולה ואת כל כליו, את קערת הרחצה ואת בסיסה. 29 כך תקדיש אותם לה', והם יהיו מוקדשים לה' באופן מיוחד. כל מי שיגע בהם יהיה מוקדש לה'. 30 גם את אהרון ואת בניו תמשח, כך תקדיש אותם לשרת אותי ככוהנים. 31 אמור לבני ישראל, 'בכל הדורות תמשחו בשמן זה את כל מה שיוקדש לי. 32 אל תמרחו אותו על הגוף ואל תעשו עוד שמן כמוהו. שמן זה מוקדש לי לכן התייחסו אליו כאל דבר המוקדש לה'. 33 מי שיעשה עוד שמן כזה או ימשח בו אדם שאינו כוהן – יִכָּרֵת [כרת – עונש מוות או חרם. לא ברור אם העונש בא מידי אלוהים או אדם] מעמו".
הקטורת הריחנית
34 ה' אמר למשה: "קח כמות שווה מכל החומרים האלה: נָטָף, שְׁחֵלֶת, חֶלְבְּנָה, לְבוֹנָה טהורה וחומרים ריחניים אחרים [חומרים שהופקו מצמחים שונים, לא ברור מה הם] 35 ועשֵׂה מהם במומחיות קטורת טהורה מעורבת במלח, המוקדשת לעבודת ה'. 36 כְּתוֹש חלק ממנה לאבקה דקה ושים אותה באוהל מועד מול ארון הברית, בַּמקום שאפגוש אותך. התייחסו אל הקטורת כאל דבר המוקדש לה' באופן מיוחד. 37 אל תעשו קטורת כזאת לעצמכם. התייחסו אליה כאל דבר המוקדש לה'. 38 כל מי שיעשה קטורת כזאת כדי להריח ממנה – יכָּרת מעמו".