תנ"ך מבואר

ספר במדבר פרק כג

1 וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק, בְּנֵה־לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים׃
2 וַיַּעַשׂ בָּלָק, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם; וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׃
3 וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק, הִתְיַצֵּב עַל־עֹלָתֶךָ, וְאֵלְכָה, אוּלַי יִקָּרֵה יהוה לִקְרָאתִי, וּדְבַר מַה־יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ;
וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי׃ 4 וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם;
וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֶת־שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי, וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׃
5 וַיָּשֶׂם יהוה דָּבָר בְּפִי בִלְעָם; וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל־בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר׃
6 וַיָּשָׁב אֵלָיו, וְהִנֵּה נִצָּב עַל־עֹלָתוֹ; הוּא וְכָל־שָׂרֵי מוֹאָב׃
7 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר;
מִן־אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ־מוֹאָב מֵהַרְרֵי־קֶדֶם, לְכָה אָרָה־לִּי יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל׃ 8 מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם יהוה׃

9 כִּי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ; הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב׃ 10 מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת־רֹבַע יִשְׂרָאֵל; תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ׃

11 וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם, מֶה עָשִׂיתָ לִי; לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ, וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ׃
12 וַיַּעַן וַיֹּאמַר; הֲלֹא, אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יהוה בְּפִי, אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר׃
13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק, לך־נא (לְכָה) אִתִּי אֶל־מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם, אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה; וְקָבְנוֹ־לִי מִשָּׁם׃
14 וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים, אֶל־רֹאשׁ הַפִּסְגָּה; וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׃
15 וַיֹּאמֶר אֶל־בָּלָק, הִתְיַצֵּב כֹּה עַל־עֹלָתֶךָ; וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה׃
16 וַיִּקָּר יהוה אֶל־בִּלְעָם, וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו; וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל־בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר׃
17 וַיָּבֹא אֵלָיו, וְהִנּוֹ נִצָּב עַל־עֹלָתוֹ, וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ;
וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק, מַה־דִּבֶּר יהוה׃
18 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר;
קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע, הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר׃ 19 לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם; הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה׃ 20 הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי; וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה׃



21 לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃ 22 אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם; כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ׃

23 כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה־פָּעַל אֵל׃

24 הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה׃

25 וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם, גַּם־קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ; גַּם־בָּרֵךְ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ׃
26 וַיַּעַן בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל־בָּלָק; הֲלֹא, דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, כֹּל אֲשֶׁר־יְדַבֵּר יהוה אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה׃
27 וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם, לְכָה־נָּא אֶקָּחֲךָ, אֶל־מָקוֹם אַחֵר; אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם׃ 28 וַיִּקַּח בָּלָק אֶת־בִּלְעָם; רֹאשׁ הַפְּעוֹר, הַנִּשְׁקָף עַל־פְּנֵי הַיְשִׁימֹן׃
29 וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק, בְּנֵה־לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים׃
30 וַיַּעַשׂ בָּלָק, כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּלְעָם; וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׃
ברכה במקום קללה
1 בלעם אמר לבלק: "בְּנה לי כאן שבעה מזבחות והכן לי שבעה פרים ושבעה אֵילים".
2 בלק עשה את מה שביקש בלעם, והם הקריבו פר ואיִל על כל מזבח.
3 "עמוֹד ליד הקרבנות שלך", אמר בלעם לבלק, "אני אלך הצִדה, אולי יתגלה אליי ה' ויַראה לי דבר מה ואומר לך".
בלעם הלך אל הגבעה, 4 ואלוהים התגלה אליו.
"בניתי את שבעת המזבחות והקרבתי על כל מזבח פר ואיל", אמר בלעם.
5 ה' אמר לבלעם מה להגיד. "שוב אל בלק וכך תאמר לו..."
6 בלעם שב אל בלק וראה אותו עומד ליד הקרבנות שלו עם כל שרי מואב.
7 בלעם השמיע את שירו:
"מארם הביא אותי בלק, מהרי המזרח הוליך אותי מלך מואב. 'בוא לקלל למעני את יעקב, לקלל בכעס את עם ישראל'. 8 איך אוכל לקלל את מי שהאל אינו מקלל? איך אוכל לכעוס על מי שה' אינו כועס?
9 "אכן, מראש צוקים אני רואה אותו, מהגבעות אני צופה עליו. הנה העם ששוכן בנפרד משאר העמים ולא נמנה עמהם. 10 מי מנה את ישראל שמספרו רב כגרגרי העפר? הלוואי שאמות מות ישרים והעתיד שלי יהיה כמו שלו".
11 "מה עשית לי?", אמר בלק לבלעם. "הבאתי אותך כדי שתקלל את אויביי אבל אתה בירכת!".
12 בלעם השיב: "אני חייב לומר את מה שה' אומר לי!".
13 "בוא אתי בבקשה למקום אחר שתראה משם רק את קצה העם ולא את כולו. משם תקלל אותו למעני", ביקש בלק.
14 בלק לקח את בלעם לשדה צוֹפים, אל ראש הפסגה, בנה שם שבעה מזבחות והקריב פר ואיל על כל מזבח.
15 בלעם אמר לבלק: "עמוֹד כאן ליד הקרבנות שלך ואני אפגוש את ה' שם".
16 ה' התגלה לבלעם ואמר לו: "שוב אל בלק וכך תאמר לו...".
17 כשבא בלעם אל בלק הוא ראה אותו עומד ליד קרבנותיו עם שרי מואב.
"מה אמר לך ה'?", שאל בלק.
18 בלעם השמיע את שירו:
"שים לב בלק ושמע, האזן לי בן ציפור. 19 שלא כמו בני אדם – אלוהים אינו משקר, הוא אינו מתחרט. האם יאמר ולא יעשה? האם יבטיח ולא יקיים? 20 קיבלתי פקודה לברך, ה' כבר בירך את העם, לא אוכל לבטל את ברכתו.
21 "הוא לא רואה חטא בבני יעקב, הוא לא רואה רֶשע בבני ישראל. ה' אלוהי ישראל עִם עַמו, תרועה לכבוד המלך נשמעת בעם. 22 הוא האל שהוציא אותם ממצריים, הוא כוחם ועצמתם.
23 "אין מעשה כישוף שיכול להועיל נגד בני יעקב, אין קסם שיכול להועיל נגד בני ישראל. אלוהים תמיד אומר לבני יעקב וישראל את מה שהוא עושה.
24 "כמו אריה יקום העם הזה, כמו אריה הוא יתרומם ולא ישכב עד שיאכל את טרפו וישתה את דם אויבו".
25 בלק אמר לבלעם: "אם אינך יכול לקלל את ישראל, לפחות אל תברך אותו!".
26 בלעם השיב: "האם לא אמרתי לך שאעשה כל מה שיאמר לי ה'?".
27 "בוא, בבקשה, ואקח אותך למקום אחר, אולי משם יסכים אלוהים לקלל את העם למעני", אמר בלק. 28 הוא לקח את בלעם לראש הר פְּעור המשקיף אל המדבר.
29 בלעם אמר לבלק: "בְּנה לי כאן שבעה מזבחות והכן לי שבעה פרים ושבעה אילים".
30 בלק עשה כל מה שאמר בלעם והקריב פר ואיל על כל מזבח.