תנ"ך מבואר

ספר מלכים ב פרק יז

1 בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה: מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן־אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן, עַל־יִשְׂרָאֵל־תֵּשַׁע שָׁנִים. 2 וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יהוה: רַק, לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הָיוּ, לְפָנָיו. 3 עָלָיו עָלָה, שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיְהִי־לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד, וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה. 4 וַיִּמְצָא מֶלֶךְ־אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר, אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל־סוֹא מֶלֶךְ־מִצְרַיִם, וְלֹא־הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, כְּשָׁנָה בְשָׁנָה; וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. 5 וַיַּעַל מֶלֶךְ־אַשּׁוּר, בְּכָל־הָאָרֶץ; וַיַּעַל, שֹׁמְרוֹן, וַיָּצַר עָלֶיהָ, שָׁלֹשׁ שָׁנִים. 6 בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אֶת־שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת־יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן־וְעָרֵי מָדָי. {פ}


7 וַיְהִי, כִּי־חָטְאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם, הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרָיִם; וַיִּירְאוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. 8 וַיֵּלְכוּ, בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יהוה, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָשׂוּ. 9 וַיְחַפְּאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא־כֵן, עַל־יהוה, אֱלֹהֵיהֶם; וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל־עָרֵיהֶם, מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד־עִיר מִבְצָר. 10 וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת, וַאֲשֵׁרִים, עַל כָּל־גִּבְעָה גְבֹהָה, וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן. 11 וַיְקַטְּרוּ־שָׁם, בְּכָל־בָּמוֹת, כַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר־הֶגְלָה יהוה מִפְּנֵיהֶם; וַיַּעֲשׂוּ דְּבָרִים רָעִים, לְהַכְעִיס אֶת־יהוה. 12 וַיַּעַבְדוּ, הַגִּלֻּלִים, אֲשֶׁר אָמַר יהוה לָהֶם, לֹא תַעֲשׂוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה.

13 וַיָּעַד יהוה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל־נביאו (נְבִיאֵי) כָל־חֹזֶה לֵאמֹר, שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי, כְּכָל־הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־אֲבֹתֵיכֶם־וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם, בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים. 14 וְלֹא, שָׁמֵעוּ; וַיַּקְשׁוּ אֶת־עָרְפָּם, כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם, אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ, בַּיהוָה אֱלֹהֵיהֶם. 15 וַיִּמְאֲסוּ אֶת־חֻקָּיו, וְאֶת־בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אֲבוֹתָם, וְאֵת עֵדְוֹתָיו, אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם; וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל, וַיֶּהְבָּלוּ, וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם, אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם. 16 וַיַּעַזְבוּ, אֶת־כָּל־מִצְוֹת יהוה אֱלֹהֵיהֶם, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה, שנים (שְׁנֵי) עֲגָלִים; וַיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁירָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם, וַיַּעַבְדוּ, אֶת־הַבָּעַל. 17 וַיַּעֲבִירוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם, בָּאֵשׁ, וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים, וַיְנַחֵשׁוּ; וַיִּתְמַכְּרוּ, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה־לְהַכְעִיסוֹ. 18 וַיִּתְאַנַּף יהוה מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו: לֹא נִשְׁאַר, רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ. 19 גַּם־יְהוּדָה־לֹא שָׁמַר, אֶת־מִצְוֹת יהוה אֱלֹהֵיהֶם; וַיֵּלְכוּ, בְּחֻקּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ. 20 וַיִּמְאַס יהוה בְּכָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל, וַיְעַנֵּם, וַיִּתְּנֵם, בְּיַד־שֹׁסִים־עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם, מִפָּנָיו. 21 כִּי־קָרַע יִשְׂרָאֵל, מֵעַל בֵּית דָּוִד, וַיַּמְלִיכוּ, אֶת־יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט; וידא (וַיַּדַּח) יָרָבְעָם אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי יהוה, וְהֶחֱטִיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה. 22 וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכָל־חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה: לֹא־סָרוּ, מִמֶּנָּה. 23 עַד אֲשֶׁר־הֵסִיר יהוה אֶת־יִשְׂרָאֵל, מֵעַל פָּנָיו, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד כָּל־עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים; וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ, אַשּׁוּרָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}



24 וַיָּבֵא מֶלֶךְ־אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת, וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְשׁוּ, אֶת־שֹׁמְרוֹן, וַיֵּשְׁבוּ, בְּעָרֶיהָ. 25 וַיְהִי, בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם, לֹא יָרְאוּ, אֶת־יהוה; וַיְשַׁלַּח יהוה בָּהֶם אֶת־הָאֲרָיוֹת, וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם.
26 וַיֹּאמְרוּ, לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר, הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, לֹא יָדְעוּ, אֶת־מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ; וַיְשַׁלַּח־בָּם אֶת־הָאֲרָיוֹת, וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים, אֶת־מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ.
27 וַיְצַו מֶלֶךְ־אַשּׁוּר לֵאמֹר, הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם, וְיֵלְכוּ, וְיֵשְׁבוּ שָׁם; וְיֹרֵם, אֶת־מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ.
28 וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים, אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן, וַיֵּשֶׁב, בְּבֵית־אֵל; וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם, אֵיךְ יִירְאוּ אֶת־יהוה. 29 וַיִּהְיוּ עֹשִׂים, גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו; וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת, אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים, גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם, אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם. ל וְאַנְשֵׁי בָבֶל, עָשׂוּ אֶת־סֻכּוֹת בְּנוֹת, וְאַנְשֵׁי־כוּת, עָשׂוּ אֶת־נֵרְגַל; וְאַנְשֵׁי חֲמָת, עָשׂוּ אֶת־אֲשִׁימָא. 31 וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז, וְאֶת־תַּרְתָּק; וְהַסְפַרְוִים, שֹׂרְפִים אֶת־בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ, לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ, אלה ספרים (אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם). 32 וַיִּהְיוּ יְרֵאִים, אֶת־יהוה; וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת, וַיִּהְיוּ עֹשִׂים לָהֶם בְּבֵית הַבָּמוֹת. 33 אֶת־יהוה, הָיוּ יְרֵאִים; וְאֶת־אֱלֹהֵיהֶם, הָיוּ עֹבְדִים, כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר־הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם. 34 עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם עֹשִׂים, כַּמִּשְׁפָּטִים הָרִאשֹׁנִים: אֵינָם יְרֵאִים, אֶת־יהוה, וְאֵינָם עֹשִׂים כְּחֻקֹּתָם וּכְמִשְׁפָּטָם, וְכַתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר־שָׂם שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל. 35 וַיִּכְרֹת יהוה אִתָּם, בְּרִית, וַיְצַוֵּם לֵאמֹר, לֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְלֹא־תִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם־וְלֹא תַעַבְדוּם, וְלֹא תִזְבְּחוּ לָהֶם. 36 כִּי אִם־אֶת־יהוה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה־אֹתוֹ תִירָאוּ; וְלוֹ תִשְׁתַּחֲווּ, וְלוֹ תִזְבָּחוּ. 37 וְאֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַב לָכֶם־תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, כָּל־הַיָּמִים; וְלֹא תִירְאוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. 38 וְהַבְּרִית אֲשֶׁר־כָּרַתִּי אִתְּכֶם, לֹא תִשְׁכָּחוּ; וְלֹא תִירְאוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. 39 כִּי אִם־אֶת־יהוה אֱלֹהֵיכֶם, תִּירָאוּ־וְהוּא יַצִּיל אֶתְכֶם, מִיַּד כָּל־אֹיְבֵיכֶם. 40 וְלֹא, שָׁמֵעוּ: כִּי אִם־כְּמִשְׁפָּטָם הָרִאשׁוֹן, הֵם עֹשִׂים. 41 וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְרֵאִים אֶת־יהוה, וְאֶת־פְּסִילֵיהֶם, הָיוּ עֹבְדִים; גַּם־בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם הֵם עֹשִׂים, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}
חורבן ממלכת ישראל
1 בשנה השתים עשרה למלכות אחז מלך יהודה, החל הושֵעַ בן אלָה למלוך על ישראל. הוא מלך בשומרון תשע שנים 2 ועשה את הרע בעיני ה', אך לא כמו מלכי ישראל שהיו לפניו. 3 שַׁלְמַנְאֶסֶר מלך אשור תקף אותו, והושע השתעבד לו ושילם לו מס. 4 מלך אשור גילה שהושע מרד בו. הושע שלח שליחים לסוֹא מלך מצריים, והפסיק לשלם למלך אשור כפי שעשה מדי שנה. מלך אשור תפס את הושע וכלא אותו בבית הכלא, 5 פלש לכל הארץ, תקף את שומרון ושם עליה מצור במשך שלוש שנים. 6 בשנה התשיעית למלכות הושע כבש מלך אשור את שומרון והִגלה את תושבי ישראל לאשור. הוא יִשב אותם בחְלַח ובחָבוֹר שעל גדות נהר גוֹזָן, ובערי מָדָי.
הסיבות לגלוּת
7 כל זה קרה משום שבני ישראל חטאו לה' אלוהיהם, שהעלה אותם ממצריים והציל אותם מפרעה מלך מצריים, וכיבדו אלוהים אחרים. 8 הם התנהגו כמו העמים שה' גירש מפניהם וכמו שנהגו מלכי ישראל. 9 בני ישראל יִחסו לה' אלוהיהם דברים שאינם נכונים. הם בנו לעצמם מקומות פולחן בכל הערים שלהם, מהקטנה ועד לגדולה ולמבוצרת שבהן. 10 הם הציבו מצבות לאלילים ופסלים שהוקדשו לאלילה אשרה, על כל גבעה גבוהה ומתחת לכל עץ רענן. 11 שם, בכל מקומות הפולחן, הקריבו קרבנות כמו שעשו העמים שה' גירש מפניהם מהארץ. הם עשו דברים רעים שהכעיסו את ה'. 12 הם עבדו את האלילים הבזויים על אף שה' אמר להם: "אל תעשו את הדבר הזה!".
13 ה' הזהיר את ישראל ואת יהודה באמצעות כל נביאיו וכל רואי החזונות ואמר: "הַפסיקו לעשות מעשים רעים וקַיימו את המצוות והחוקים שלי כפי שהם כתובים בתורה שציוויתי על אבותיכם לשמור ושמסרתי לכם באמצעות עבדיי הנביאים". 14 אבל הם לא צייתו. הם היו עקשנים וסרבנים כמו אבותיהם, שלא האמינו בה' אלוהיהם. 15 הם דחו את חוקיו ואת בריתו, הברית שכרת עם אבותיהם, ואת ההזהרות שהזהיר אותם. הם עבדו אלילים עלובים, ובעצמם נעשו עלובים. הם עשו מה שעשו העמים סביבם, אף על פי שה' ציווה עליהם לא לעשות כמוהם. 16 הם עזבו את כל מצוות ה' אלוהיהם, ועשו לעצמם שני פסלים יצוקים בדמות עגל, ופסל המוקדש לאלילה אשרה, השתחוו לכל כוכבי השמים ועבדו את הבעל. 17 הם הקריבו באש את בניהם ואת בנותיהם, עסקו בכשפים, ניחשו עתידות, התמסרו לעשות את הרע בעיני ה' והכעיסו אותו. 18 ה' כעס מאוד על ישראל וגירש אותם מפניו. רק שבט יהודה נשאר. 19 גם אנשי יהודה לא קיימו את מצוות ה' אלוהיהם, ונהגו כמו שנהגו ישראל ועשו כמוהם. 20 לכן דחה ה' את כל צאצאי ישראל והביא עליהם סבל. הוא נתן אותם בידי שודדים ולבסוף גירש אותם מפניו. 21 הוא קרע את ישראל מבית דוד, ואנשי ישראל המליכו עליהם את ירבעם בן נבט, שהרחיק את ישראל מה' וגרם להם לחטוא חטא גדול. 22 בני ישראל חזרו על כל חטאי ירבעם ולא עזבו אותם, 23 עד שגירש ה' את ישראל מפניו, כפי שאמר באמצעות כל עבדיו הנביאים. הוא הִגלה את ישראל מארצם לאשור, שם הם נמצאים עד היום.
תושבים חדשים בשומרון
24 מלך אשור הביא אנשים מבבל ומכּוּתָה, מעַוָוא, מחֲמָת ומסְפַרְוַויִים, והושיב אותם בערי שומרון במקום בני ישראל. הם באו לשומרון והתיישבו בערֶיהָ. 25 כשהחלו להתיישב שם, הם לא כיבדו את ה', לכן הוא גרם לאריות להתנפל עליהם ולהרוג רבים מהם.
26 נאמר למלך אשור: "האנשים שהִגלית והושבת בערי שומרון לא מכירים את מנהגיו של אלוהי הארץ. הוא גרם לאריות להתנפל עליהם ולהרוג אותם כי הם לא מכירים את מנהגיו של אלוהי הארץ".
27 מלך אשור ציווה: "הָביאו לשם את אחד הכוהנים שהגליתם משם. הוא יתיישב שם וילַמד את התושבים את מנהגיו של אלוהי הארץ".
28 אחד הכוהנים שהוגלה משומרון בא והתיישב בבית אל. הוא לימד את התושבים איך לכבד את ה', 29 אך כל עם ועם עשה לעצמו אלילים, והניח אותם במקדשי מקומות הפולחן שבנו תושבי שומרון בכל אחת מהערים שהעמים התיישבו בהן: 30 אנשי בבל עשו את סוּכּוֹת בְּנוֹת, אנשי כוּת עשו את נֵרְגַל, אנשי חֲמָת עשו את אֲשִׁימָא, 31 העַוִוים עשו את נִבְחַז ואת תַרְתָק, והסְפַרְוִוים שרפו את בניהם לכבוד אלוהיהם, אַדְרַמֶלֶךְ ועֲנָמֶלֶךְ. 32 הם כיבדו את ה' ומינו מביניהם כוהנים שישרתו במקדשי מקומות הפולחן. 33 הם כיבדו את ה' ועבדו את אלוהיהם כפי שעשו העמים במקומות שמְשָם הוגלו. 34 עד היום הם מקיימים את מנהגיהם הקודמים: אינם מכבדים את ה' באמת, ואינם מקיימים את חוקי בני ישראל ומצוותיהם, כפי שכתוב בתורה שנתן ה' לבני יעקב שה' שינה את שמו לישראל. 35 ה' כרת עם ישראל ברית וציווה עליהם: "אל תכבדו אלוהים אחרים ואל תשתחוו להם, אל תעבדו אותם ואל תקריבו להם קרבנות. 36 כבדו את ה' שהעלה אתכם ממצריים בכוח רב, השתחוו לו והקריבו לו קרבנות. 37 את החוקים ואת התורה והמצוות שכתב לכם הַקפידו לקיים תמיד. אל תכבדו אלוהים אחרים. 38 אל תשכחו את הברית שכרתי אִתכם, ואל תכבדו אלוהים אחרים. 39 כבדו את ה' אלוהיכם, והוא יציל אתכם מכל אויביכם". 40 אבל הם לא צייתו. הם המשיכו לקיים את מנהגיהם הקודמים. 41 הם כיבדו את ה' ועבדו את פסלי האלילים שלהם. עד היום עושים בניהם ובני בניהם את מה שעשו אבותיהם.