תנ"ך מבואר

ספר שופטים פרק ב

1 וַיַּעַל מַלְאַךְ־יהוה מִן־הַגִּלְגָּל אֶל־הַבֹּכִים; {פ} וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם, וָאֹמַר לֹא־אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם׃ 2 וְאַתֶּם, לֹא־תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִזְבְּחוֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן; וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי מַה־זֹּאת עֲשִׂיתֶם׃ 3 וְגַם אָמַרְתִּי, לֹא־אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים, וֵאלֹהֵיהֶם, יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ׃ 4 וַיְהִי, כְּדַבֵּר מַלְאַךְ יהוה אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת־קוֹלָם וַיִּבְכּוּ׃ 5 וַיִּקְרְאוּ שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא בֹּכִים; וַיִּזְבְּחוּ־שָׁם לַיהוָה׃ {פ}
6 וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הָעָם; וַיֵּלְכוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ׃ 7 וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת־יהוה, כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ, אֲשֶׁר רָאוּ, אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יהוה הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל׃
8 וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן עֶבֶד יהוה; בֶּן־מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים׃ 9 וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת־חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם; מִצְּפוֹן לְהַר־גָּעַשׁ׃
10 וְגַם כָּל־הַדּוֹר הַהוּא, נֶאֶסְפוּ אֶל־אֲבוֹתָיו; וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם, אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אֶת־יהוה, וְגַם אֶת־הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל׃ {ס} 11 וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יהוה; וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים׃ 12 וַיַּעַזְבוּ אֶת־יהוה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם, הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם; וַיַּכְעִסוּ אֶת־יהוה׃ 13 וַיַּעַזְבוּ אֶת־יהוה; וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת׃ 14 וַיִּחַר־אַף יהוה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנֵם בְּיַד־שֹׁסִים, וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם; וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב, וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד, לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם׃ 15 בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ, יַד־יהוה הָיְתָה־בָּם לְרָעָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה, וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לָהֶם; וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד׃

16 וַיָּקֶם יהוה שֹׁפְטִים; וַיּוֹשִׁיעוּם, מִיַּד שֹׁסֵיהֶם׃ 17 וְגַם אֶל־שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ, כִּי זָנוּ, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם; סָרוּ מַהֵר, מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֹת־יהוה לֹא־עָשׂוּ כֵן׃
18 וְכִי־הֵקִים יהוה לָהֶם שֹׁפְטִים, וְהָיָה יהוה עִם־הַשֹּׁפֵט, וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם, כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט; כִּי־יִנָּחֵם יהוה מִנַּאֲקָתָם, מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם׃ 19 וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט, יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם, לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם; לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם, וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה׃ 20 וַיִּחַר־אַף יהוה בְּיִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר, יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה, אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־אֲבוֹתָם, וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי׃ 21 גַּם־אֲנִי לֹא אוֹסִיף, לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם; מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת׃ 22 לְמַעַן נַסּוֹת בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל; הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת־דֶּרֶךְ יהוה לָלֶכֶת בָּם, כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם אִם־לֹא׃ 23 וַיַּנַּח יהוה אֶת־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר; וְלֹא נְתָנָם בְּיַד־יְהוֹשֻׁעַ׃ {פ}
מלאך ה' מוכיח את העם
1 מלאך ה' בא מגִלגל לבוֹכִים ואמר: "העליתי אתכם ממצריים והבאתי אתכם אל הארץ שהבטחתי לאבותיכם בשבועה. אמרתי שלעולם לא אפר את בריתי אתכם, 2 ואתם לא תכרתו ברית עם תושבי הארץ הזאת אלא תהרסו את מזבחותיהם. אבל אתם לא שמעתם בקולי. מה עשיתם?! 3 לכן החלטתי שלא אגרש את תושבי הארץ מפניכם. הם יציקו לכם ואלוהיהם יהיו לכם למכשול". 4 כאשר אמר מלאך ה' את הדברים האלה לכל בני ישראל, הם פרצו בבכי. 5 לכן קראו למקום ההוא בּוֹכִים. הם הקריבו שם זבחים לה'.
6 יהושע שילח את העם לנחלותיו, ובני ישראל הלכו איש לנחלתו כדי להתיישב בארץ. 7 בני העם עבדו את ה' כל ימי חייו של יהושע וכל ימי חייהם של הזקנים שחיו אחרי יהושע, ושראו את כל המעשים הגדולים שעשה ה' למען ישראל.
8 יהושע בן נון, עבד ה', מת בגיל מאה ועשר. 9 הוא נקבר בתחומי נחלתו, בתִמְנַת חֶרֶס שבהרי אפרים, מצפון להר געש.
10 כל בני דורו של יהושע מתו גם הם, ואחריהם קם דור חדש שבניו לא הכירו את ה' ואת מה שעשה למען ישראל. 11 בני ישראל עשו את הרע בעיני ה' ועבדו את אלילי הבעל. 12 הם עזבו את ה' אלוהי אבותיהם שהוציא אותם ממצריים, הלכו אחרי אלוהים אחרים שהיו אלוהי העמים שחיו סביבם, והשתחוו להם. הם הכעיסו את ה' 13 כי עזבו את ה' ועבדו את אלילי הבעל והעַשְׁתוֹרֶת. 14 ה' כעס מאוד על בני ישראל ונתן אותם בידי שודדים ששדדו אותם. הוא גם מסר אותם לידי האויבים שחיו סביבם, כך שלא יכלו לעמוד בפני אויביהם. 15 בכל פעם שיצאו למלחמה הביא עליהם ה' אסון כפי שאמר וכפי שנשבע להם. הם סבלו מאוד.
ה' מקים שופטים
16 ה' הקים שופטים והם הצילו את העם מהשודדים. 17 אבל גם לשופטים לא שמעו בני העם, אלא בגדו בה', הלכו אחרי אלוהים אחרים והשתחוו להם. הם מיהרו לעזוב את הדרך שבה הלכו אבותיהם, ששמעו למצוות ה'. הם לא עשו כאבותיהם.
18 כאשר הקים להם ה' שופטים, הוא היה עם השופט והציל את בני ישראל מאויביהם במשך כל ימי חייו של השופט ההוא, כי כאשר זעקו מכאב בגלל האויבים שהציקו להם והתעללו בהם, ה' ריחם עליהם. 19 אבל כאשר מת השופט, הם שבו לחטוא אפילו יותר מאבותיהם. הם הלכו אחרי אלוהים אחרים, עבדו אותם והשתחוו להם. הם לא הפסיקו את מעשיהם הרעים ולא עזבו את דרכם העיקשת. 20 ה' כעס על ישראל ואמר: "כיוון שהעם הזה הפר את הברית שכָּרתי עם אבותיו ולא שמע בקולי, 21 גם אני לא אמשיך לגרש מפניהם אף לא אחד מהעמים שיהושע השאיר בארץ לפני שמת. 22 באמצעותם אנסה את בני ישראל כדי לראות אם הם מקפידים ללכת בדרך ה' כפי שעשו אבותיהם, או לא". 23 ה' השאיר את העמים האלה וגרם לכך שבני ישראל לא הצליחו לגרש אותם בקלות. הוא לא נתן אותם בידי יהושע.