תנ"ך מבואר

ספר במדבר פרק כד

1 וַיַּרְא בִּלְעָם, כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יהוה לְבָרֵךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל, וְלֹא־הָלַךְ כְּפַעַם־בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים; וַיָּשֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּר פָּנָיו׃ 2 וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל, שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו; וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים׃ 3 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר;
נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן׃ 4 נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל; אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׃ 5 מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל׃ 6 כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יהוה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי־מָיִם׃ 7 יִזַּל־מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים;




וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃ 8 אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ; יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ׃ 9 כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר׃



10 וַיִּחַר־אַף בָּלָק אֶל־בִּלְעָם, וַיִּסְפֹּק אֶת־כַּפָּיו; וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם, לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ, וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ, זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים׃ 11 וְעַתָּה בְּרַח־לְךָ אֶל־מְקוֹמֶךָ; אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ, וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יהוה מִכָּבוֹד׃
12 וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק; הֲלֹא, גַּם אֶל־מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר־שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר׃ 13 אִם־יִתֶּן־לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא אוּכַל, לַעֲבֹר אֶת־פִּי יהוה, לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי; אֲשֶׁר־יְדַבֵּר יהוה אֹתוֹ אֲדַבֵּר׃ 14 וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי; לְכָה אִיעָצְךָ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׃


15 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר;
נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן׃ 16 נְאֻם, שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל, וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן; מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׃ 17 אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב; דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר כָּל־בְּנֵי־שֵׁת׃ 18 וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה, וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו; וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל׃ 19 וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב; וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר׃





20 וַיַּרְא אֶת־עֲמָלֵק, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר;
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד׃
21 וַיַּרְא אֶת־הַקֵּינִי, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר;
אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ, וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ׃ 22 כִּי אִם־יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן; עַד־מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ׃
23 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר;
אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל׃ 24 וְצִים מִיַּד כִּתִּים, וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ־עֵבֶר; וְגַם־הוּא עֲדֵי אֹבֵד׃

25 וַיָּקָם בִּלְעָם, וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ; וְגַם־בָּלָק הָלַךְ לְדַרְכּוֹ׃ {פ}
1 בלעם הבין שה' רוצה לברך את ישראל ולכן לא הלך לעשות כשפים כמו שעשה בפעמים הקודמות. הפעם פנה אל המדבר, 2 הסתכל וראה את עם ישראל חונה לפי סדר השבטים שלו. רוח אלוהים נחה עליו, 3 והוא השמיע את שירו:
"אלה דברי בן בעור, נאום הגבר שעינו פקוחה, 4נאומו של השומע דברי אל, הרואה חזון מאל שדי, הנופל על פניו ועיניו פקוחות: 5 יפים הם אוהליך, יעקב! יפים גם מקומות המשכן שלך, ישראל! 6 הם מתפשטים כנחלים, כמו גנים לחוף נהר, כמו עצי אָהָל שנטע ה', כמו עצי ארז השתולים ליד המים. 7 ענפיהם נוטפים מים, והזרעים שלהם מקבלים מים רבים.
"מלכו יתגבר על אֲגַג, ומלכותו תהיה חזקה ומכובדת. 8 האל שהוציא אותו ממצריים, בכוחו הרב ישמיד את אויביו שבין העמים. ישבור את עצמותיו ובחִציו ימחץ אותם. 9 אז ירבוץ כאריה שאיש אינו מעז להפריע לו. מי שמברך אותך מבורך, ומי שמקלל אותך מקולל!".
10 מרוב כעס על בלעם, היכה בלק כף אל כף ואמר לו: "קראתי לך כדי שתקלל את אויביי, ואתה בירכת אותם שלוש פעמים! 11 עכשיו ברח לך מפניי וחזור למקום מגוריך. חשבתי לתת לך כבוד אבל ה' מנע זאת ממך".
12 בלעם השיב לבלק: "הלוא כבר לשליחים ששלחת אליי אמרתי, 13 'אפילו אם יתן לי בלק כמות של כסף וזהב שאפשר למלא בה את ביתו, לא אוכל להפר את מצוות ה' ולעשות דבר בכוחי, לא לטובה ולא לרעה. אומַר בדיוק את מה שה' יאמר לי לומר'. 14 עכשיו אני הולך לעמי. אך קודם אודיע לך מה יעשה העם הזה לעמך בעתיד".
נבואות בלעם לאויבי ישראל
15 בלעם השמיע את שירו:
"אלה דברי בלעם בן בעור, נאום הגבר שעינו פקוחה, 16 נאומו של השומע דברי אל, המכיר את מחשבותיו של אל עליון, הרואה חזון מאת ה', הנופל על פניו ועיניו פקוחות: 17 מה שאני רואה לא יקרה עכשיו. מה שאני מסתכל בו איננו קרוב. כוכב יעלה מיעקב, מושל יקום מישראל, שיהרוס את מואב מקצה לקצה וימחץ את ראש כל בני שֵׁת. 18 אֱדוֹם תהיה לירושה שלו, הר שֵׂעִיר יהיה ירושה לאויביו, אבל ישראל יצליח. 19 מושל יֵצא מיעקב ולא ישאיר שריד מערי אֱדום".
20 בלעם ראה את עמלק ואז השמיע את שירו:
"עמלק היה החזק מבין העמים אבל סופו שיֹאבד".
21 בלעם ראה את הקֵינים והשמיע את שירו:
"מקום מושבך חזק, מקום מגוריך הוא בסלע. 22 אך קין יהרס כשאשור תוליך אותך בשבי".
23 הוא השמיע שירו:
"אוי, מי יוכל לחיות אחרי שהאל יעשה זאת?! 24 אניות יבואו מכיוון קפריסין ויכניעו את אשור ואת כל עמי עֵבֶר. גם הם יֹאבדו לבסוף".
25 בלעם קם וחזר לארצו. גם בלק הלך לדרכו.