תנ"ך מבואר

ספר שופטים פרק י

1 וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן־פּוּאָה בֶּן־דּוֹדוֹ אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא־יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר בְּהַר אֶפְרָיִם׃ 2 וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה; וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר׃ {פ}
3 וַיָּקָם אַחֲרָיו, יָאִיר הַגִּלְעָדִי; וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה׃ 4 וַיְהִי־לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים, רֹכְבִים עַל־שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים, וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם; לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד׃ 5 וַיָּמָת יָאִיר, וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן׃ {פ}
6 וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה, וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת־אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת־אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב, וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי־עַמּוֹן, וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים; וַיַּעַזְבוּ אֶת־יהוה וְלֹא עֲבָדוּהוּ׃ 7 וַיִּחַר־אַף יהוה בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים, וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן׃ 8 וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּשָּׁנָה הַהִיא; שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶת־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד׃ 9 וַיַּעַבְרוּ בְנֵי־עַמּוֹן אֶת־הַיַּרְדֵּן, לְהִלָּחֵם גַּם־בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם; וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד׃ 10 וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל־יהוה לֵאמֹר; חָטָאנוּ לָךְ, וְכִי עָזַבְנוּ אֶת־אֱלֹהֵינוּ, וַנַּעֲבֹד אֶת־הַבְּעָלִים׃ {פ}

11 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן־הָאֱמֹרִי, וּמִן־בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן־פְּלִשְׁתִּים׃ 12 וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן, לָחֲצוּ אֶתְכֶם; וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי, וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם׃ 13 וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי, וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; לָכֵן לֹא־אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם׃ 14 לְכוּ, וְזַעֲקוּ אֶל־הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם; הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם׃
15 וַיֹּאמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יהוה חָטָאנוּ, עֲשֵׂה־אַתָּה לָנוּ, כְּכָל־הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ; אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיּוֹם הַזֶּה׃ 16 וַיָּסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם, וַיַּעַבְדוּ אֶת־יהוה; וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל׃ {פ}
17 וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד; וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה׃ 18 וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ, מִי הָאִישׁ, אֲשֶׁר יָחֵל, לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן; יִהְיֶה לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד׃ {פ}
בני ישראל זועקים אל ה' לעזרה
1 אחרי אבימלך קם תוֹלָע בן פּוּאָה בן דודו משבט יששכר, כדי להושיע את ישראל. תולע גר בשָׁמִיר שבהרי אפרים, 2 ושפט את ישראל עשרים ושלוש שנה. לאחר מותו נקבר בשמיר.
3 אחריו קם יאיר הגלעדי ושפט את ישראל עשרים ושתיים שנה. 4 ליאיר היו שלושים בנים שרכבו על שלושים עֲיָירִים. היו להם באזור הגלעד שלושים עיירות שנקראות עד היום חוות יאיר. 5 לאחר מותו נקבר יאיר בקָמוֹן.
6 בני ישראל המשיכו לעשות את הרע בעיני ה' – הם עבדו את אלילי הבעל והעשתורת, את אלוהי ארם ואת אלוהי צידון, את אלוהי מואב, את אלוהי בני עמון ואת אלוהי פלשתים, ואת ה' עזבו ולא עבדו אותו. 7 ה' כעס על ישראל ומסר אותם לידי הפלשתים ולידי בני עמון. 8 מהשנה ההיא נהגו האויבים באכזריות רבה עם בני ישראל, וכך היה במשך שמונה עשרה שנה. הם נהגו כך עם כל בני ישראל שבעבר הירדן, במיוחד עם תושבי ארץ האמורים שבגלעד. 9 בני עמון עברו את הירדן כדי להילחם גם בשבט יהודה, בשבט בנימין ובשבט אפרים, בני ישראל היו במצב קשה מאוד. 10 הם זעקו אל ה': "חטאנו לך בכך שעזבנו את אלוהינו ועבדנו את אלילי הבעל".
11 ה' השיב לבני ישראל: "הרי המצרים, האמורים, בני עמון, הפלשתים, 12 הצידונים, בני עמלק ובני מָעוֹן הציקו לכם, וכשזעקתם אליי, הושעתי אתכם מידם. 13 אבל אתם עזבתם אותי ועבדתם אלוהים אחרים, לכן לא אמשיך להושיע אתכם. 14 לכו זעקו אל האלוהים שבחרתם בהם. שהם יושיעו אתכם כאשר תהיו בצרה!".
15 בני ישראל אמרו לה': "חטאנו! עשֵׂה לנו כל מה שנכון בעיניך, אך בבקשה הצל אותנו היום". 16 הם סילקו מביניהם את האלוהים הזרים ועבדו את ה', והוא לא יכול לראות עוד את סבלם של ישראל.
17 בני עמון נאספו למלחמה וחנו בגלעד, ובני ישראל נאספו וחנו במִצפָּה. 18 שרי גלעד ואנשיה אמרו זה לזה: "מי שיתחיל להילחם בבני עמון ינהיג את כל תושבי גלעד".