תנ"ך מבואר

ספר במדבר פרק ח

1 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 2 דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו; בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת־הַנֵּרֹת, אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת׃ 3 וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן, אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ; כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה׃ 4 וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד־יְרֵכָהּ עַד־פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא; כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר הֶרְאָה יהוה אֶת־מֹשֶׁה, כֵּן עָשָׂה אֶת־הַמְּנֹרָה׃ {פ}

5 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 6 קַח אֶת־הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ אֹתָם׃ 7 וְכֹה־תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם, הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת; וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל־כָּל־בְּשָׂרָם, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ׃ 8 וְלָקְחוּ פַּר בֶּן־בָּקָר, וּמִנְחָתוֹ, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן; וּפַר־שֵׁנִי בֶן־בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת׃ 9 וְהִקְרַבְתָּ אֶת־הַלְוִיִּם, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד; וְהִקְהַלְתָּ, אֶת־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 10 וְהִקְרַבְתָּ אֶת־הַלְוִיִּם לִפְנֵי יהוה; וְסָמְכוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־יְדֵיהֶם עַל־הַלְוִיִּם׃ 11 וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת־הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת יהוה׃ 12 וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם, עַל רֹאשׁ הַפָּרִים; וַעֲשֵׂה אֶת־הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת־הָאֶחָד עֹלָה לַיהוָה, לְכַפֵּר עַל־הַלְוִיִּם׃ 13 וְהַעֲמַדְתָּ אֶת־הַלְוִיִּם, לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו; וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לַיהוָה׃ 14 וְהִבְדַּלְתָּ אֶת־הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם׃ 15 וְאַחֲרֵי־כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם, לַעֲבֹד אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד; וְטִהַרְתָּ אֹתָם, וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה׃ 16 כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; תַּחַת פִּטְרַת כָּל־רֶחֶם בְּכוֹר כֹּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָקַחְתִּי אֹתָם לִי׃ 17 כִּי לִי כָל־בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה; בְּיוֹם, הַכֹּתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי׃ 18 וָאֶקַּח אֶת־הַלְוִיִּם, תַּחַת כָּל־בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 19 וָאֶתְּנָה אֶת־הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וּלְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף, בְּגֶשֶׁת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־הַקֹּדֶשׁ׃
20 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם; כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה לַלְוִיִּם, כֵּן־עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 21 וַיִּתְחַטְּאוּ הַלְוִיִּם, וַיְכַבְּסוּ בִּגְדֵיהֶם, וַיָּנֶף אַהֲרֹן אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה; וַיְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַהֲרֹן לְטַהֲרָם׃ 22 וְאַחֲרֵי־כֵן בָּאוּ הַלְוִיִּם, לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו; כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה עַל־הַלְוִיִּם, כֵּן עָשׂוּ לָהֶם׃ {ס}
23 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 24 זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם; מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא, בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד׃ 25 וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה; וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד׃ 26 וְשֵׁרֵת אֶת־אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת, וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד; כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם׃ {פ}
הדלקת המנורה
1 ה' אמר למשה 2 להגיד לאהרון הכוהן: "כאשר אתה מדליק את שבעת גביעי השמן, עשה זאת כך שיאירו מחזית המנורה". 3 אהרון עשה כדבריו. הוא הדליק את גביעי השמן כך שיאירו מחזית המנורה, כפי שציווה ה' על משה. 4 כך נעשתה המנורה: כולה מגוש אחד מהבסיס עד לפרח העליון. משה עשה את המנורה בדיוק לפי התכנית שהראה לו ה'.
הקדשת הלויים
5 ה' אמר למשה: 6 "בחר את הלויים מתוך בני ישראל וטהר אותם. 7 כך תעשה כדי לטהר אותם: התז עליהם מים המטהרים מחטא. הם יגלחו את כל שער גופם ויכבסו את בגדיהם – כך יהיו טהורים. 8 אחר כך יקחו פר צעיר עם המנחה שלו – קמח חיטה משובח מעורבב בשמן. ופר צעיר שני קח אַתה לקרבן על חטא. 9 הבֵא את הלויים אל מול אוהל מועד ואסוֹף את כל עם ישראל. 10 הבא את הלויים לפני ה', ובני ישראל יניחו עליהם את ידיהם. 11 אהרון יציג את הלויים כקרבן תנופה לפני ה' מאת בני ישראל, כדי שיעבדו את עבודת ה'. 12 אחר כך יניחו הלויים את ידיהם על ראש הפרים. פר אחד יוקרב כקרבן על חטא ופר שני כעולה לה' כדי לכפר על הלויים. 13 העמד את הלויים לפני אהרון ולפני בניו והצג אותם כקרבן תנופה לה'. 14 כך תבדיל את הלויים משאר בני ישראל כדי שיהיו שלי. 15 לאחר שתטהר את הלויים ותציג אותם כקרבן תנופה, הם יהיו רשאים לעבוד באוהל מועד. 16 מכל בני ישראל הם ניתנים אך ורק לי. לקחתי אותם לי בִּמקום כל היוצא ראשון מבטן אמו, כל בכור מבני ישראל. 17 כל בכור מבני ישראל, מהאדם ומהבהמות, שייך לי. הקדשתי אותם לי כאשר הרגתי כל בכור במצריים. 18 לקחתי את הלויים במקום כל בכור מבני ישראל, 19 מכל בני ישראל נתתי את הלויים לאהרון ולבניו כדי שיעבדו בשם בני ישראל באוהל מועד ויכפרו עליהם. כך לא יתקרבו בני ישראל למשכן ולא יומתו".
20 משה, אהרון וכל בני ישראל עשו ללויים כל מה שציווה ה' על משה. 21 הלויים טיהרו את עצמם וכיבסו את בגדיהם. אהרון הציג אותם כקרבן תנופה לפני ה' וכיפר עליהם כדי לטהר אותם. 22 רק אחרי כן באו הלויים למלא את תפקידם באוהל מועד בהשגחת אהרון ובניו. הם עשו ללויים מה שציווה ה' על משה.
23 ה' אמר למשה: 24 "אשר ללויים, בני העשרים וחמש ומעלה יבואו לשרת בעבודת אוהל מועד. 25 בני החמישים ומעלה יעזבו את התפקיד ולא יעבדו עוד. 26 הם יעזרו ללויים האחרים בתפקידי שמירה באוהל מועד אבל אסור יהיה להם לעבוד שם. כך תעשה בקשר לתפקידי הלויים".