תנ"ך מבואר

ספר שמות פרק ז

1 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ׃ 2 אַתָּה תְדַבֵּר, אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה, וְשִׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ׃ 3 וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת־לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת־אֹתֹתַי וְאֶת־מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 4 וְלֹא־יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת־יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת־צִבְאֹתַי אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃ 5 וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יהוה, בִּנְטֹתִי אֶת־יָדִי עַל־מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם׃
6 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתָם כֵּן עָשׂוּ׃ 7 וּמֹשֶׁה בֶּן־שְׁמֹנִים שָׁנָה, וְאַהֲרֹן, בֶּן־שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה; בְּדַבְּרָם אֶל־פַּרְעֹה׃ {פ}
8 וַיֹּאמֶר יהוה, אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר׃ 9 כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל־אַהֲרֹן, קַח אֶת־מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי־פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין׃
10 וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂוּ כֵן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה; וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת־מַטֵּהוּ, לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין׃ 11 וַיִּקְרָא גַּם־פַּרְעֹה, לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים; וַיַּעֲשׂוּ גַם־הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן׃ 12 וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ, וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם; וַיִּבְלַע מַטֵּה־אַהֲרֹן אֶת־מַטֹּתָם׃ 13 וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם; כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה׃ {פ}



14 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה; מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם׃ 15 לֵךְ אֶל־פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר, הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה, וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל־שְׂפַת הַיְאֹר; וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר־נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ׃ 16 וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, יהוה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, שַׁלַּח אֶת־עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר; וְהִנֵּה לֹא־שָׁמַעְתָּ עַד־כֹּה׃ 17 כֹּה אָמַר יהוה, בְּזֹאת תֵּדַע, כִּי אֲנִי יהוה; הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי, עַל־הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם׃ 18 וְהַדָּגָה אֲשֶׁר־בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר; וְנִלְאוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן־הַיְאֹר׃ {ס}
19 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה־יָדְךָ עַל־מֵימֵי מִצְרַיִם עַל־נַהֲרֹתָם עַל־יְאֹרֵיהֶם וְעַל־אַגְמֵיהֶם, וְעַל כָּל־מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ־דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים׃
20 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה, וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת־הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר, לְעֵינֵי פַרְעֹה, וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו; וַיֵּהָפְכוּ כָּל־הַמַּיִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹר לְדָם׃ 21 וְהַדָּגָה אֲשֶׁר־בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא־יָכְלוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן־הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 22 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם; וַיֶּחֱזַק לֵב־פַּרְעֹה וְלֹא־שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה׃ 23 וַיִּפֶן פַּרְעֹה, וַיָּבֹא אֶל־בֵּיתוֹ; וְלֹא־שָׁת לִבּוֹ גַּם־לָזֹאת׃ 24 וַיַּחְפְּרוּ כָל־מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת; כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת, מִמֵּימֵי הַיְאֹר׃


25 וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים; אַחֲרֵי הַכּוֹת־יהוה אֶת־הַיְאֹר׃ {פ}
26 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, בֹּא אֶל־פַּרְעֹה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יהוה, שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃ 27 וְאִם־מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ; הִנֵּה אָנֹכִי, נֹגֵף אֶת־כָּל־גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים׃ 28 וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים, וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל־מִטָּתֶךָ; וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ, וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ׃ 29 וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל־עֲבָדֶיךָ; יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים׃
1 ה' השיב למשה: "אעשה אותך כמו אלוהים בעיני פרעה, ואת אהרון כמו נביא המדבר בשמך. 2 אתה תאמר כל מה שאצווה עליך, ואהרון אחיך יאמר לפרעה לשחרר את בני ישראל מארצו. 3 אבל את לב פרעה אקשה. למרות האותות והנסים הרבים שאעשה במצריים, 4 הוא לא ישמע בקולכם. אז אכה את מצריים בעונשים כבדים ואוציא את המוני בני עמי ישראל ממצריים. 5 כשאכה את מצריים ואוציא משם את בני ישראל, יֵדעו המצרים שאני ה' ".
6 משה ואהרון עשו מה שציווה עליהם אלוהים לעשות. 7 משה היה בן שמונים ואהרון בן שמונים ושלוש כאשר דיברו אל פרעה.
8 ה' אמר למשה ולאהרון: 9 "אם יאמר פרעה, 'עשו נס כהוכחה לדבריכם', אמור לאהרון, 'קח את המַטה שלך והשלך אותו לפני פרעה', ומיד יהפוך המטה לנחש".
10 משה ואהרון באו אל פרעה ועשו מה שציווה עליהם ה'. אהרון השליך את המטה שלו לפני פרעה ואנשי חצרו, והמטה הפך לנחש. 11 בתגובה קרא פרעה לחכמי מצריים ולמכשפים, וְחַרְטוּמֵי מצריים [המכשפים] הצליחו לעשות במעשי כישוף את מה שעשה אהרון. 12 כל אחד השליך את המטה שלו וכל המטות היו לנחשים. לפתע בלע מטה אהרון את מטות החרטומים. 13 למרות זאת התקשה לב פרעה. כפי שאמר ה', פרעה לא שמע בקול משה ואהרון.
המכות
דם
14 "לב פרעה קשה, הוא מסרב לשחרר את העם", אמר ה' למשה. 15 "קח את המטה שהפך לנחש ולך אל פרעה בבוקר, כשהוא יוצא אל המים. חכה לו על שפת הנהר 16 ואמור לו, 'ה' אלוהי העברים שלח אותי לומר לך: "שחרר את עמי כדי שיעבדו אותי במדבר!". עד עכשיו לא שמעת בקולי. 17 ה' אומֵר: "כך תדע שאני ה'!", אכה במטה שבידי על מי הנהר והם יהפכו לדם. 18 הדגים שבנהר ימותו, הנהר יעלה סירחון והמצרים לא יוכלו לשתות ממנו' ".
19 ה' אמר למשה להגיד לאהרון: "קח את המטה שלך והושט את ידך לכיוון מי מצריים – אל הנהרות, אל התעלות, אל האגמים, ואל כל מקורות המים שלה. כל המים יהפכו לדם. הדם יהיה בכל מצריים, אפילו בכלי העץ והאבן".
20 משה ואהרון עשו מה שציווה עליהם ה'. אהרון הרים את המטה והיכה בו את מי הנהר לעיני פרעה ואנשי חצרו, ומיד הפכו כל מי הנהר לדם. 21 הדגים שבנהר מתו, הנהר העלה סירחון, והמצרים לא יכלו לשתות את מימיו. הדם היה בכל מצריים. 22 כך עשו גם חרטומי מצריים בכישופיהם. אבל לב פרעה התקשה כפי שאמר ה', והוא באמת לא שמע בקול משה ואהרון. 23 גם לכך לא התייחס פרעה. הוא פנה והלך משם. 24 כל תושבי מצריים חפרו סביב הנהר כדי למצוא מי שתייה כי לא יכלו לשתות ממי הנהר.
צפרדע
25 שבעה ימים אחרי שהיכה ה' את הנהר 26 הוא אמר למשה: "לך אל פרעה ואמור לו, 'כך אמר ה': "שחרר את עמי כדי שיעבדו אותי! 27 אם תסרב לשחרר אותם, אביא על כל ארצך מכת צפרדעים. 28 הנהר יתמלא צפרדעים שיעלו ויבואו אל ביתך, יכנסו לחדר השינה שלך ולמיטתך, לבתים של אנשי חצרך, לבתים של כל בני עמך, לתנורי האפייה ולקערות הבצק שלך. 29 הצפרדעים יטפסו עליך, על עמך ועל כל אנשי חצרך" ' ".