תנ"ך מבואר

ספר במדבר פרק כז

1 וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, בֶּן־חֵפֶר בֶּן־גִּלְעָד בֶּן־מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה, לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן־יוֹסֵף; וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו, מַחְלָה נֹעָה, וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה׃ 2 וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל־הָעֵדָה; פֶּתַח אֹהֶל־מוֹעֵד לֵאמֹר׃ 3 אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא־הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה, הַנּוֹעָדִים עַל־יהוה בַּעֲדַת־קֹרַח; כִּי־בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא־הָיוּ לוֹ׃ 4 לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם־אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן; תְּנָה־לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ׃

5 וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת־מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יהוה׃ {ס} 6 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 7 כֵּן, בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם; וְהַעֲבַרְתָּ אֶת־נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן׃ 8 וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר; אִישׁ כִּי־יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ, וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ׃ 9 וְאִם־אֵין לוֹ בַּת; וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו׃ 10 וְאִם־אֵין לוֹ אַחִים; וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו׃ 11 וְאִם־אֵין אַחִים לְאָבִיו, וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ, לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ; וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה׃ {ס}

12 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, עֲלֵה אֶל־הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה; וּרְאֵה אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 13 וְרָאִיתָה אֹתָהּ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל־עַמֶּיךָ גַּם־אָתָּה; כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ׃ 14 כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר־צִן, בִּמְרִיבַת הָעֵדָה, לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם; הֵם מֵי־מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר־צִן׃ {פ}
15 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל־יהוה לֵאמֹר׃ 16 יִפְקֹד יהוה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל־בָּשָׂר; אִישׁ עַל־הָעֵדָה׃ 17 אֲשֶׁר־יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יהוה, כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם רֹעֶה׃
18 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, קַח־לְךָ אֶת־יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר־רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת־יָדְךָ עָלָיו׃ 19 וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי כָּל־הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם׃ 20 וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו; לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 21 וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יהוה; עַל־פִּיו יֵצְאוּ וְעַל־פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל־הָעֵדָה׃
22 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ; וַיִּקַּח אֶת־יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי כָּל־הָעֵדָה׃ 23 וַיִּסְמֹךְ אֶת־יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ; כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה בְּיַד־מֹשֶׁה׃ {פ}
בנות צְלָפְחָד
1 בנות צְלָפְחָד בן חֵפֶר בן גִלעד בן מָכִיר בן מנשה היו מאחת ממשפחות מנשה בן יוסף. שמות בנותיו היו: מַחְלָה, נוֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה ותִרְצָה. 2 הן התקרבו לפתח אוהל מועד ונעמדו לפני משה ואלעזר הכוהן, לפני המנהיגים ולפני כל נציגי העם, ואמרו: 3 "אבינו מת במדבר. הוא לא השתתף עם קורח ואנשיו במרד נגד ה'. הוא מת בגלל החטאים שלו ולא היו לו בנים. 4 האם זה צודק ששֵם אבינו יעלם ממשפחת מנשה או משבט מנשה רק משום שאין לו בן? תן לנו נחלה בין בני משפחת אבינו!".
5 משה הביא את בקשתן לפני ה', 6 וה' אמר לו: 7 "בנות צלפחד צודקות. תן להן נחלה בין בני משפחת אביהן. העבר להן את נחלת אביהן, 8 ולבני ישראל אמוֹר, 'אם ימות אדם בלי להשאיר אחריו בן, העבירו את הנחלה שלו לבתו. 9 אם אין לו בת, תנו את הנחלה שלו לאחיו, 10 ואם אין לו אחים, תנו את הנחלה שלו לאחים של אביו. 11 אם אין לאביו אחים, תנו את הנחלה שלו לקרוב משפחה הקרוב לו ביותר, והוא יִרש את הנחלה' ". זהו חוק קבוע לבני ישראל כפי שציווה ה' על משה.
מנהיג חדש
12 ה' אמר למשה: "עלה אל הר העֲבָרִים הזה וּרְאה את הארץ שנתתי לבני ישראל. 13 אחרי שתראה אותה, תמות גם אתה כמו שאהרון אחיך מת, 14 משום שלא עשיתם כדברי במדבר צין, בַּמקום שהעם מרד, ולא כיבדתם אותי לעיניהם בעניין המים במריבה, בקָדֵשׁ שבמדבר צין".
15 משה אמר לה': 16 "ה', האל היודע מה קורה בלבו של כל אדם, הַפקד על העם 17 איש שילך לפניהם וינהיג אותם כדי שעַם ה' לא יהיה כמו צאן ללא רועה".
18 ה' השיב למשה: "קרא אליך את יהושע בן נון, איש אמיץ, והנח את ידך עליו. 19 הצג אותו לפני אלעזר הכוהן ולפני כל העם ומַנה אותו לעיניהם. 20 תן לו מכבודך כדי שכל בני ישראל ישמעו לו. 21 הוא יגש אל אלעזר הכוהן, ואלעזר יבוא לפני ה' ויקבל החלטות בעזרת האורים והתומים [אורים ותומים – לא ידוע בדיוק מה הם. כנראה שאלה אבנים שבעזרתן גילו את רצון אלוהים, לא ברור כיצד]. על פי פקודת אלעזר ינהיג יהושע את כל בני ישראל.
22 משה עשה מה שציווה עליו ה'. הוא לקח את יהושע והעמיד אותו לפני אלעזר הכוהן ולפני כל העם, 23 הניח עליו ידיים ומינה אותו כפי שאמר לו ה'.