תנ"ך מבואר

ספר מלכים ב פרק כ

1 בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת; וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה־אָמַר יהוה צַו לְבֵיתֶךָ־כִּי מֵת אַתָּה, וְלֹא תִחְיֶה.
2 וַיַּסֵּב אֶת־פָּנָיו, אֶל־הַקִּיר; וַיִּתְפַּלֵּל־אֶל־יהוה, לֵאמֹר. 3 אָנָּה יהוה, זְכָר־נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי; וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ, בְּכִי גָדוֹל. {ס} 4 וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ־לֹא יָצָא, העיר (חָצֵר) הַתִּיכֹנָה; וּדְבַר־יהוה־הָיָה אֵלָיו, לֵאמֹר. 5 שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ נְגִיד־עַמִּי, כֹּה־אָמַר יהוה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת־דִּמְעָתֶךָ; הִנְנִי, רֹפֶא לָךְ־בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, תַּעֲלֶה בֵּית יהוה. 6 וְהֹסַפְתִּי עַל־יָמֶיךָ, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמִכַּף מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אַצִּילְךָ, וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת; וְגַנּוֹתִי, עַל־הָעִיר הַזֹּאת־לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי.
7 וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ, קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים; וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל־הַשְּׁחִין, וַיֶּחִי.
8 וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ, אֶל־יְשַׁעְיָהוּ, מָה אוֹת, כִּי־יִרְפָּא יהוה לִי; וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בֵּית יהוה.
9 וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ, זֶה־לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יהוה, כִּי יַעֲשֶׂה יהוה, אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר: הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, אִם־יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
10 וַיֹּאמֶר, יְחִזְקִיָּהוּ, נָקֵל לַצֵּל, לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת; לֹא כִי, יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
11 וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל־יהוה; וַיָּשֶׁב אֶת־הַצֵּל, בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית־עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. {פ}
12 בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן־בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ־בָּבֶל, סְפָרִים וּמִנְחָה־אֶל־חִזְקִיָּהוּ: כִּי שָׁמַע, כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ. 13 וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם, חִזְקִיָּהוּ, וַיַּרְאֵם אֶת־כָּל־בֵּית נְכֹתֹה אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת בֵּית כֵּלָיו, וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו: לֹא־הָיָה דָבָר, אֲשֶׁר לֹא־הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ־וּבְכָל־מֶמְשַׁלְתּוֹ.
14 וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל־הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ; וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ,
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ, מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ מִבָּבֶל.
15 וַיֹּאמֶר, מָה רָאוּ בְּבֵיתֶךָ;
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ, אֵת כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ־לֹא־הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא־הִרְאִיתִם, בְּאֹצְרֹתָי.
16 וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ, אֶל־חִזְקִיָּהוּ: שְׁמַע, דְּבַר־יהוה. 17 הִנֵּה, יָמִים בָּאִים, וְנִשָּׂא כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה, בָּבֶלָה: לֹא־יִוָּתֵר דָּבָר, אָמַר יהוה. 18 וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ, אֲשֶׁר תּוֹלִיד־יקח (יִקָּחוּ); וְהָיוּ, סָרִיסִים, בְּהֵיכַל, מֶלֶךְ בָּבֶל.
19 וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְשַׁעְיָהוּ, טוֹב דְּבַר־יהוה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא אִם־שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי.
20 וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל־גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַבְּרֵכָה וְאֶת־הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת־הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים־לְמַלְכֵי יְהוּדָה. 21 וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ, עִם־אֲבֹתָיו; וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
חזקיהו נרפא
1 בימים ההם חלה חזקיהו ועמד למות. ישעיהו בן אמוץ הנביא בא אליו ואמר לו: "כך אמר ה', 'ערוך צוואה כי אתה עומד למות, לא תירפא' ".
2 חזקיהו סובב את פניו אל הקיר והתפלל לה': 3 "בבקשה, ה', זכור שהלכתי בדרכיך בנאמנות ועשיתי בלב שלם את מה שטוב בעיניך". אחר כך בכה בכי גדול. 4 עוד לפני שיצא ישעיהו מהארמון אל מרכז העיר, אמר לו ה': 5 "שוב ואמור לחזקיהו, המלך של עמי, 'כך אמר ה' אלוהי דוד אביך: "שמעתי את תפילתך, ראיתי את דמעותיך, ארפא אותך. בעוד שלושה ימים תעלה לבית ה'. 6 אוסיף לחייך חמש עשרה שנה ואציל אותך ואת העיר הזאת מפני מלך אשור. אגן על העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי" ' ".
7 ישעיהו אמר: "קחו גוש תאנים מיובשות". הם לקחו והניחו אותו על מחלת העור של המלך, והוא נרפא.
8 חזקיהו שאל את ישעיהו: "מהו האות שה' ירפא אותי ושאעלה בעוד שלושה ימים לבית ה'?".
9 ישעיהו אמר: "זה האות מה' לכך שהוא אכן יעשה את מה שאמר: מה אתה רוצה, שהצל יתקדם עשר מדרגות או שישוב לאחור עשר מדרגות?".
10 יחזקיהו השיב: "קל לצל להתקדם עשר מדרגות. לא, שישוב לאחור עשר מדרגות".
11 ישעיהו הנביא התפלל לה', והצל שב עשר מדרגות לאחור במדרגות אחז.
12 באותה עת שלח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בן בַּלְאֲדָן, מלך בבל, מכתבים ומתנה לחזקיהו, כי שמע שחזקיהו חלה. 13 חזקיהו שמע על בוא השליחים. הוא הראה להם את כל בית נְכוֹתוֹ [נְכוֹתוֹ – כנראה בית האוצר], את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב ואת מחסני הנשק שלו ואת כל מה שהיה באוצרותיו. לא היה דבר שחזקיהו לא הראה להם בביתו ובכל ממלכתו.
14 ישעיהו הנביא בא אל המלך חזקיהו ושאל אותו: "מה אמרו האנשים האלה? מאין באו אליך?".
"מארץ רחוקה הם באו, מבבל", השיב חזקיהו.
15 "מה ראו בביתך?", שאל ישעיהו.
"את כל מה שיש בביתי הם ראו", אמר חזקיהו. "לא היה דבר באוצרותיי שלא הראיתי להם".
16 ישעיהו אמר לחזקיהו: "שמע מה שה' אומר, 17 'יבוא יום וכל מה שבביתך ושאבותיך אספו עד היום ילקח לבבל. דבר לא ישאר'. כך אמר ה'. 18 'גם מהבנים שיהיו לך, מהצאצאים שיוולדו לך, יקח מלך בבל כדי שישרתו בארמונו' ".
19 חזקיהו אמר לישעיהו: "טוב הדבר שאמרת בשם ה' ", כי חשב, " בימיי יהיו שלום ויציבות".
20 יתר קורות חזקיהו וכל מעשיו הגדולים, והבריכה והתעלה שעשה כדי להביא מים אל העיר, כל אלה מתוארים במגילת ההיסטוריה של מלכי יהודה. 21 חזקיהו מת, ומנשה בנו מלך במקומו.