תנ"ך מבואר

ספר במדבר פרק לא

1 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 2 נְקֹם, נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֵת הַמִּדְיָנִים; אַחַר תֵּאָסֵף אֶל־עַמֶּיךָ׃
3 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם לֵאמֹר, הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא; וְיִהְיוּ עַל־מִדְיָן, לָתֵת נִקְמַת־יהוה בְּמִדְיָן׃ 4 אֶלֶף לַמַּטֶּה, אֶלֶף לַמַּטֶּה; לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל, תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא׃
5 וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלֶף לַמַּטֶּה; שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא׃ 6 וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא; אֹתָם וְאֶת־פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא, וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ׃ 7 וַיִּצְבְּאוּ עַל־מִדְיָן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה; וַיַּהַרְגוּ כָּל־זָכָר׃ 8 וְאֶת־מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל־חַלְלֵיהֶם, אֶת־אֱוִי וְאֶת־רֶקֶם וְאֶת־צוּר וְאֶת־חוּר וְאֶת־רֶבַע, חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן; וְאֵת בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר, הָרְגוּ בֶּחָרֶב׃ 9 וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת־טַפָּם; וְאֵת כָּל־בְּהֶמְתָּם וְאֶת־כָּל־מִקְנֵהֶם וְאֶת־כָּל־חֵילָם בָּזָזוּ׃ 10 וְאֵת כָּל־עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם, וְאֵת כָּל־טִירֹתָם; שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ׃ 11 וַיִּקְחוּ אֶת־כָּל־הַשָּׁלָל, וְאֵת כָּל־הַמַּלְקוֹחַ; בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה׃ 12 וַיָּבִאוּ אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, אֶת־הַשְּׁבִי וְאֶת־הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת־הַשָּׁלָל אֶל־הַמַּחֲנֶה; אֶל־עַרְבֹת מוֹאָב, אֲשֶׁר עַל־יַרְדֵּן יְרֵחוֹ׃ {ס} 13 וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל־נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם; אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׃
14 וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה, עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל; שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת, הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה׃ 15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה; הַחִיִּיתֶם כָּל־נְקֵבָה׃ 16 הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם, לִמְסָר־מַעַל בַּיהוה עַל־דְּבַר־פְּעוֹר; וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יהוה׃ 17 וְעַתָּה הִרְגוּ כָל־זָכָר בַּטָּף; וְכָל־אִשָּׁה, יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ׃ 18 וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים, אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר; הַחֲיוּ לָכֶם׃ 19 וְאַתֶּם, חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים; כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל, תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם׃ 20 וְכָל־בֶּגֶד וְכָל־כְּלִי־עוֹר וְכָל־מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל־כְּלִי־עֵץ; תִּתְחַטָּאוּ׃ {ס}
21 וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל־אַנְשֵׁי הַצָּבָא, הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה; זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר־צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה׃ 22 אַךְ אֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַכָּסֶף; אֶת־הַנְּחֹשֶׁת אֶת־הַבַּרְזֶל, אֶת־הַבְּדִיל וְאֶת־הָעֹפָרֶת׃ 23 כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר־יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר, אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא; וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם׃ 24 וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם; וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל־הַמַּחֲנֶה׃ {פ}
25 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 26 שָׂא, אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה; אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה׃ 27 וְחָצִיתָ אֶת־הַמַּלְקוֹחַ, בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה, הַיֹּצְאִים לַצָּבָא; וּבֵין כָּל־הָעֵדָה׃ 28 וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהוָה, מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא, אֶחָד נֶפֶשׁ, מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת; מִן־הָאָדָם וּמִן־הַבָּקָר, וּמִן־הַחֲמֹרִים וּמִן־הַצֹּאן׃ 29 מִמַּחֲצִיתָם תִּקָּחוּ; וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת יהוה׃ 30 וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן־הַחֲמִשִּׁים, מִן־הָאָדָם מִן־הַבָּקָר מִן־הַחֲמֹרִים וּמִן־הַצֹּאן מִכָּל־הַבְּהֵמָה; וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יהוה׃
31 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן; כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה׃ 32 וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ, יֶתֶר הַבָּז, אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא; צֹאן, שֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת־אֲלָפִים׃ 33 וּבָקָר שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף׃ 34 וַחֲמֹרִים אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף׃ 35 וְנֶפֶשׁ אָדָם, מִן־הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר; כָּל־נֶפֶשׁ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף׃
36 וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה, חֵלֶק הַיֹּצְאִים בַּצָּבָא; מִסְפַּר הַצֹּאן, שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף, וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת׃ 37 וַיְהִי הַמֶּכֶס לַיהוָה מִן־הַצֹּאן; שֵׁשׁ מֵאוֹת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים׃
38 וְהַבָּקָר, שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף; וּמִכְסָם לַיהוָה שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים׃
39 וַחֲמֹרִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת; וּמִכְסָם לַיהוָה אֶחָד וְשִׁשִּׁים׃
40 וְנֶפֶשׁ אָדָם, שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף; וּמִכְסָם לַיהוָה, שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים נָפֶשׁ׃
41 וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, אֶת־מֶכֶס תְּרוּמַת יהוה, לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן; כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה׃
42 וּמִמַּחֲצִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; אֲשֶׁר חָצָה מֹשֶׁה, מִן־הָאֲנָשִׁים הַצֹּבְאִים׃ 43 וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה מִן־הַצֹּאן; שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף, שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת׃ 44 וּבָקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף׃ 45 וַחֲמֹרִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת׃ 46 וְנֶפֶשׁ אָדָם, שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף׃
47 וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, אֶת־הָאָחֻז אֶחָד מִן־הַחֲמִשִּׁים, מִן־הָאָדָם וּמִן־הַבְּהֵמָה; וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יהוה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה׃
48 וַיִּקְרְבוּ אֶל־מֹשֶׁה, הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא; שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת׃ 49 וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה, עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ, אֶת־רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ; וְלֹא־נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ׃ 50 וַנַּקְרֵב אֶת־קָרְבַּן יהוה, אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי־זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד, טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז; לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יהוה׃
51 וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת־הַזָּהָב מֵאִתָּם; כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה׃ 52 וַיְהִי כָּל־זְהַב הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר הֵרִימוּ לַיהוָה, שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שְׁבַע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁקֶל; מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים, וּמֵאֵת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת׃ 53 אַנְשֵׁי הַצָּבָא, בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ׃ 54 וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת־הַזָּהָב, מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת; וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד, זִכָּרוֹן לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יהוה׃ {פ}
מות בלעם
1 ה' אמר למשה: 2 "נקוֹם במדיינים על מה שעשו לבני ישראל. אחר כך תמות".
3 משה אמר לעם: "בחרו מביניכם אנשים כדי שיתקיפו את מדיין וינקמו את נקמת ה'. 4 שִׁלחו למלחמה אלף איש מכל שבט משבטי ישראל".
5 אלף איש מכל שבט ממשפחות ישראל נשלחו – שנים עשר אלף לוחמים. 6 משה שלח לקרב את הלוחמים, אלף איש מכל שבט, עם פינחס בן אלעזר הכוהן ובידו הכלים המשמשים לעבודת ה' והחצוצרות לתרועה. 7 בני ישראל נלחמו במדיין כפי שציווה ה' על משה, והרגו את כל הגברים במדיין. 8 את חמשת מלכי מדיין – אֱוִוי, רֶקֶם, צוּר, חוּר ורֶבַע – הרגו עם האחרים. גם את בלעם בן בעור הרגו במלחמה. 9 בני ישראל לקחו בשבי את נשות מדיין ואת ילדיהן. את כל הבהמות והעדרים של המדיינים ואת כל רכושם לקחו שלל. 10 את כל הערים שגרו בהן המדיינים ואת כל מחנות האוהלים שלהם שרפו בני ישראל. 11 הם לקחו שלל את כל הבהמות ואת כל השבויים 12 והביאו אותם אל משה, אל אלעזר הכוהן ואל כל עם ישראל, אל המחנה שבערבות מואב על יד הירדן, מול יריחו. 13 משה, אלעזר הכוהן וכל מנהיגי העם יצאו לקראתם אל מחוץ למחנה.
14 משה כעס על מפקדי האלפים ומפקדי המאות שחזרו מהמלחמה 15 ואמר להם: "האם השארתם בחיים את כל הנשים? 16 הרי הן שגרמו לבני ישראל לבגוד בה' בעצת בלעם ולעבוד את האליל פעור, ומחלה קשה ומידבקת פרצה בעם ה'! 17 הִרגו עכשיו את כל הילדים ממין זכר ואת כל הנשים ששכבו עם גבר. 18 את כל הבנות שלא שכבו עם גבר הַשאירו בחיים. 19 אשר לכם – כל מי שהרג אדם או נגע במת ישאר מחוץ למחנה שבעה ימים. טַהרו את עצמכם, אתם והשבויים שלכם, ביום השלישי וביום השביעי. 20 טהרו כל בגד, כל דבר שעשוי מעור או משער עזים וכל כלי עץ".
21 אלעזר הכוהן אמר ללוחמים שיצאו למלחמה: "אלה החוקים וההוראות שמסר ה' למשה, 22 אבל את הזהב ואת הכסף, את הנחושת, את הברזל, את הבדיל ואת העופרת – 23 כל דבר שאפשר להעביר באש – טַהרו באש וטִבלו במים המטהרים. כל מה שאי אפשר להעביר באש טִבלו במים. 24 ביום השביעי כבסו את בגדיכם וטהרו את עצמכם. אחר כך תורשו להיכנס למחנה' ".
25 ה' אמר למשה: 26 "ספוֹר עם אלעזר ועם ראשי השבטים את השבויים ואת הבהמות שנלקחו שלל. 27 חַלק חצי מהשבויים ומהבהמות ללוחמים שיצאו למלחמה וחצי לכל העם. 28 קח מס לה' מהחלק של הלוחמים שיצאו למלחמה: אחד מכל חמש מאות – מהאדם, מהבקר, מהחמורים ומהצאן. 29 את מה שתיקח מהמחצית של הלוחמים תן לאלעזר הכוהן כתרומה לה'. 30 מהמחצית של בני ישראל קח אחד מחמישים – מהאדם, מהבקר, מהחמורים ומהצאן, מכל הבהמות, ותן אותם ללויים המשרתים במשכן ה' ".
31-47 משה ואלעזר הכוהן עשו את מה שציווה ה' על משה. מספר הבהמות שנלקחו בשבי היה 675,000 כבשים ועזים, 72,000 פרות, 61,000 חמורים. מספר הנשים שלא שכבו עם גבר שנלקחו בשבי היה 32,000.

המחצית שקיבלו הלוחמים הייתה: 337,500 כבשים ועזים, מהם ניתנו 675 כמס לה';

36,000 פרות, מהן ניתנו לה' שבעים ושתיים;
30,500 חמורים, מהם ניתנו לה' שישים ואחד;
16,000 נשים, מהן ניתנו לה' שלושים ושתיים.
משה נתן את המס לאלעזר הכוהן כתרומה לה' כפי שציווה ה' על משה.
המחצית שנשארה לבני ישראל אחרי שחילק משה את המחצית ללוחמים הייתה: 337,500 כבשים ועזים, 36,000 פרות, 30,500 חמורים, 16,000 נשים.

מהמחצית של בני ישראל לקח משה חלק אחד מחמישים – מהנשים ומהבהמות. הוא נתן אותם ללויים ששירתו במשכן ה', כפי שציווה ה' על משה.
48 מפקדי הצבא – מפקדי האלפים ומפקדי המאות – ניגשו למשה 49 ואמרו: "עבדיך ספרו את הלוחמים שבפיקודינו ואיש לא חסר. 50 הקרבנו קרבן לה'. כל אחד נתן את תכשיטי הזהב שמצא: צמידים לרגל, צמידים ליד, טבעות, עגילים, שרשרות ומחרוזות – כדי לכפר עלינו לפני ה' ".
51 משה ואלעזר הכוהן לקחו מהם את הזהב ואת כל התכשיטים האמנותיים. 52 משקל כל הזהב שניתן כתרומה לה' ממפקדי האלפים וממפקדי המאות היה מאה ותשעים קילוגרם. 53 הלוחמים לקחו מהשלל לעצמם. 54 משה ואלעזר הכוהן לקחו את הזהב ממפקדי האלפים וממפקדי המאות והביאו אותו לאוהל מועד כדי שיזכיר את בני ישראל לפני ה'.