תנ"ך מבואר

ספר מלכים ב פרק כא

1 בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, חֶפְצִי־בָהּ. 2 וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יהוה־כְּתוֹעֲבֹת, הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יהוה, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 3 וַיָּשָׁב, וַיִּבֶן אֶת־הַבָּמוֹת, אֲשֶׁר אִבַּד, חִזְקִיָּהוּ אָבִיו; וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל, וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם, וַיַּעֲבֹד אֹתָם. 4 וּבָנָה מִזְבְּחֹת, בְּבֵית יהוה, אֲשֶׁר אָמַר יהוה, בִּירוּשָׁלִַם אָשִׂים אֶת־שְׁמִי. 5 וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת, לְכָל־צְבָא הַשָּׁמָיִם, בִּשְׁתֵּי, חַצְרוֹת בֵּית־יהוה. 6 וְהֶעֱבִיר אֶת־בְּנוֹ, בָּאֵשׁ, וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ, וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים: הִרְבָּה, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה־לְהַכְעִיס. 7 וַיָּשֶׂם, אֶת־פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה־בַּבַּיִת, אֲשֶׁר אָמַר יהוה אֶל־דָּוִד וְאֶל־שְׁלֹמֹה בְנוֹ, בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אָשִׂים אֶת־שְׁמִי לְעוֹלָם. 8 וְלֹא אֹסִיף, לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל, מִן־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם: רַק אִם־יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים, וּלְכָל־הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר־צִוָּה אֹתָם עַבְדִּי מֹשֶׁה. 9 וְלֹא, שָׁמֵעוּ; וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה, לַעֲשׂוֹת אֶת־הָרָע, מִן־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יהוה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

10 וַיְדַבֵּר יהוה בְּיַד־עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, לֵאמֹר. 11 יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ־יְהוּדָה, הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה־הֵרַע, מִכֹּל אֲשֶׁר־עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו; וַיַּחֲטִא גַם־אֶת־יְהוּדָה, בְּגִלּוּלָיו. {ס} 12 לָכֵן, כֹּה־אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא רָעָה, עַל־יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה: אֲשֶׁר, כָּל־שמעיו (שֹׁמְעָהּ)־תִּצַּלְנָה, שְׁתֵּי אָזְנָיו. 13 וְנָטִיתִי עַל־יְרוּשָׁלִַם, אֵת קָו שֹׁמְרוֹן, וְאֶת־מִשְׁקֹלֶת, בֵּית אַחְאָב; וּמָחִיתִי אֶת־יְרוּשָׁלִַם כַּאֲשֶׁר־יִמְחֶה אֶת־הַצַּלַּחַת, מָחָה, וְהָפַךְ, עַל־פָּנֶיהָ. 14 וְנָטַשְׁתִּי, אֵת שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי, וּנְתַתִּים, בְּיַד אֹיְבֵיהֶם; וְהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה, לְכָל־אֹיְבֵיהֶם. 15 יַעַן, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת־הָרַע בְּעֵינַי, וַיִּהְיוּ מַכְעִסִים, אֹתִי־מִן־הַיּוֹם, אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתָם מִמִּצְרַיִם, וְעַד, הַיּוֹם הַזֶּה.
16 וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה, הַרְבֵּה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר־מִלֵּא אֶת־יְרוּשָׁלִַם, פֶּה לָפֶה־לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יְהוּדָה, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה. 17 וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה, וְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא: הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים־לְמַלְכֵי יְהוּדָה. 18 וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּגַן־בֵּיתוֹ בְּגַן־עֻזָּא; וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}

19 בֶּן־עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אָמוֹן בְּמָלְכוֹ, וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, מְשֻׁלֶּמֶת בַּת־חָרוּץ מִן־יָטְבָה. 20 וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יהוה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, מְנַשֶּׁה אָבִיו. 21 וַיֵּלֶךְ, בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַךְ אָבִיו; וַיַּעֲבֹד, אֶת־הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו, וַיִּשְׁתַּחוּ, לָהֶם. 22 וַיַּעֲזֹב, אֶת־יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו; וְלֹא הָלַךְ, בְּדֶרֶךְ יהוה. 23 וַיִּקְשְׁרוּ עַבְדֵי־אָמוֹן, עָלָיו; וַיָּמִיתוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ, בְּבֵיתוֹ. 24 וַיַּךְ, עַם־הָאָרֶץ, אֵת כָּל־הַקֹּשְׁרִים, עַל־הַמֶּלֶךְ אָמוֹן; וַיַּמְלִיכוּ עַם־הָאָרֶץ אֶת־יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו. 25 וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָמוֹן, אֲשֶׁר עָשָׂה: הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים־לְמַלְכֵי יְהוּדָה. 26 וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בִּקְבֻרָתוֹ, בְּגַן־עֻזָּא; וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
מנשה מלך יהודה
1 מנשה היה בן שתים עשרה כשהחל למלוך. הוא מלך חמישים וחמש שנה בירושלים, ושם אמו היה חֶפְצִי-בָה. 2 מנשה עשה את הרע בעיני ה', כמעשיהם המתועבים של העמים שגירש ה' מפני בני ישראל. 3 הוא בנה שוב את מקומות הפולחן שהרס חזקיהו אביו, הקים מזבחות לַבעל ועשה פסל שהוקדש לאלילה אשרה, כמו שעשה אחאב מלך ישראל. הוא השתחווה לכל כוכבי השמים ועבד אותם. 4 גם בבית ה', שה' אמר עליו: "בירושלים אשכון", בנה מנשה מזבחות. 5 הוא בנה בשתי חצרות בית ה' מזבחות לכבוד כל כוכבי השמים. 6 הוא הקריב את בנו באש, קרא עתידות בעננים, הגיד עתידות, העלה רוחות מתים ויצר קשר עם עולם המתים. מנשה הִרבה לעשות את הרע בעיני ה' והכעיס אותו. 7 הוא שם את פסל האשרה בבית שעליו אמר ה' לדוד ולשלמה בנו: "בבית הזה ובירושלים שבחרתי מכל שבטי ישראל, אשכון לעולם. 8 אם רק יקפידו בני ישראל לעשות כל מה שציוויתי עליהם ויקיימו את כל התורה שמסר להם עבדִי משה, לא אגרום להם לנדוד שוב מהארץ שנתתי לאבותיהם". 9 בני ישראל לא שמעו. מנשה הִטעה אותם וגרם להם לעשות רע יותר מהעמים שגירש ה' מפני בני ישראל.
10 ה' אמר באמצעות עבדיו הנביאים: 11 "כיוון שמנשה מלך יהודה עשה את כל המעשים המתועבים האלה, כיוון שמעשיו רעים מכל מעשי האמורים שהיו בארץ לפניו, וכיוון שגרם גם ליהודה לחטוא בעבודת האלילים הבזויים שלו, 12 אמר ה' אלוהי ישראל, 'אביא על ירושלים ויהודה אסון גדול כל כך, שכל מי שישמע עליו יזדעזע. 13 אמדוד את ירושלים באותה מידה שמדדתי את שומרון ואת משפחת אחאב, אנגב את ירושלים מתושבים כמו שאיש מנגב צלחת והופך אותה על פיה. 14 אפקיר את שארית עמי ואתן אותם בידי אויביהם. אויביהם יבזזו וישדדו אותם 15 כי הם עשו את הרע בעיניי ה' והכעיסו אותי מהיום שיצאו אבותיהם ממצריים ועד היום' ".
16 מנשה גם רצח רבים חפים מפשע, עד שדמם מילא את ירושלים מקצה לקצה, מלבד החטא שחָטא כשגרם ליהודה לחטוא ולעשות את הרע בעיני ה'. 17 יתר קורות מנשה, כל מה שעשה וכל החטאים שחָטא מתוארים במגילת ההיסטוריה של מלכי יהודה. 18 מנשה מת ונקבר בגן ביתו, גן עוּזָא, ובנו אָמוֹן מלך במקומו.
אמוֹן מלך יהודה
19 אמוֹן היה בן עשרים ושתיים כשהחל למלוך. הוא מלך שנתיים בירושלים, ושם אמו היה מְשׁוּלֶמֶת בת חָרוּץ מיָטְבָה. 20 הוא עשה את הרע בעיני ה' כפי שעשה מנשה אביו. 20 הוא הלך בדרך שהלך אביו, עבד את האלילים הבזויים שעבד אביו והשתחווה להם. 22 הוא עזב את ה' אלוהי אבותיו ולא הלך בדרכיו. 23 אנשי אמון מרדו בו והרגו אותו בביתו, 24 אך העם הרג את כל המורדים במלך אמון, והמליך את יֹאשִׁיָהוּ בנו במקומו. 25 יתר קורות אמון ומה שעשה מתוארים בספר ההיסטוריה של מלכי יהודה. 26 הוא נקבר בקברו שבגן עוזא, ובנו יאשיהו מלך במקומו.