תנ"ך מבואר

ספר שופטים פרק יב

1 וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם, וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה; וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי־עַמּוֹן, וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ, בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ׃
2 וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם, אִישׁ רִיב, הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי־עַמּוֹן מְאֹד; וָאֶזְעַק אֶתְכֶם, וְלֹא־הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם׃ 3 וָאֶרְאֶה כִּי־אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ, וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל־בְּנֵי עַמּוֹן, וַיִּתְּנֵם יהוה בְּיָדִי; וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה לְהִלָּחֶם בִּי׃
4 וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת־כָּל־אַנְשֵׁי גִלְעָד, וַיִּלָּחֶם אֶת־אֶפְרָיִם; וַיַּכּוּ אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת־אֶפְרַיִם, כִּי אָמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם, גִּלְעָד בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה׃
5 וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת־מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם; וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי־גִלְעָד הַאֶפְרָתִי אַתָּה וַיֹּאמֶר לֹא׃ 6 וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר־נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ, וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל־מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן; וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם, אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף׃
7 וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת־יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ שָׁנִים; וַיָּמָת, יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד׃ {פ}

8 וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת־יִשְׂרָאֵל, אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם׃ 9 וַיְהִי־לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת, הֵבִיא לְבָנָיו מִן־הַחוּץ; וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע שָׁנִים׃ 10 וַיָּמָת אִבְצָן, וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם׃ {פ}
11 וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת־יִשְׂרָאֵל, אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי; וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים׃ 12 וַיָּמָת אֵלוֹן הַזְּבוּלֹנִי; וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן׃ {פ}
13 וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת־יִשְׂרָאֵל; עַבְדּוֹן בֶּן־הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי׃ 14 וַיְהִי־לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים, וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים, רֹכְבִים עַל־שִׁבְעִים עֲיָרִם; וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים׃ 15 וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן־הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי; וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם, בְּהַר הָעֲמָלֵקִי׃ {פ}
מלחמת אחים
1 אנשי אפרים נאספו ויצאו צפונה. הם אמרו ליפתח: "מדוע יצאת להילחם בבני עמון ולא קראת לנו ללכת אתך? כעת נשרוף אותך ואת ביתך!".
2 יפתח השיב להם: "לי ולעמי הייתה מלחמה קשה וארוכה עם בני עמון. קראתי אליכם לעזרה אך לא היצלתם אותי מידם. 3 כשראיתי שאינכם באים לעזור, סיכנתי את חיי, יצאתי אל בני עמון וה' נתן אותם בידי. למה יצאתם היום להילחם בי?".
4 יפתח אסף את כל אנשי גלעד ונלחם בשבט אפרים. אנשי גלעד נלחמו בהם כי אנשי אפריים אמרו: "אתם הגלעדים ברחתם מבני אפרים וממנשה".
5 אנשי גלעד השתלטו על מעברי הירדן וחסמו אותם. כאשר ביקש אחד מפליטי אפרים לעבור, שאלו אנשי גלעד: "האם אתה משבט אפרים?". אם השיב "לא", 6 אמרו לו: "אמור בבקשה שיבולת". אם אמר האיש "סיבולת" ולא יכול לבטא נכון את המילה, תפסו והרגו אותו שם, במעברי הירדן. באותו זמן מתו ארבעים ושניים אלף איש מבני אפרים.
7 יפתח שפט את ישראל שש שנים. לאחר מותו הוא נקבר באחת מערי גלעד.
שופטים אחרים
8 אחריו שפט את ישראל אִבְצָן מבית לחם [בית לחם – זו שבגליל ולא זו שביהודה]. 9 היו לו שלושים בנים ושלושים בנות. בנותיו נישאו ועזבו את ביתו, ולבניו הביא שלושים נשים מחוץ למשפחה. הוא שפט את ישראל שבע שנים. 10 לאחר מותו הוא נקבר בבית לחם.
11 אחריו שפט את ישראל אֵילוֹן משבט זבולון. הוא שפט את ישראל עשר שנים. 12 לאחר מותו הוא נקבר באַיָילוֹן שבנחלת זבולון.
13 אחריו שפט את ישראל עַבְדוֹן בן הִלֵל מפִּרְעָתוֹן. 14 היו לו ארבעים בנים ושלושים נכדים שרכבו על שבעים עֲיָירים. הוא שפט את ישראל שמונה שנים. 15 לאחר מותו נקבר עבדון בן הלל בפרעתון, בהר העמלקים שבנחלת אפרים.