תנ"ך מבואר

ספר מלכים ב פרק יב

1 בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים, יְהוֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ. {פ} 2 בִּשְׁנַת־שֶׁבַע לְיֵהוּא, מָלַךְ יְהוֹאָשׁ, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע. 3 וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יהוה, כָּל־יָמָיו, אֲשֶׁר הוֹרָהוּ, יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. 4 רַק הַבָּמוֹת, לֹא־סָרוּ: עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים, בַּבָּמוֹת.
5 וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל־הַכֹּהֲנִים, כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר־יוּבָא בֵית־יהוה כֶּסֶף עוֹבֵר־אִישׁ, כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ: כָּל־כֶּסֶף, אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב־אִישׁ, לְהָבִיא, בֵּית יהוה. 6 יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים, אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ; וְהֵם, יְחַזְּקוּ אֶת־בֶּדֶק הַבַּיִת, לְכֹל אֲשֶׁר־יִמָּצֵא שָׁם, בָּדֶק. {פ}
7 וַיְהִי, בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה־לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ: לֹא־חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים, אֶת־בֶּדֶק הַבָּיִת. 8 וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וְלַכֹּהֲנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת־בֶּדֶק הַבָּיִת; וְעַתָּה, אַל־תִּקְחוּ־כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם, כִּי־לְבֶדֶק הַבַּיִת, תִּתְּנֻהוּ.
9 וַיֵּאֹתוּ, הַכֹּהֲנִים, לְבִלְתִּי קְחַת־כֶּסֶף מֵאֵת הָעָם, וּלְבִלְתִּי חַזֵּק אֶת־בֶּדֶק הַבָּיִת. 10 וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, אֲרוֹן אֶחָד, וַיִּקֹּב חֹר, בְּדַלְתּוֹ; וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ בימין (מִיָּמִין), בְּבוֹא־אִישׁ בֵּית יהוה, וְנָתְנוּ־שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף, אֶת־כָּל־הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית־יהוה. 11 וַיְהִי, כִּרְאוֹתָם, כִּי־רַב הַכֶּסֶף, בָּאָרוֹן; וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ, וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ, אֶת־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית־יהוה. 12 וְנָתְנוּ, אֶת־הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן, עַל־יד (יְדֵי) עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, הפקדים (הַמֻּפְקָדִים) בֵּית יהוה; וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ, וְלַבֹּנִים, הָעֹשִׂים, בֵּית יהוה. 13 וְלַגֹּדְרִים, וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן, וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב, לְחַזֵּק אֶת־בֶּדֶק בֵּית־יהוה; וּלְכֹל אֲשֶׁר־יֵצֵא עַל־הַבַּיִת, לְחָזְקָה. 14 אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית יהוה, סִפּוֹת כֶּסֶף מְזַמְּרוֹת מִזְרָקוֹת חֲצֹצְרוֹת, כָּל־כְּלִי זָהָב, וּכְלִי־כָסֶף־מִן־הַכֶּסֶף, הַמּוּבָא בֵית־יהוה. 15 כִּי־לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, יִתְּנֻהוּ; וְחִזְּקוּ־בוֹ, אֶת־בֵּית יהוה. 16 וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת־הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת־הַכֶּסֶף עַל־יָדָם, לָתֵת, לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה: כִּי בֶאֱמֻנָה, הֵם עֹשִׂים. 17 כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת, לֹא יוּבָא בֵּית יהוה: לַכֹּהֲנִים, יִהְיוּ. {פ}

18 אָז יַעֲלֶה, חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַיִּלָּחֶם עַל־גַּת, וַיִּלְכְּדָהּ; וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו, לַעֲלוֹת עַל־יְרוּשָׁלִָם. 19 וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ־יְהוּדָה, אֵת כָּל־הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר־הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת־קֳדָשָׁיו, וְאֵת כָּל־הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית־יהוה, וּבֵית הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח, לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַיַּעַל, מֵעַל יְרוּשָׁלִָם. 20 וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ, וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה: הֲלוֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים־לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
21 וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו, וַיִּקְשְׁרוּ־קָשֶׁר; וַיַּכּוּ, אֶת־יוֹאָשׁ, בֵּית מִלֹּא, הַיֹּרֵד סִלָּא. 22 וְיוֹזָכָר בֶּן־שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן־שֹׁמֵר עֲבָדָיו, הִכֻּהוּ וַיָּמֹת, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם־אֲבֹתָיו, בְּעִיר דָּוִד; וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָה בְנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
יהואש מלך יהודה משפץ את המקדש
1 יְהוֹאָשׁ היה בן שבע כשהחל למלוך. 2 בשנה השביעית למלכות יהוא החל יהואש למלוך, ומלך בירושלים ארבעים שנה. שם אמו היה צִבְיָה מבאר שבע. 3 יהואש עשה את מה שנכון בעיני ה' כל זמן שיהוידע הכוהן הנחה אותו. 4 רק מקומות הפולחן לא נהרסו, והעם המשיך להקריב בהם זבחים וקרבנות.
5 יהואש אמר לכוהנים: "אִספו את כל הכסף המוקדש לה' ומובא לבית ה': הכסף שנאסף במִפקד, הכסף ששולם עבור אנשים, כל אחד על פי ערכו, וכל כסף אחר שאנשים מביאים מרצונם לבית ה'. 6 כל אחד מהכוהנים יקח את הכסף מהמַכָּר שלו, והכוהנים ישפצו בו את בית ה', את כל מה שצריך לשפץ".
7 עד השנה העשרים ושלוש למלכות יהואש לא שיפצו הכוהנים את בית ה'. 8 המלך יהואש קרא ליהוידע הכוהן ולכוהנים האחרים ושאל: "מדוע אתם לא משפצים את בית ה'? ועכשיו, אל תקחו כסף מהמכרים שלכם, אלא תנו אותו ישירות לשיפוץ בית ה' ".
9 הכוהנים הסכימו לא לקחת כסף מהעם ולא לנהל את שיפוץ בית ה'. 10 יהוידע לקח תיבה, ניקב במכסה שלה חור, ושם אותה ליד המזבח, מימין לכניסה אל בית ה'. הכוהנים ששמרו בפתח שמו בתיבה את כל הכסף שהובא לבית ה'. 11 כאשר ראו שהיה כסף רב בתיבה, באו המזכיר הראשי והכוהן הגדול, שמו בצרורות את הכסף שהיה בבית ה' ושקלו אותו. 12 את הכסף ששקלו הם נתנו לממונים על מבצעי השיפוצים בבית ה', ואלה נתנו את הכסף לנגרים ולבנאים שעבדו בבית ה', 13 ולבוני החומות וחוצבי האבנים. הכסף שימש גם לקניית עצים ואבנים חצובות כדי לשפץ בהם את בית ה', ולכל ההוצאות הדרושות לשיפוץ הבית. 14 אסור היה לעשות לבית ה' קעריות כסף, מספריים, קערות עבור דם הקרבנות, חצוצרות או כל כלי זהב או כלי כסף מהכסף המובא לבית ה'. 15 הוא ניתן למבצעי השיפוצים כדי לשפץ בו את בית ה'. 16 האנשים שקיבלו את הכסף כדי לתת אותו למבצעי השיפוצים היו נאמנים, לכן לא נדרשו לתת דין וחשבון על הכספים שקיבלו. 17 כסף שניתן במקום קרבן על אשמה ובמקום קרבן על חטא לא הובא לבית ה', אלא ניתן לכוהנים.
18 חזאל מלך ארם עלה להילחם בגת. הוא כבש אותה והתכונן לתקוף את ירושלים. 19 יהואש מלך יהודה לקח את כל הכספים שהוקדשו לה', את הכספים שהקדישו אבותיו – יהושפט, יהורם ואחזיהו מלכי יהודה – את הכספים שהוא הקדיש לה', ואת כל הזהב שהיה באוצרות בית ה' ובית המלך, ושלח אותם לחזאל מלך ארם. מלך ארם ביטל את תכניתו לתקוף את ירושלים. 20 יתר קורות יואש וכל מה שעשה מתוארים במגילת ההיסטוריה של מלכי יהודה.
21 אנשי יואש מרדו בו והרגו אותו בבית מִילוֹא, בדרך שיורדת לסִילָא. 22 אנשיו, יוֹזָכָר בן שִׁמְעָת ויְהוֹזָבָד בן שׁוֹמֵר הרגו אותו. הוא מת ונקבר ליד אבותיו בעיר דוד, ואֲמַצְיָה בנו מלך במקומו.