תנ"ך מבואר

ספר מלכים ב פרק ב

1 וַיְהִי, בְּהַעֲלוֹת יהוה אֶת־אֵלִיָּהוּ, בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם; וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן־הַגִּלְגָּל׃
2 וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל־אֱלִישָׁע שֵׁב־נָא פֹה, כִּי יהוה שְׁלָחַנִי עַד־בֵּית־אֵל, וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, חַי־יהוה וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ; וַיֵּרְדוּ בֵּית־אֵל׃
3 וַיֵּצְאוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בֵּית־אֵל אֶל־אֱלִישָׁע, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם, יהוה לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ;
וַיֹּאמֶר גַּם־אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ׃
4 וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ אֱלִישָׁע שֵׁב־נָא פֹה, כִּי יהוה שְׁלָחַנִי יְרִיחוֹ, וַיֹּאמֶר חַי־יהוה וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ; וַיָּבֹאוּ יְרִיחוֹ׃
5 וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בִּירִיחוֹ אֶל־אֱלִישָׁע, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם, יהוה לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ;
וַיֹּאמֶר גַּם־אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ׃
6 וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ שֵׁב־נָא פֹה, כִּי יהוה שְׁלָחַנִי הַיַּרְדֵּנָה, וַיֹּאמֶר חַי־יהוה וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם׃
7 וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הָלְכוּ, וַיַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד מֵרָחוֹק; וּשְׁנֵיהֶם עָמְדוּ עַל־הַיַּרְדֵּן׃ 8 וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת־אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת־הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה; וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה׃
9 וַיְהִי כְעָבְרָם, וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל־אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה־לָּךְ, בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ;
וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, וִיהִי־נָא פִּי־שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי׃
10 וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל; אִם־תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי־לְךָ כֵן, וְאִם־אַיִן לֹא יִהְיֶה׃
11 וַיְהִי, הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, וְהִנֵּה רֶכֶב־אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם; וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ, בַּסְּעָרָה הַשָּׁמָיִם׃ 12 וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה, וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו, וְלֹא רָאָהוּ עוֹד; וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו, וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים׃


13 וַיָּרֶם אֶת־אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו; וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל־שְׂפַת הַיַּרְדֵּן׃ 14 וַיִּקַּח אֶת־אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר־נָפְלָה מֵעָלָיו וַיַּכֶּה אֶת־הַמַּיִם, וַיֹּאמַר אַיֵּה יהוה אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ; אַף־הוּא וַיַּכֶּה אֶת־הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע׃
15 וַיִּרְאֻהוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בִּירִיחוֹ מִנֶּגֶד, וַיֹּאמְרוּ, נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל־אֱלִישָׁע; וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתוֹ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ אָרְצָה׃
16 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה־נָא יֵשׁ־אֶת־עֲבָדֶיךָ חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בְּנֵי־חַיִל, יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת־אֲדֹנֶיךָ, פֶּן־נְשָׂאוֹ רוּחַ יהוה, וַיַּשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הֶהָרִים, אוֹ בְּאַחַת הַגְּיָאוֹת (הַגֵּאָיוֹת);
וַיֹּאמֶר לֹא תִשְׁלָחוּ׃
17 וַיִּפְצְרוּ־בוֹ עַד־בֹּשׁ וַיֹּאמֶר שְׁלָחוּ; וַיִּשְׁלְחוּ חֲמִשִּׁים אִישׁ, וַיְבַקְשׁוּ שְׁלֹשָׁה־יָמִים וְלֹא מְצָאֻהוּ׃ 18 וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו, וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחוֹ; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הֲלוֹא־אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אַל־תֵּלֵכוּ׃


19 וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל־אֱלִישָׁע, הִנֵּה־נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה; וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת׃
20 וַיֹּאמֶר, קְחוּ־לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה, וְשִׂימוּ שָׁם מֶלַח; וַיִּקְחוּ אֵלָיו׃
21 וַיֵּצֵא אֶל־מוֹצָא הַמַּיִם, וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁם מֶלַח; וַיֹּאמֶר כֹּה־אָמַר יהוה, רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה, לֹא־יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת׃
22 וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה; כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר׃ {פ}
23 וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית־אֵל; וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן־הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ־בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ, עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ׃
24 וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יהוה; וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן־הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם, אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים׃ 25 וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל־הַר הַכַּרְמֶל; וּמִשָּׁם שָׁב שֹׁמְרוֹן׃ {פ}
אליהו עולה בסערה לשמים
1 לפני שהעלה ה' את אליהו בסערה לשמים, הלך אליהו עם אֱלִישָׁע מגִלְגָל.
2 אליהו אמר לאלישע: "הישאר פה בבקשה, כי ה' שלח אותי עד בית אל", אבל אלישע השיב: "אני נשבע בה' ובך שלא אעזוב אותך", והם ירדו יחד לבית אל.
3 תלמידי הנביאים שהיו בבית אל יצאו אל אלישע ושאלו אותו: "האם אתה יודע שהיום יקח ממך ה' את אדונך?".
"כן, אני יודע, אבל שִתקו".
4 אליהו אמר לו: "אלישע, הישאר פה בבקשה, כי ה' שלח אותי ליריחו", אבל אלישע השיב: "אני נשבע בה' ובך שלא אעזוב אותך", והם הלכו ליריחו.
5 תלמידי הנביאים שהיו ביריחו ניגשו לאלישע ואמרו לו: "האם אתה יודע שהיום יקח ממך ה' את אדונך?".
"כן, אני יודע, אבל שִתקו".
6 אליהו אמר לו: "הישאר פה בבקשה, כי ה' שלח אותי אל הירדן", אבל אלישע השיב: "אני נשבע בה' ובך שלא אעזוב אותך", ושניהם הלכו.
7 חמישים מתלמידי הנביאים הלכו ועמדו מרחוק, מול אליהו ואלישע שעמדו על גדת הירדן. 8 אליהו לקח את הבגד העליון שלו, גילגל אותו, והיכה במים. הנהר נחצה לימין ולשמאל, ושניהם עברו אותו על קרקע יבשה.
9 אחרי שעברו אמר אליהו לאלישע: "בקש מה שהיית רוצה שאעשה למענך לפני שאלקח ממך".
אלישע אמר: "אני רוצה לקבל פי שניים מרוחך".
10 "בקשתך קשה. אם תראה אותי כאשר אלקח ממך, תקבל את מה שביקשת. אם לא תראה, לא תקבל".
11 כאשר הלכו יחד ודיברו, הופיעו לפתע מרכבת אש וסוסי אש והפרידו בין שניהם, ואליהו עלה בַּסערה לשמים. 12 אלישע ראה זאת וצעק: "אבי! אבי! מרכבות ישראל ופרשיו". אחר כך לא ראה אותו עוד. אלישע תפס את בגדו וקרע אותו לשניים.
אלישע יורש את מקומו של אליהו
13 אלישע הרים את הבגד העליון של אליהו שנפל מעליו, והלך. כאשר עמד שוב על שפת הירדן, 14 לקח אלישע את הבגד העליון של אליהו שנפל מעליו, ואמר: "איפה ה' אלוהי אליהו?". גם הוא היכה במים, הנהר נחצה לימין ולשמאל, ואלישע עבר.
15 תלמידי הנביאים מיריחו, שעמדו ממול וראו זאת, אמרו: "רוח אליהו נחה על אלישע!". הם באו לקראתו והשתחוו לפניו ארצה.
16 "בבקשה", אמרו לו, "יש בין עבדיך חמישים אנשים חזקים. הרשה להם ללכת לחפש את אדונך, שמא נשא אותו רוח ה' והשליך אותו באחד ההרים או העמקים".
"אל תשלחו אותם", אמר אלישע.
17 הם הפצירו בו עד שהתבייש לסרב ואמר: "שִלחו!". חמישים האנשים שנשלחו חיפשו את אליהו במשך שלושה ימים ולא מצאו אותו. 18 כששבו אל אלישע שנשאר ביריחו, הוא אמר להם: "האם לא אמרתי לכם 'אל תלכו'?".
נס מי המעיין
19 אנשי העיר אמרו לאלישע: "אדוני, מיקומה של העיר טוב, כפי שאתה רואה. אבל המים אינם טובים והאדמה אינה נותנת יבול".
20 "הָביאו לי צלוחית חדשה ושימו בה מלח", ביקש אלישע. האנשים הביאו לו את מה שביקש.
21 אלישע יצא אל המעיין, השליך לתוכו את המלח ואמר: "כך אמר ה', 'ריפאתי את המים האלה. הם לא ימנעו עוד מהאדמה לתת יבול".
22 המים נרפאו כפי שאמר אלישע, והם טובים עד היום.
23 כאשר עלה אלישע משם לבית אל, עוד בהיותו בדרך, יצאו ילדים מהעיר ולעגו לו: "עלה, קירֵח! עלה, קירח!".
24 הוא פנה לאחור, הסתכל עליהם וקילל אותם בשם ה'. לפתע יצאו שתי דובות מהיער וטרפו מהם ארבעים ושניים ילדים. 25 אלישע הלך משם להר הכרמל ומשם חזר לשומרון.