תנ"ך מבואר

ספר במדבר פרק יג

1 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 2 שְׁלַח־לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ, כֹּל נָשִׂיא בָהֶם׃ 3 וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל־פִּי יהוה; כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵמָּה׃
4 וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם;
לְמַטֵּה רְאוּבֵן, שַׁמּוּעַ בֶּן־זַכּוּר׃
5 לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן, שָׁפָט בֶּן־חוֹרִי׃
6 לְמַטֵּה יְהוּדָה, כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה׃
7 לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר, יִגְאָל בֶּן־יוֹסֵף׃
8 לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן־נוּן׃
9 לְמַטֵּה בִנְיָמִן, פַּלְטִי בֶּן־רָפוּא׃
10 לְמַטֵּה זְבוּלֻן, גַּדִּיאֵל בֶּן־סוֹדִי׃
11 לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה; גַּדִּי בֶּן־סוּסִי׃
12 לְמַטֵּה דָן, עַמִּיאֵל בֶּן־גְּמַלִּי׃
13 לְמַטֵּה אָשֵׁר, סְתוּר בֶּן־מִיכָאֵל׃
14 לְמַטֵּה נַפְתָּלִי, נַחְבִּי בֶּן־וָפְסִי׃
15 לְמַטֵּה גָד, גְּאוּאֵל בֶּן־מָכִי׃
16 אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר־שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת־הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן־נוּן יְהוֹשֻׁעַ׃ 17 וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת־אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם אֶת־הָהָר׃ 18 וּרְאִיתֶם אֶת־הָאָרֶץ מַה־הִוא; וְאֶת־הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ, הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם־רָב׃ 19 וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר־הוּא יֹשֵׁב בָּהּ, הֲטוֹבָה הִוא אִם־רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר־הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה, הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים׃ 20 וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם־רָזָה, הֲיֵשׁ־בָּהּ עֵץ אִם־אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ; וְהַיָּמִים, יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים׃
21 וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת־הָאָרֶץ; מִמִּדְבַּר־צִן עַד־רְחֹב לְבֹא חֲמָת׃ 22 וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד־חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק; וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם׃ 23 וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם; וּמִן־הָרִמֹּנִים וּמִן־הַתְּאֵנִים׃ 24 לַמָּקוֹם הַהוּא, קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל; עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל, אֲשֶׁר־כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
25 וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ; מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם׃ 26 וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת־כָּל־הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת־פְּרִי הָאָרֶץ׃
27 וַיְסַפְּרוּ־לוֹ וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה־פִּרְיָהּ׃ 28 אֶפֶס כִּי־עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם־יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם׃ 29 עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל־הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן׃

30 וַיַּהַס כָּלֵב אֶת־הָעָם אֶל־מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי־יָכוֹל נוּכַל לָהּ׃
31 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ, לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל־הָעָם; כִּי־חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ׃ 32 וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת׃ 33 וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת־הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן־הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם׃
האם הארץ טובה או רעה?
1 ה' אמר למשה: 2 "שְלח אנשים לסייר בכנען, בארץ שאני נותן לבני ישראל. מכל שבט שלח איש מכובד אחד". 3 משה שלח אותם ממדבר פארן בהתאם למצוות ה'. כולם היו מנהיגים מבני ישראל.
4 אלה שמותיהם:
משבט ראובן – שַׁמוּעַ בן זַכּוּר
5 משבט שמעון – שָׁפָט בן חוֹרִי
6 משבט יהודה – כָּלֵב בן יְפוּנֶה
7 משבט יששכר – יִגְאָל בן יוסף
8 משבט אפרים – הוֹשֵׁעַ בן נוּן
9 משבט בנימין – פַּלְטִי בן רָפוּא
10 משבט זבולון – גַדִיאֵל בן סוֹדִי
11 משבט מנשה בן יוסף – גַדִי בן סוּסִי
12 משבט דן – עַמִיאֵל בן גְמַלִי
13 משבט אשר – סְתוּר בן מִיכָאֵל
14 משבט נפתלי – נַחְבִּי בן וָפְסִי
15 משבט גד – גְאוּאֵל בן מָכִי
16 אלה שמות האנשים ששלח משה לסייר בארץ (משה כינה את הושע בן נון – יהושע). 17 הוא אמר להם: "עלו מהנגב לאזור ההרים 18 ובִדקו איזו ארץ זאת. שימו לב לתושביה, האם הם חזקים או חלשים? האם הם רבים או מעטים? 19 בִּדקו גם את הארץ שהם יושבים בה – האם היא טובה או רעה? באילו ערים הם גרים – בערים מוקפות חומה או בלי חומה? 20 שימו לב לאדמה. האם היא פורייה או דלה? האם צומחים בה עצים או לא? השתדלו להביא אתכם מפרי הארץ (באותם ימים החלה עונת בציר הענבים).
21 האנשים עלו לארץ וסיירו בה ממדבר צִין עד הדרך אל לְבוֹא חֲמָת. 22 הם עלו דרך הנגב לחברון, שם היו אֲחִימָן, שֵׁשַׁי ותַלְמַי בני הענקים (חברון נבנתה שבע שנים לפני צוען שבמצריים). 23 כשהגיעו לנחל אֶשְׁכּוֹל, כרתו ענף גפן שאשכול ענבים תלוי עליו, ושני אנשים נשאו אותו על מוט. הם לקחו גם רימונים ותאנים. 24 המקום הזה נקרא מאז נחל אשכול, על שם האשכול שכרתו משם בני ישראל.
25 כעבור ארבעים יום חזרו האנשים מהסיור בארץ. 26 הם באו אל משה, אל אהרון ואל כל עם ישראל בקָדֵשׁ שבמדבר פָּארן, וסיפרו להם ולכל העם על מה שעשו וגם הראו להם את פרי הארץ.
27 "באנו אל הארץ ששלחת אותנו אליה", אמרו. "היא באמת שופעת חלב ודבש [דבש – לא ברור אם מדובר בדבש דבורים או בתמצית פירות] וזה הפרי שלה, 28 אבל תושביה חזקים ועריה גדולות מאוד ומוקפות חומה. גם את בני הענקים ראינו שם. 29 בנגב חיים העמלקים, ובאזור ההרים חיים החיתים, היבוסים והאמורים. הכנענים חיים לאורך החוף וליד שפת הירדן".
30 כָּלב השתיק את העם ואמר למשה: "עלינו להיכנס לארץ ולכבוש אותה! נוכל לגבור על תושביה".
31 אבל האנשים שסיירו אתו בארץ אמרו: "לא נוכל להילחם בתושבי הארץ כי הם חזקים מאתנו". 32 הם גם אמרו לבני ישראל דברים רעים על הארץ: "הארץ שסיירנו בה היא ארץ הממיתה את תושביה, וכל האנשים שראינו שם גבוהים מאוד. 33 ראינו שם את הנפילים, את בני ענק שמוצאם מהנפילים. נראינו בעינינו כמו חרקים וכך גם בעיניהם".