תנ"ך מבואר

1 אִם־בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת; אֵין לוֹ דָּמִים׃ 2 אִם־זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ; שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, אִם־אֵין לוֹ, וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ׃ 3 אִם־הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה, מִשּׁוֹר עַד־חֲמוֹר עַד־שֶׂה חַיִּים; שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם׃ {ס}

4 כִּי יַבְעֶר־אִישׁ שָׂדֶה אוֹ־כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת־בעירה (בְּעִירוֹ), וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר; מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם׃ {ס} 5 כִּי־תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ, אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה; שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, הַמַּבְעִר אֶת־הַבְּעֵרָה׃ {ס}

6 כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ־כֵלִים לִשְׁמֹר, וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ; אִם־יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם׃ 7 אִם־לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְנִקְרַב בַּעַל־הַבַּיִת אֶל־הָאֱלֹהִים; אִם־לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ׃ 8 עַל־כָּל־דְּבַר־פֶּשַׁע עַל־שׁוֹר עַל־חֲמוֹר עַל־שֶׂה עַל־שַׂלְמָה עַל־כָּל־אֲבֵדָה, אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי־הוּא זֶה, עַד הָאֱלֹהִים, יָבֹא דְּבַר־שְׁנֵיהֶם; אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ׃ {ס}

9 כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ־שׁוֹר אוֹ־שֶׂה וְכָל־בְּהֵמָה לִשְׁמֹר; וּמֵת אוֹ־נִשְׁבַּר אוֹ־נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה׃ 10 שְׁבֻעַת יהוה, תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם, אִם־לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ; וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם׃ 11 וְאִם־גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ; יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו׃ 12 אִם־טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד; הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם׃ {פ}

13 וְכִי־יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ־מֵת; בְּעָלָיו אֵין־עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם׃
14 אִם־בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם; אִם־שָׂכִיר הוּא, בָּא בִּשְׂכָרוֹ׃ {ס}
15 וְכִי־יְפַתֶּה אִישׁ, בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא־אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ; מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה׃ 16 אִם־מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ; כֶּסֶף יִשְׁקֹל, כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת׃ {ס}

17 מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה׃ {ס}
18 כָּל־שֹׁכֵב עִם־בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת׃ {ס}
19 זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם; בִּלְתִּי לַיהוָה לְבַדּוֹ׃


20 וְגֵר לֹא־תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ; כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
21 כָּל־אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן׃ 22 אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ; כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ׃ 23 וְחָרָה אַפִּי, וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב; וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים׃ {פ}
24 אִם־כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי, אֶת־הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא־תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה; לֹא־תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ׃ 25 אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ; עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ׃ 26 כִּי הִוא כסותה (כְסוּתוֹ) לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ; בַּמֶּה יִשְׁכָּב, וְהָיָה כִּי־יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי כִּי־חַנּוּן אָנִי׃ {ס}


27 אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל; וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר׃
28 מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר; בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן־לִּי׃ 29 כֵּן־תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ; שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם־אִמּוֹ, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ־לִי׃ 30 וְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי; וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ׃ {ס}

3-1 "גנב שנתפס חייב לשלם תמורת הגניבה. אם אין לו אפשרות לשלם, ימָכר בתור עבד. אם תימָצא ברשותו הגניבה – שור, חמור או שה – כשהם עדיין חיים, ישלם תמורתם כפליים. אם יתפס הגנב בלילה, יוכה וימות, המכה לא יהיה אשם בהריגה. אם יקרה הדבר אחרי זריחת השמש, יהיה המכה אשם בהריגה.
4 "אם ישחרר אדם את בהמותיו והן ירעו בשדה של אדם אחר ויגרמו נזק לשדה או לכרם, ישלם בעל הבהמות את ערך הנזק ביבול הטוב ביותר של שדהו וכרמו. 5 אם תתפשט אש לקוצים ומהם לשדה של איש אחר ויבול השדות ישרף, ישלם מבעיר האש על הנזק שיגרם.
6 "אם יתן איש לאדם אחר כסף או כלים כדי שישמור עליהם למענו, והם יגָנבו והגנב ימָצא, ישלם הגנב פי שניים. 7 אם לא ימָצא הגנב, יבוא האיש בפני שופט וישבע שלא גנב את רכושו של האיש האחר. 8 במקרה שהשומר יטען שאבד הפיקדון שנמסר לו, והמפקיד יטען שראה אצל השומר את השור או את החמור, את השה, את הבגד או כל דבר אחר, יבואו השניים לפני שופטים. האיש שהשופטים יקבעו ששיקר חייב לשלם פי שניים לאיש האחר.
9 "אם יתן איש לאיש אחר חמור, שור, שה או כל בהמה אחרת כדי שישמור אותה, והבהמה תמות, תיפָּצע או תיגָנב בלי שאיש יראה, 10 ישבע השומר בה' שלא פגע בבהמה. בעל הבהמה יקח מה שישאר ממנה והשומר יהיה פטור מתשלום. 11 אם תיגָנב הבהמה, ישלם השומר לבעליה. 12 אם תיטָרף הבהמה, יביא השומר כעדות את מה שישאר ממנה ולא יהיה חייב לשלם תמורתה.
13 "אם ישאל איש מאיש אחר בהמה, והבהמה תיפָצע או תמות כשבעליה לא נמצא במקום, יהיה על השואל לשלם.
14 "אם יקרה הדבר בנוכחות הבעלים, לא יהיה השואל חייב לשלם. אם הבהמה שכורה, ישלם השוכר בעדה.
15 "אם יפתה איש בתולה שאינה מאורסת וישכב אִתה, יהיה עליו להתחתן אתה ולשלם לאביה את המוהר [מוהר – תשלום שנותנת משפחת החתן לאבי הכלה] שמגיע לו. 16 אם יסרב האב לתת אותה לאיש, ישלם האיש לאב את הסכום שנהוג לשלם עבור בתולות שמתחתנות.
17 "מכשפות יש להמית.
18 "יש להמית כל מי ששוכב עם בהמה.
19 "יש להשמיד את מי שמקריב קרבן לכל אל אחר חוץ מה'.
הגנה על החלש
20 "אל תנצל תושב זר ואל תציק לו, כי גם אתם הייתם תושבים זרים במצריים.
21 "אסור להציק לשום יתום או אלמנה. 22 אם תציק לו והוא יזעק אליי לעזרה, אשמע את זעקתו, 23 אכעס ואהרוג אתכם במלחמה. אז יהיו נשותיכם אלמנות ובניכם יתומים.
24 "אם תלווה כסף לעני מבני עמי שחי ביניכם, אל תדרוש ממנו בכוח לשלם את חובו ואל תוסיף ריבית לחוב שלו. 25 אם תיקח את מעילו של אדם כעירבון, השֵב את המעיל לפני שקיעת השמש 26 כי זה הכיסוי היחידי שיש לו ובו הוא מתכסה. אם תיקח אותו, במה יתכסה? אם הוא יקרא לי לעזרה, אשמע, כי אני מלא רחמים.
כבוד לאלוהים ולמנהיגים
27 "אל תקלל את השופטים או את מנהיגי עמך.
28 "אל תאחר לתת ביכורים ותרומות מהיבול שלך ומהיין והשמן שלך. תן לי גם את בנך הבכור. 29 כך תעשה גם עם בכורות הבקר והצאן שלך. שבעה ימים יהיה בכור הבהמה עם אמו וביום השמיני תיתן אותו לי. 30 התנהגו כאנשים המוקדשים לאלוהים. אל תאכלו בשר בהמה שנטרפה ונמצאה בשדה. הַשליכו אותו לכלבים.