תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק א

1 אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין־פָּארָן וּבֵין־תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב׃ 2 אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר־שֵׂעִיר; עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ׃ 3 וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ אֲלֵהֶם׃ 4 אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן; וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר־יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי׃ 5 בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב; הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר׃
6 יהוה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר; רַב־לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה׃ 7 פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל־כָּל־שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם; אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת׃ 8 רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת־הָאָרֶץ; בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם׃
9 וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר; לֹא־אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם׃ 10 יהוה אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ 11 יהוה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃ 12 אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי; טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם׃ 13 הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם׃ 14 וַתַּעֲנוּ אֹתִי; וַתֹּאמְרוּ, טוֹב־הַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת׃ 15 וָאֶקַּח אֶת־רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם; שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם׃ 16 וָאֲצַוֶּה אֶת־שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר; שָׁמֹעַ בֵּין־אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין־אִישׁ וּבֵין־אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ׃ 17 לֹא־תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן, לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו׃ 18 וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא; אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן׃

19 וַנִּסַּע מֵחֹרֵב, וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל־הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם, דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ; וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ׃ 20 וָאֹמַר אֲלֵכֶם; בָּאתֶם עַד־הַר הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃ 21 רְאֵה נָתַן יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת־הָאָרֶץ; עֲלֵה רֵשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ, אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָת׃ 22 וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ, נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר, אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה־בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים, אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן׃ 23 וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט׃ 24 וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה, וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל; וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ׃ 25 וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ, וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ; וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ, טוֹבָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃ 26 וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת; וַתַּמְרוּ אֶת־פִּי יהוה אֱלֹהֵיכֶם׃ 27 וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ, בְּשִׂנְאַת יהוה אֹתָנוּ, הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ׃ 28 אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים, אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת־לְבָבֵנוּ לֵאמֹר, עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם; וְגַם־בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם׃
29 וָאֹמַר אֲלֵכֶם; לֹא־תַעַרְצוּן וְלֹא־תִירְאוּן מֵהֶם׃ 30 יהוה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, הוּא יִלָּחֵם לָכֶם; כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם׃ 31 וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ, אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא־אִישׁ אֶת־בְּנוֹ; בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם, עַד־בֹּאֲכֶם עַד־הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ 32 וּבַדָּבָר הַזֶּה; אֵינְכֶם מַאֲמִינִם, בַּיהוה אֱלֹהֵיכֶם׃ 33 הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ, לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם; בָּאֵשׁ לַיְלָה, לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ־בָהּ, וּבֶעָנָן יוֹמָם׃ 34 וַיִּשְׁמַע יהוה אֶת־קוֹל דִּבְרֵיכֶם; וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר׃ 35 אִם־יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה; אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם׃ 36 זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ־אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ־בָּהּ וּלְבָנָיו; יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יהוה׃ 37 גַּם־בִּי הִתְאַנַּף יהוה, בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר; גַּם־אַתָּה לֹא־תָבֹא שָׁם׃ 38 יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה; אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי־הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת־יִשְׂרָאֵל׃ 39 וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה, וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע, הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה; וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה, וְהֵם יִירָשׁוּהָ׃ 40 וְאַתֶּם פְּנוּ לָכֶם; וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם־סוּף׃ 41 וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי, חָטָאנוּ לַיהוָה, אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ, כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּנוּ יהוה אֱלֹהֵינוּ; וַתַּחְגְּרוּ, אִישׁ אֶת־כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה׃ 42 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי, אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא־תִלָּחֲמוּ, כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם׃ 43 וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וַתַּמְרוּ אֶת־פִּי יהוה, וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה׃ 44 וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים; וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד־חָרְמָה׃ 45 וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יהוה; וְלֹא־שָׁמַע יהוה בְּקֹלְכֶם, וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם׃ 46 וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים; כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם׃
מחורב לקדש ברנע
1 אלה הדברים שאמר משה לכל ישראל במדבר שממזרח לירדן – בערבה מול סוּף, בין פָּארָן ובין תוֹפֶל, לָבָן, חֲצֵרוֹת ודִי זָהָב, 2 מהלך אחד עשר יום מחוֹרֵב, דרך הַר שֵׂעִיר, עד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. 3 בשנה הארבעים ליציאת מצריים, באחד בשְׁבָט, מסר משה לבני ישראל את כל מה שציווה עליו ה'. 4 משה דיבר אל העם אחרי שניצח את סיחוֹן מלך האֱמוֹרים שגר בחֶשְׁבּוֹן ואת עוֹג מלך הבָּשָׁן שגר בעַשְׁתָרוֹת ונוצח באֶדְרֶעִי. 5 בארץ מואב שממזרח לירדן החל משה ללמד את התורה הזאת, וכך אמר:
6 "ה' אלוהינו אמר לנו בחורב, 'הייתם די זמן באזור ההר הזה. 7 לכו אל הרי האמורים ואל כל המקומות סביב – אל הערבה, לאזור ההר, לשְׁפֵלָה, לנגב, לאזור החוף, לארץ הכנענים ולארץ הלבנון, עד הנהר הגדול, נהר פְּרָת. 8 רְאו, הארץ לפניכם, בואו וכִבשו אותה, את הארץ שנשבע ה' לתת לאבותיכם, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולצאצאיהם'.
9 "אמרתי לכם אז, 'אני לא יכול להנהיג אֶתכם לבדי. 10 ה' אלוהיכם הִרבה אתכם, ועכשיו אתם רבים ככוכבי השמים. 11 הלוואי שה' אלוהי אבותיכם יַרבה אתכם פי אלף ויברך אתכם כפי שהבטיח לכם, 12 אבל איך אוכל לשאת לבדי את כל הבעיות, הצרכים והמריבות שלכם? 13 בַּחֲרוּ מכל שבט אנשים חכמים, נבונים וידועים, ואֲמַנֶה אותם לעמוד בראשכם'. 14 עניתם לי, 'הצעתך טובה'. 15 לקחתי את ראשי השבטים שלכם, אנשים חכמים וידועים, ומיניתי אותם לשרים על קבוצות של אלפים וקבוצות של מאות, על קבוצות של חמישים וקבוצות של עשרות, ולמשגיחים, לפי השבטים שלכם. 16 ציוויתי אז על השרים שלכם: 'הַקשיבו לבני עמכם ושִפטו בצדק בין איש ובין בן עמו או בין תושב זר. 17 אל תַפלו במשפט. הַקשיבו לאיש הפחות מכובד כמו לאיש המכובד ואל תחששו מאיש, כי אלוהים הוא השופט. הַציגו בפניי את הבעיות שאתם מתקשים לפתור ואשמע אותן'. 18 באותו זמן אמרתי לכם כל מה שעליכם לעשות.
19 "מחורב יצאנו למדבר הגדול והנורא ההוא שראיתם. הלכנו בין הרי האמורים, כפי שציווה עלינו ה' אלוהינו, והגענו עד קָדֵשׁ ברנֵע. 20 אמרתי לכם: 'הגעתם עד הרי האמורים שה' אלוהינו נותן לנו. 21 רְאו, ה' אלוהיכם הבטיח לנו את הארץ – עלו וכִּבשו אותה כפי שאמר לכם ה' אלוהי אבותיכם. אל תפחדו ואל תחששו!'. 22 ניגשתם אליי וביקשתם: 'נשלח לפנינו אנשים כדי שירגלו בארץ ויודיעו לנו באיזו דרך לעלות אליה ואילו ערים לכבוש'. 23 הצעתכם מצאה חן בעיניי. בחרתי מכם שנים עשר איש, אחד מכל שבט, 24 והם עלו לאזור ההר, הגיעו עד נחל אשכול וריגלו בארץ. 25 הם אספו מפֵּרות הארץ, הביאו אותם אלינו ואמרו לנו: 'הארץ שה' אלוהינו נותן לנו טובה'. 26 אבל לא רציתם להיכנס לארץ. לא שמעתם בקול ה' אלוהיכם. 27 התלוננתם באוהליכם ואמרתם, 'ה' שונא אותנו! הוא הוציא אותנו ממצריים כדי למסור אותנו לידי האמורים ולהשמיד אותנו. 28 איך ניכנס לארץ? בני עמנו הפחידו אותנו כשאמרו, "ראינו שם עם גדול וחזק מאתנו, ערים גדולות ומבוצרות שחומותיהן מגיעות עד השמים וגם את בני הענקים" '.
29 "אמרתי לכם: 'אל תחששו ואל תפחדו מהם. 30 ה' אלוהיכם שהולך לפניכם, הוא ילחם למענכם כפי שעשה לעיניכם במצריים. 31 ראיתם איך הוביל אתכם במדבר, בכל הדרך שהלכתם בה עד שהגעתם לכאן, כפי שאיש מוביל את בנו. 32 למרות זאת אינכם מאמינים בה' אלוהיכם 33 שהולך לפניכם בדרך כדי לחפש לכם מקום לחנות בו, שמראה לכם באמצעות עמוד אש בלילה וענן ביום את הדרך שבה עליכם ללכת'. 34 ה' שמע את דבריכם וכעס. הוא נשבע: 35 'איש מהאנשים האלה, מהדור הרע הזה, לא יִראה את הארץ הטובה שנשבעתי לתת לאבותיכם. 36 רק כָּלֵב בן יְפוּנֶה יִראה את הארץ, ולו ולבניו אתן את האזור שהתהלך בו, כי היה נאמן לה' '. 37 גם עליי כעס ה' בגללכם ואמר: 'גם אתה לא תיכנס לארץ, 38 אבל יהושע בִּן נוּן שמשרת אותך – הוא יכנס אליה. עודד אותו, כי הוא ינהיג את בני ישראל כשיכבשו את הארץ. 39 ילדיכם, שאמרתם עליהם שיפלו בשבי, ובניכם שעדיין לא יודעים להבחין בין טוב ורע, יכנסו לארץ. להם אתן אותה והם יכבשו אותה ויתיישבו בה. 40 ואתם, חִזרו לאחור ולכו למדבר דרך ים סוף!'. 41 אתם עניתם לי: 'חטאנו לה'! נצא להילחם כפי שציווה עלינו ה' אלוהינו', וחגרתם את כלי הנשק שלכם כדי לעלות אל ההר. 42 אבל אז אמר לי ה' להגיד לכם, 'אל תעלו להילחם כי לא אהיה אתכם, והאויבים ינצחו אתכם'. 43 דיברתי אליכם אך אתם לא הקשבתם, סירבתם לציית לדברי ה' ובחוצפתכם עליתם אל ההר. 44 האמורים שהיו בהר יצאו לתקוף אתכם ורדפו אחריכם כמו שדבורים רודפות אחרי בני אדם. הם הרגו רבים מכם משֵׁעִיר עד חָרְמָה. 45 שוב בכיתם לפני ה', אבל הוא לא שמע אתכם ולא הקשיב לכם. 46 נשארתם בקָדש ימים רבים.