תנ"ך מבואר

ספר במדבר פרק י

1 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 2 עֲשֵׂה לְךָ, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם; וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, וּלְמַסַּע אֶת־הַמַּחֲנוֹת׃ 3 וְתָקְעוּ בָּהֵן; וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל־הָעֵדָה, אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ 4 וְאִם־בְּאַחַת יִתְקָעוּ; וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃ 5 וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה; וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים קֵדְמָה׃ 6 וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית, וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים תֵּימָנָה; תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם׃ 7 וּבְהַקְהִיל אֶת־הַקָּהָל; תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ׃ 8 וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת; וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם׃ 9 וְכִי־תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל־הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם, וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת; וֲנִזְכַּרְתֶּם, לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם׃ 10 וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת, עַל עֹלֹתֵיכֶם, וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם׃ {פ}



11 וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ; נַעֲלָה הֶעָנָן, מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת׃ 12 וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן׃ 13 וַיִּסְעוּ בָּרִאשֹׁנָה; עַל־פִּי יהוה בְּיַד־מֹשֶׁה׃
14 וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי־יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְצִבְאֹתָם; וְעַל־צְבָאוֹ, נַחְשׁוֹן בֶּן־עַמִּינָדָב׃ 15 וְעַל־צְבָא, מַטֵּה בְּנֵי יִשָׂשכָר; נְתַנְאֵל בֶּן־צוּעָר׃ 16 וְעַל־צְבָא, מַטֵּה בְּנֵי זְבוּלֻן; אֱלִיאָב בֶּן־חֵלוֹן׃ 17 וְהוּרַד הַמִּשְׁכָּן; וְנָסְעוּ בְנֵי־גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, נֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן׃ {ס}
18 וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן לְצִבְאֹתָם; וְעַל־צְבָאוֹ, אֱלִיצוּר בֶּן־שְׁדֵיאוּר׃ 19 וְעַל־צְבָא, מַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן; שְׁלֻמִיאֵל בֶּן־צוּרִי שַׁדָּי׃ 20 וְעַל־צְבָא מַטֵּה בְנֵי־גָד; אֶלְיָסָף בֶּן־דְּעוּאֵל׃ 21 וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים, נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ; וְהֵקִימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן עַד־בֹּאָם׃ {ס}
22 וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי־אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם; וְעַל־צְבָאוֹ, אֱלִישָׁמָע בֶּן־עַמִּיהוּד׃ 23 וְעַל־צְבָא, מַטֵּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה; גַּמְלִיאֵל בֶּן־פְּדָה־צוּר׃ 24 וְעַל־צְבָא, מַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן; אֲבִידָן בֶּן־גִּדְעוֹנִי׃ {ס}
25 וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי־דָן, מְאַסֵּף לְכָל־הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם; וְעַל־צְבָאוֹ, אֲחִיעֶזֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּי׃ 26 וְעַל־צְבָא, מַטֵּה בְּנֵי אָשֵׁר; פַּגְעִיאֵל בֶּן־עָכְרָן׃ 27 וְעַל־צְבָא, מַטֵּה בְּנֵי נַפְתָּלִי; אֲחִירַע בֶּן־עֵינָן׃ 28 אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לְצִבְאֹתָם; וַיִּסָּעוּ׃ {ס}
29 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹבָב בֶּן־רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, נֹסְעִים אֲנַחְנוּ, אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יהוה, אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם; לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ, כִּי־יהוה דִּבֶּר־טוֹב עַל־יִשְׂרָאֵל׃
30 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ; כִּי אִם־אֶל־אַרְצִי וְאֶל־מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ׃
31 וַיֹּאמֶר אַל־נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ; כִּי עַל־כֵּן יָדַעְתָּ, חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם׃ 32 וְהָיָה כִּי־תֵלֵךְ עִמָּנוּ; וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא, אֲשֶׁר יֵיטִיב יהוה עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ׃
33 וַיִּסְעוּ מֵהַר יהוה, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וַאֲרוֹן בְּרִית־יהוה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה׃ 34 וַעֲנַן יהוה עֲלֵיהֶם יוֹמָם; בְּנָסְעָם מִן־הַמַּחֲנֶה׃ נ {ס}
35 וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה; קוּמָה יהוה, וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃


36 וּבְנֻחֹה יֹאמַר; שׁוּבָה יהוה, רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃ נ {פ}
חצוצרות הכסף
1 ה' אמר למשה: 2 "עשה לך שתי חצוצרות, כל אחת מגוש אחד של כסף. הן ישמשו אותך כדי לאסוף את העם ולסמן למחנות מתי לצאת לדרך. 3 כאשר יתקעו בשתיהן, יאסף אליך כל העם בפתח אוהל מועד. 4 כאשר יתקעו בחצוצרה אחת בלבד, יֵאספו אליך ראשי השבטים – ראשי המשפחות בישראל. 5 כאשר תתקעו תקיעה מקוטעת, יֵצאו לדרך המחנות שחונים ממזרח. 6 כאשר תתקעו תקיעה מקוטעת בפעם השנייה, יֵצאו לדרך המחנות החונים מדרום. התקיעה המקוטעת תשמש סימן לצאת לדרך. 7 כדי לאסוף את העם תִקעו תקיעה רצופה ולא מקוטעת. 8 בני אהרון הכוהנים יתקעו בחצוצרות. אלה חוקים קבועים לעולם, בכל הדורות. 9 כאשר תצאו בארצכם למלחמה באויב הפוגע בכם, תִקעו בחצוצרות תקיעה מקוטעת. כך תזכירו את עצמכם לפני ה' אלוהיכם ותינצלו מאויביכם. 10 בימי שמחה – בחגים ובראשי חודש – תִקעו בחצוצרות כאשר אתם מקריבים את העולות ואת זבחי השלום שלכם. התקיעות יזכירו אתכם לפני ה' אלוהיכם – אני ה' אלוהיכם.
המסע ממדבר סיני
11 בשנה השנייה, בעשרים באייר, התרומם הענן מעל משכן לוחות הברית. 12 בני ישראל יצאו ממדבר סיני והמשיכו בדרכם עד שנעצר הענן במדבר פָּארָן. 13 זאת הייתה הפעם הראשונה שיצאו לדרך לפי ההוראות שנתן להם ה' באמצעות משה.
14 מחנה יהודה יצא ראשון עם היחידות שלו, ובראשו נחשון בן עמינדב. 15 בראש יחידת שבט יששכר עמד נְתנאל בן צוּער. 16 בראש יחידת שבט זבולון עמד אליאב בן חֵלוֹן. 17 המשכן פורק, ואז יצאו לדרך בני גרשון ובני מְרָרי שנשאו את המשכן.
18 אחריהם יצא מחנה ראובן עם היחידות שלו, ובראשו אליצוּר בן שְׁדֵיאוּר. 19 בראש יחידת שבט שמעון עמד שלוּמיאל בן צוּרִישַׂדָי. 20 בראש יחידת שבט גד עמד אליָסף בן דעוּאל. 21 בני קְהָת שנשאו את הציוד המוקדש לעבודת ה', יצאו לדרך, ועד שהגיעו הספיקו בני גרשון ובני מְרָרי להקים את המשכן.
22 אחר כך יצא מחנה אפרים עם היחידות שלו, ובראשו אלישָׁמע בן עמיהוד. 23 בראש יחידת שבט מנשה עמד גמליאל בן פְּדָהצוּר. 24 בראש יחידת שבט בנימין עמד אבידן בן גדעוני.
25 אחרון לכל המחנות יצא מחנה דן עם היחידות שלו, ובראשו אחיעזר בן עמישַׁדָי. 26 בראש יחידת שבט אשר עמד פַּגְעיאל בן עָכרָן. 27 בראש יחידת שבט נפתלי עמד אחירַע בן עֵינן. 28 זה היה סדר המסע לפי יחידות בני ישראל כשיצאו לדרך.
29 משה אמר לגיסו, חוֹבָב בן רְעוּאֵל ממדיין: "אנחנו יוצאים למקום שה' אמר עליו, 'אותו אתן לכם'. בוא אתנו וניטיב אתך, כי ה' הבטיח לישראל דברים טובים".
30 חובב השיב: "לא אבוא. אשוב אל ארצי ואל מולדתי".
31 "בבקשה, אל תעזוב אותנו", ביקש משה. "אתה יודע היכן טוב לנו לחנות במדבר – אתה יכול לשמש לנו מורה דרך. 32 אם תלך אתנו נשתף אותך בכל הטוב שייטיב ה' אתנו".
33 בני ישראל יצאו מהר ה' למסע של שלושה ימים. ארון ברית ה' הובל לפניהם במשך שלושה ימים בחיפוש אחר מקום לחנות בו. 34 ענן ה' היה עליהם במשך היום כשעזבו את המחנה.
35 כאשר יצא הארון לדרך אמר משה:
"קום ה' – יתפזרו אויביך, יברחו כל שונאיך מפניך!"
36 כאשר חנה הארון אמר משה: "שוב, ה', אל משפחות ישראל!"