תנ"ך מבואר

ספר מלכים ב פרק ח

1 וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הֶחֱיָה אֶת־בְּנָהּ לֵאמֹר, קוּמִי וּלְכִי אַתִּי (אַתְּ) וּבֵיתֵךְ, וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי; כִּי־קָרָא יהוה לָרָעָב, וְגַם־בָּא אֶל־הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים׃
2 וַתָּקָם הָאִשָּׁה, וַתַּעַשׂ כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים; וַתֵּלֶךְ הִיא וּבֵיתָהּ, וַתָּגָר בְּאֶרֶץ־פְּלִשְׁתִּים שֶׁבַע שָׁנִים׃ 3 וַיְהִי, מִקְצֵה שֶׁבַע שָׁנִים, וַתָּשָׁב הָאִשָּׁה מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים; וַתֵּצֵא לִצְעֹק אֶל־הַמֶּלֶךְ, אֶל־בֵּיתָהּ וְאֶל־שָׂדָהּ׃
4 וְהַמֶּלֶךְ, מְדַבֵּר אֶל־גֵּחֲזִי, נַעַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים לֵאמֹר; סַפְּרָה־נָּא לִי, אֵת כָּל־הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה אֱלִישָׁע׃ 5 וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר־הֶחֱיָה אֶת־הַמֵּת, וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הֶחֱיָה אֶת־בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל־הַמֶּלֶךְ, עַל־בֵּיתָהּ וְעַל־שָׂדָהּ;

וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, זֹאת הָאִשָּׁה, וְזֶה־בְּנָהּ אֲשֶׁר־הֶחֱיָה אֱלִישָׁע׃
6 וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ לָאִשָּׁה וַתְּסַפֶּר־לוֹ; וַיִּתֶּן־לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס אֶחָד לֵאמֹר, הָשֵׁיב אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ וְאֵת כָּל־תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה, מִיּוֹם עָזְבָה אֶת־הָאָרֶץ וְעַד־עָתָּה׃ {פ}


7 וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק, וּבֶן־הֲדַד מֶלֶךְ־אֲרָם חֹלֶה; וַיֻּגַּד־לוֹ לֵאמֹר, בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד־הֵנָּה׃
8 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־חֲזָהאֵל, קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה, וְלֵךְ לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים; וְדָרַשְׁתָּ אֶת־יהוה מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר, הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה׃
9 וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתוֹ, וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל־טוּב דַּמֶּשֶׂק, מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל; וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו, וַיֹּאמֶר, בִּנְךָ בֶן־הֲדַד מֶלֶךְ־אֲרָם שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה׃
10 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע, לֵךְ אֱמָר־לֹא (לוֹ) חָיֹה תִחְיֶה; וְהִרְאַנִי יהוה כִּי־מוֹת יָמוּת׃
11 וַיַּעֲמֵד אֶת־פָּנָיו וַיָּשֶׂם עַד־בֹּשׁ; וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים׃ 12 וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל, מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה;
וַיֹּאמֶר כִּי־יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה, מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג, וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ, וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ׃
13 וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל, כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב, כִּי יַעֲשֶׂה, הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה;
וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, הִרְאַנִי יהוה אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל־אֲרָם׃
14 וַיֵּלֶךְ מֵאֵת אֱלִישָׁע, וַיָּבֹא אֶל־אֲדֹנָיו,
וַיֹּאמֶר לוֹ, מָה־אָמַר לְךָ אֱלִישָׁע;
וַיֹּאמֶר אָמַר לִי חָיֹה תִחְיֶה׃
15 וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיִּקַּח הַמַּכְבֵּר וַיִּטְבֹּל בַּמַּיִם, וַיִּפְרֹשׂ עַל־פָּנָיו וַיָּמֹת; וַיִּמְלֹךְ חֲזָהאֵל תַּחְתָּיו׃ {פ}


16 וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ, לְיוֹרָם בֶּן־אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה; מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן־יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה׃ 17 בֶּן־שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ; וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה (שָׁנִים), מָלַךְ בִּירוּשָׁלָיִם׃ 18 וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב, כִּי בַּת־אַחְאָב, הָיְתָה־לּוֹ לְאִשָּׁה; וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יהוה׃ 19 וְלֹא־אָבָה יהוה לְהַשְׁחִית אֶת־יְהוּדָה, לְמַעַן דָּוִד עַבְדּוֹ; כַּאֲשֶׁר אָמַר־לוֹ, לָתֵת לוֹ נִיר לְבָנָיו כָּל־הַיָּמִים׃ 20 בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם, מִתַּחַת יַד־יְהוּדָה; וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ׃ 21 וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה, וְכָל־הָרֶכֶב עִמּוֹ; וַיְהִי־הוּא קָם לַיְלָה, וַיַּכֶּה אֶת־אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב, וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו׃ 22 וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם, מִתַּחַת יַד־יְהוּדָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה; אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא׃

23 וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹרָם וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה; הֲלוֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה׃ 24 וַיִּשְׁכַּב יוֹרָם עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם־אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד; וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו׃ {פ}

25 בִּשְׁנַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְיוֹרָם בֶּן־אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל; מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה׃ 26 בֶּן־עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת, מָלַךְ בִּירוּשָׁלָיִם; וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ, בַּת־עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל׃ 27 וַיֵּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יהוה כְּבֵית אַחְאָב; כִּי חֲתַן בֵּית־אַחְאָב הוּא׃ 28 וַיֵּלֶךְ אֶת־יוֹרָם בֶּן־אַחְאָב, לַמִּלְחָמָה עִם־חֲזָהאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם בְּרָמֹת גִּלְעָד; וַיַּכּוּ אֲרַמִּים אֶת־יוֹרָם׃ 29 וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל, מִן־הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה, בְּהִלָּחֲמוֹ, אֶת־חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם; וַאֲחַזְיָהוּ בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה, יָרַד לִרְאוֹת אֶת־יוֹרָם בֶּן־אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי־חֹלֶה הוּא׃ {פ}
האישה משונם והרכוש שאבד
1 אלישע אמר לאישה שאת בנה הֶחיה: "לכי מכאן עם בני משפחתך לגור איפה שאת רוצה, כי ה' עומד להביא על הארץ רעב שימשך שבע שנים".
2 האישה עשתה כדברי איש האלוהים. היא הלכה עם בני משפחתה לארץ הפלשתים והתגוררה שם שבע שנים. 3 כאשר חלפו שבע השנים, שבה האישה מארץ הפלשתים. היא פנתה אל המלך והתחננה לפניו על הבית ועל השדה שלה.
4 בדיוק באותו זמן ביקש המלך מגיחזי, עוזרו של איש האלוהים: "ספר לי בבקשה על כל המעשים הגדולים שעשה אלישע". 5 בעוד גיחזי מספר למלך איך החיה אלישע את המת, הופיעה האישה שאת בנה החיה אלישע, והתחננה אל המלך שיעזור לה לקבל בחזרה את הבית ואת השדה שלה.
"אדוני המלך, זאת האישה וזה הבן שהחיה אלישע!", אמר גיחזי.
6 המלך שאל את האישה מה קרה והיא סיפרה לו. הוא שלח אִתה את אחד משריו וציווה: "דאג לכך שיחזירו לה את כל מה ששייך לה, ואת התמורה על כל היבול שנתנו השדות מהיום שעזבה את הארץ ועד עכשיו".
חזהאל מולך במקום הדד
7 אלישע בא לדמשק, ובן הדד מלך ארם היה אז חולה. "איש האלוהים בא לכאן", נאמר לו.
8 המלך אמר לחזהאל: "קח אתך מתנות ולך לקראת איש האלוהים. פנה לה' באמצעותו ושאל, 'האם אבריא ממחלה זו?' ".
9 חזאל יצא לקראת אלישע ואתו ארבעים גמלים עמוסים מתנות מכל טוב דמשק. הוא בא, עמד לפני אלישע ואמר: "בנך בן הדד מלך ארם שלח אותי אליך לשאול: 'האם אבריא ממחלה זו?' ".
10 אלישע השיב: "לך אמור לו, 'אתה תבריא', אבל ה' הראה לי שהוא ימות".
11 איש האלוהים התבונן בו זמן רב, ולבסוף החל לבכות. 12 חזאל שאל אותו: "מדוע אתה בוכה, אדונִי?". "כי אני יודע שתרע לבני ישראל. את עריהם המבוצרות תשרוף, את הבחורים שלהם תהרוג במלחמה, את התינוקות שלהם תרסק ואת בטני הנשים ההרות שלהם תקרע".
13 "האם אני כלב שאעשה דבר נורא כזה?", שאל חזהאל.
"ה' הראה לי שאתה תמלוך על ארם", אמר אלישע.
14 חזהאל עזב את אלישע וחזר לאדונו.
"מה אמר לך אלישע?", שאל המלך.
"הוא אמר לי שתבריא", השיב חזהאל.
15 למחרת לקח חזהאל שמיכה, טבל אותה במים ופרש אותה על פניו של המלך. המלך מת וחזהאל מָלך במקומו.
יורם מלך יהודה
16 בשנה החמישית למלכות יורם בן אחאב מלך ישראל, כאשר מָלך יהושפט על יהודה, החל יְהוֹרָם בן יהושפט למלוך על יהודה. 17 הוא היה בן שלושים ושתיים כשהחל למלוך, ומלך בירושלים שמונה שנים. 18 הוא הלך בדרכם של מלכי ישראל ועשה מה שעשו בני משפחת אחאב, כי נשא לאישה את בת אחאב. הוא עשה את הרע בעיני ה'. 19 אבל, למען דוד עבדו, לא רצה ה' להשמיד את יהודה כי הבטיח לדוד להשאיר לו ולבניו זכר לתמיד. 20 בימי יהורם מרדו האדוֹמים בשלטון יהודה והמליכו על עצמם מלך. 21 יורם עבר עם כל המרכבות שלו לצָעִיר. בלילה תקף את האדומים, שהקיפו אותו ואת מפקדי המרכבות שלו, אבל חיילי יורם נמלטו לבתיהם. 22 האדומים מורדים בשלטון יהודה עד היום. גם לִבְנָה מרדה באותה תקופה.
23 יתר קורות יורם וכל מה שעשה מתוארים בספר ההיסטוריה של מלכי יהודה. 24 יורם מת ונקבר בעיר דוד, ואֲחַזְיָהוּ בנו מלך במקומו.
אחזיהו מלך יהודה
25 בשנה השתים עשרה למלכות יורם בן אחאב מלך ישראל, החל אחזיהו בן יהורם למלוך על יהודה. 26 הוא היה בן עשרים ושתיים כשהחל למלוך, ומלך בירושלים שנה אחת. אמו הייתה עֲתַלְיָהוּ, נכדתו של עמרי מלך ישראל. 27 הוא הלך בדרכי משפחת אחאב ועשה את הרע בעיני ה' כפי שעשו בני משפחת אחאב, כיוון שהיה מקורב למשפחת אחאב. 28 אחזיהו יצא עם יורם בן אחאב לרמות גלעד כדי להילחם בחזאל מלך ארם, והארמים פצעו את יורם. 29 המלך יורם חזר ליזרעאל להתרפא מהפציעה שפצעו אותו הארמים ברָמָה, כאשר נלחם בחזאל מלך ארם. אחזיהו בן יהורם מלך יהודה הלך לבקר את יורם בן אחאב ביזרעאל כי הוא היה פצוע.