תנ"ך מבואר

1 וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא, קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים; וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ, וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ, וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד׃ 2 וּבָאתָ שָׁמָּה; וּרְאֵה־שָׁם יֵהוּא בֶן־יְהוֹשָׁפָט בֶּן־נִמְשִׁי, וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹךְ אֶחָיו, וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר׃ 3 וְלָקַחְתָּ פַךְ־הַשֶּׁמֶן וְיָצַקְתָּ עַל־רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר יהוה, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵל; וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה וְלֹא תְחַכֶּה׃
4 וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הַנַּעַר הַנָּבִיא רָמֹת גִּלְעָד׃ 5 וַיָּבֹא, וְהִנֵּה שָׂרֵי הַחַיִל יֹשְׁבִים,
וַיֹּאמֶר דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר;
וַיֹּאמֶר יֵהוּא אֶל־מִי מִכֻּלָּנוּ,
וַיֹּאמֶר אֵלֶיךָ הַשָּׂר׃
6 וַיָּקָם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה, וַיִּצֹק הַשֶּׁמֶן אֶל־רֹאשׁוֹ; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה־אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל־עַם יהוה אֶל־יִשְׂרָאֵל׃ 7 וְהִכִּיתָה, אֶת־בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ; וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים, וּדְמֵי כָּל־עַבְדֵי יהוה מִיַּד אִיזָבֶל׃ 8 וְאָבַד כָּל־בֵּית אַחְאָב; וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר, וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל׃ 9 וְנָתַתִּי אֶת־בֵּית אַחְאָב, כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט; וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן־אֲחִיָּה׃ 10 וְאֶת־אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל וְאֵין קֹבֵר; וַיִּפְתַּח הַדֶּלֶת וַיָּנֹס׃

11 וְיֵהוּא, יָצָא אֶל־עַבְדֵי אֲדֹנָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ הֲשָׁלוֹם, מַדּוּעַ בָּא־הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה אֵלֶיךָ;
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת־הָאִישׁ וְאֶת־שִׂיחוֹ׃
12 וַיֹּאמְרוּ שֶׁקֶר, הַגֶּד־נָא לָנוּ;
וַיֹּאמֶר, כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יהוה, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵל׃
13 וַיְמַהֲרוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ, וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו אֶל־גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת; וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר, וַיֹּאמְרוּ מָלַךְ יֵהוּא׃
14 וַיִּתְקַשֵּׁר, יֵהוּא בֶּן־יְהוֹשָׁפָט בֶּן־נִמְשִׁי אֶל־יוֹרָם; וְיוֹרָם הָיָה שֹׁמֵר בְּרָמֹת גִּלְעָד, הוּא וְכָל־יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם׃ 15 וַיָּשָׁב יְהוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בִיְזְרְעֶאל, מִן־הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים, בְּהִלָּחֲמוֹ, אֶת־חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם;
וַיֹּאמֶר יֵהוּא אִם־יֵשׁ נַפְשְׁכֶם, אַל־יֵצֵא פָלִיט מִן־הָעִיר, לָלֶכֶת לַגִּיד (לְהַגִּיד) בְּיִזְרְעֶאל׃

16 וַיִּרְכַּב יֵהוּא וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה, כִּי יוֹרָם שֹׁכֵב שָׁמָּה; וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, יָרַד לִרְאוֹת אֶת־יוֹרָם׃ 17 וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל־הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל, וַיַּרְא אֶת־שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ, וַיֹּאמֶר שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה;
וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם, קַח רַכָּב וּשְׁלַח לִקְרָאתָם וְיֹאמַר הֲשָׁלוֹם׃
18 וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲשָׁלוֹם,
וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה־לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל־אַחֲרָי;
וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר, בָּא־הַמַּלְאָךְ עַד־הֵם וְלֹא־שָׁב׃
19 וַיִּשְׁלַח, רֹכֵב סוּס שֵׁנִי, וַיָּבֹא אֲלֵהֶם, וַיֹּאמֶר כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם;
וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה־לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל־אַחֲרָי׃
20 וַיַגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר, בָּא עַד־אֲלֵיהֶם וְלֹא־שָׁב; וְהַמִּנְהָג, כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי, כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג׃
21 וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם אֱסֹר, וַיֶּאְסֹר רִכְבּוֹ; וַיֵּצֵא יְהוֹרָם מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה אִישׁ בְּרִכְבּוֹ, וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת יֵהוּא, וַיִּמְצָאֻהוּ, בְּחֶלְקַת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי׃
22 וַיְהִי, כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת־יֵהוּא, וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם יֵהוּא;
וַיֹּאמֶר מָה הַשָּׁלוֹם, עַד־זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים׃
23 וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו וַיָּנֹס; וַיֹּאמֶר אֶל־אֲחַזְיָהוּ מִרְמָה אֲחַזְיָה׃
24 וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת, וַיַּךְ אֶת־יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו, וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ; וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ׃
25 וַיֹּאמֶר, אֶל־בִּדְקַר שְׁלֹשָׁה (שָׁלִשׁוֹ), שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ, בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי; כִּי־זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה, אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו, וַיהוה נָשָׂא עָלָיו, אֶת־הַמַּשָּׂא הַזֶּה׃ 26 אִם־לֹא אֶת־דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת־דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ נְאֻם־יהוה, וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת נְאֻם־יהוה; וְעַתָּה, שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה כִּדְבַר יהוה׃
27 וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ־יְהוּדָה רָאָה, וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן; וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא, וַיֹּאמֶר גַּם־אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל־הַמֶּרְכָּבָה, בְּמַעֲלֵה־גוּר אֲשֶׁר אֶת־יִבְלְעָם, וַיָּנָס מְגִדּוֹ וַיָּמָת שָׁם׃ 28 וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עֲבָדָיו יְרוּשָׁלְָמָה; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִקְבֻרָתוֹ עִם־אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד׃ {פ}
29 וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְיוֹרָם בֶּן־אַחְאָב; מָלַךְ אֲחַזְיָה עַל־יְהוּדָה׃

30 וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה; וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה, וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת־רֹאשָׁהּ, וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן׃ 31 וְיֵהוּא בָּא בַשָּׁעַר; וַתֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם, זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו׃
32 וַיִּשָּׂא פָנָיו אֶל־הַחַלּוֹן, וַיֹּאמֶר מִי אִתִּי מִי; וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים׃ 33 וַיֹּאמֶר שִׁמְטֻהוּ (שִׁמְטוּהָ) וַיִּשְׁמְטוּהָ; וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל־הַקִּיר וְאֶל־הַסּוּסִים וַיִּרְמְסֶנָּה׃
34 וַיָּבֹא וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ; וַיֹּאמֶר, פִּקְדוּ־נָא אֶת־הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ, כִּי בַת־מֶלֶךְ הִיא׃ 35 וַיֵּלְכוּ לְקָבְרָהּ; וְלֹא־מָצְאוּ בָהּ, כִּי אִם־הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם׃ 36 וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לוֹ, וַיֹּאמֶר דְּבַר־יהוה הוּא, אֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד־עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר; בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל, יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת־בְּשַׂר אִיזָבֶל׃
37 וְהָיָת (וְהָיְתָה) נִבְלַת אִיזֶבֶל, כְּדֹמֶן עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל; אֲשֶׁר לֹא־יֹאמְרוּ זֹאת אִיזָבֶל׃ {פ}

יהוא נמשח למלך על ישראל
1 אלישע הנביא קרא לאחד מתלמידי הנביאים ואמר לו: "קשור לחגורתך את שולי בגדך, קח אתך את כלי השמן הזה ולך לרמות גלעד. 2 כאשר תבוא לשם, חפש את יֵהוּא בן יהוֹשָׁפָט בן נִמְשִׁי. הרחק אותו מחבריו והבא אותו לחדר פנימי. 3 שפוך על ראשו מהשמן שבכלי ואמור, 'כך אמר ה': "משחתי אותך למלך על ישראל!" ', פתח את הדלת וברח בלי להתעכב".
4 הנביא הצעיר הלך לרמות גלעד. 5 כשהגיע ראה את מפקדי הצבא יושבים יחד.
"יש לי הודעה בשבילך, המפקד", אמר.
"בשביל מי מאתנו?", שאל יהוא.
"בשבילך, המפקד".
6 יהוא קם ונכנס עם הנביא הצעיר אל הבית. הנביא הצעיר יצק שמן על ראשו של יהוא ואמר לו: "כך אמר ה' אלוהי ישראל, 'משחתי אותך למלך על עַם ה', על ישראל. 7 השמֵד את בני משפחת אחאב אדונך. כך אנקום את נקמת עבדיי הנביאים ואת נקמת כל עבדי ה' שרצחה איזבל. 8 כל משפחת אחאב תושמד. אשמיד מישראל את כל משפחתו, לא אשאיר ממנה אפילו כלב או את העלוב שבעלובים. 9 אעשה למשפחת אחאב מה שעשיתי למשפחת יָרָבְעָם בן נְבָט ולמשפחת בַּעְשָׁא בן אֲחִיָה. 10 את איזבל יאכלו הכלבים בשדה יזרעאל ולא יהיה מי שיקבור אותה' ". הנביא הצעיר פתח את הדלת וברח.
11 יהוא יצא אל אנשי אדונו. אחד מהם שאל: "האם הוא בא למטרת שלום? מדוע בא המשוגע הזה אליך?".
"אתם מכירים את האיש הזה ואת מה שהוא נוהג לומר", השיב יהוא.
12 "אתה משקר. אמור לנו את האמת!".
"הוא אמר לי כך וכך, וגם, 'כך אמר ה', "משחתי אותך למלך על ישראל" ' ".
13 המפקדים מיהרו לקחת את בגדיהם ולפרוש אותם על המדרגות, לרגלי יהוא. הם תקעו בשופר והכריזו: "יהוא מולך!".
14 יהוא בן יהושפט בן נמשי מרד ביורם המלך. (יורם שמר עם כל צבא ישראל על רמות גלעד מפני חזאל מלך ארם. 15 הוא שב ליזרעאל כדי להתרפא, כי הארמים פצעו אותו כאשר נלחם בחזאל מלך ארם.)
יהוא אמר: "אם אתם רוצים שאמלוך, אל תרשו לאיש לצאת מהעיר ולספר על כך ביזרעאל".
מות יורם בן אחאב
16 יהוא רכב ליזרעאל כי יורם שכב שם, ואחזיה מלך יהודה ירד אז לבקר את יורם. 17 הצופה שעמד על המגדל ביזרעאל ראה את גדודי יהוא מתקרבים ואמר: "אני רואה גדודים!".
יהורם אמר לו: "שלח לקראתם פרש כדי לשאול אם הם באים למטרת שלום".
18 הפרש הלך לקראת יהוא ואמר: "המלך שואל אם אתם באים למטרת שלום".
"מה לך ולשלום?", שאל אותו יהוא. "לך אחריי".
הצופה הודיע: "השליח הגיע אליהם ולא שב".
19 יהורם שלח עוד פרש. הפרש בא לאנשי יהוא ואמר: "המלך שואל אם אתם באים למטרת שלום".
יהוא השיב: "מה לך ולשלום? לך אחריי".
20 הצופה אמר: "הוא הגיע אליהם ולא שב. על פי סגנון הרכיבה ברור שזה יהוא, כי הוא רוכב בפראות".
21 "רתום את הסוסים למרכבה שלי!", ציווה יהורם. המשרת רתם את הסוסים למרכבה ויהורם מלך ישראל יצא עם אחזיהו מלך יהודה, כל אחד במרכבתו, לקראת יהוא. הם פגשו אותו בשדה נבות מיזרעאל.
22 כאשר ראה יהורם את יהוא, הוא שאל: "האם אתה בא למטרת שלום, יהוא?".
"איזה שלום יתכן כל עוד אמך עוסקת בזנות ובכשפיה הרבים?".
23 יהורם הסתובב וברח. "זוהי מִרמה, אחזיה!", קרא.
24 יהוא אחז בקשת שלו ופגע ביהורם בין כתפיו. החץ חדר לגופו ויצא דרך לבו. יהורם נפל על ברכיו במרכבתו.
25 יהוא אמר לבִדְקַר, אחד ממפקדי צבאו: "קח והשלך אותו בשדה נבות מיזרעאל. אתה זוכר שאני ואתה רכבנו יחד כצמד אחרי אחאב אביו, וה' אמר עליו שכך יקרה? 26 'אתמול בלילה זכרתי את רצח נבות ורצח בניו', אמר ה'. 'אני נשבע שאנקום בך בשדה הזה', אמר ה' לאחאב. ובכן, השלך אותו בשדה הזה כפי שאמר ה' ".
27 אחזיה מלך יהודה ראה את מה שקרה וברח דרך בית הגָן. יהוא רדף אחריו וקרא: "גם אותו! הִרגו אותו במרכבה". אחזיה נפצע בדרך העולה לגוּר, ליד יִבְלְעָם. הוא ברח למְגִידוֹ, ושם מת. 28 אנשיו הובילו אותו במרכבה לירושלים וקברו אותו בקבר אבותיו שבעיר דוד.
29 אחזיה החל למלוך על יהודה בשנה האחת עשרה למלכות יורם בן אחאב.
מות איזבל
30 יהוא בא ליזרעאל. איזבל שמעה על כך, איפרה את עיניה, סידרה את שערותיה והשקיפה מבעד לחלון. 31 כאשר נכנס יהוא בשער, קראה: "מה שלומך, זמרי, אתה שרצחת את אדונך?".
32 יהוא הרים את ראשו אל החלון ושאל: "מי לצדי? מי?". שניים, שלושה משרתים השקיפו אליו. 33 "השליכו אותה למטה", ציווה. הם השליכו את איזבל. דמה ניתז על הקיר ועל הסוסים, והסוסים רמסו אותה.
34 יהוא הלך לאכול ולשתות, וכשסיים אמר: "בִּדקו מה קרה לאישה המקוללת הזאת וקִברו אותה, כי היא בת מלך". 35 אנשיו הלכו לקבור אותה אך לא מצאו אלא את הגולגולת, הרגליים וכפות הידיים שלה. 36 הם שבו אליו וסיפרו לו. יהוא אמר: "זה מה שאמר ה' שיקרה, כשאמר באמצעות עבדו אליהו התשבי, 'בשדה ביזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל' ".
37 גופת איזבל הייתה כמו זבל על פני השדה ביזרעאל, כך שאיש לא יכול לומר: "זאת איזבל".