תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק כו

1 וְהָיָה כִּי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ׃ 2 וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל־פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ אֶל־הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם׃ 3 וּבָאתָ אֶל־הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי־בָאתִי אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ׃ 4 וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ; וְהִנִּיחוֹ, לִפְנֵי מִזְבַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ׃ 5 וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי־שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב׃ 6 וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה׃ 7 וַנִּצְעַק אֶל־יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ; וַיִּשְׁמַע יהוה אֶת־קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת־עָנְיֵנוּ וְאֶת־עֲמָלֵנוּ וְאֶת־לַחֲצֵנוּ׃ 8 וַיּוֹצִאֵנוּ יהוה מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל; וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים׃ 9 וַיְבִאֵנוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ 10 וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת־רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר־נָתַתָּה לִּי יהוה; וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ׃
11 וְשָׂמַחְתָּ בְכָל־הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן־לְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ; אַתָּה וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ׃ {ס} 12 כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת־כָּל־מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר; וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ׃ 13 וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן־הַבַּיִת, וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, כְּכָל־מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי; לֹא־עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי׃ 14 לֹא־אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, וְלֹא־בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, וְלֹא־נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת; שָׁמַעְתִּי, בְּקוֹל יהוה אֱלֹהָי, עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי׃ 15 הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן־הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת־עַמְּךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ; כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ {ס}


16 הַיּוֹם הַזֶּה, יהוה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃ 17 אֶת־יהוה הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם; לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ׃ 18 וַיהוה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ; וְלִשְׁמֹר כָּל־מִצְוֹתָיו׃ 19 וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן, עַל כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת; וְלִהְיֹתְךָ עַם־קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר׃ {ס}
ביכורים ומעשר
1 "כאשר תבואו לארץ שה' אלוהיכם נותן לכם לנחלה, אחרי שתכבשו אותה ותתיישבו בה, 2 יקח כל אחד את היבול הראשון מאדמת הנחלה שה' אלוהיכם יתן לו, ישים אותו בסל וילך אל המקום שה' אלוהיכם יבחר לשכון בו. 3 הוא יבוא אל הכוהן שישרת אז ויאמר לו: 'אני מכריז היום לפני ה' אלוהיך שבאתי לארץ שה' נשבע לאבותינו לתת לנו'. 4 הכוהן יקח ממנו את הסל ויניח אותו לפני מזבח ה' אלוהיכם. 5 אז יכריז האיש לפני ה' אלוהיכם: 'אבי היה ארמי נודד. הוא ירד למצריים וחי שם כתושב זר עם מעט אנשים, אך הפך לעם גדול ורב. 6 המצרים הרעו לנו, גרמו לנו סבל והטילו עלינו עבודה קשה. 7 זעקנו לה' אלוהי אבותינו, והוא שמע את קולנו וראה את סבלנו, את עבודתנו הקשה ואת מצבנו החמור. 8 הוא הוציא אותנו ממצריים בכוח רב, במעשים נוראים באותות ובנסים. 9 הוא גם הביא אותנו אל המקום הזה ונתן לנו את הארץ הזאת, ארץ שופעת חלב ודבש [דבש – לא ברור אם מדובר בדבש דבורים או בתמצית פירות]. 10 ועכשיו הבאתי את היבול הראשון של אדמת הנחלה שנתת לי, ה' '. האיש יניח את הסל לפני ה' אלוהיכם וישתחווה לפניו.
11 "שִׂמחו בכל הטוב שה' אלוהיכם נתן לכם ולבני משפחותיכם. שַתפו בשמחתכם גם את הלויים ואת התושבים הזרים שחיים ביניכם. 12 כאשר תסיימו להפריש את כל המעשר מתבואותיכם בשנה השלישית, שנת המעשר המיוחד, תנו אותו ללויים, לתושבים הזרים, ליתומים ולאלמנות כדי שיאכלו בשערי הישובים שלכם וישְׂבעו. 13 כל אחד מכם יאמר לפני ה' אלוהיכם: 'הוצאתי מביתי את היבול שמוקדש לה' ונתתי ממנו ללויים, לתושבים הזרים, ליתומים ולאלמנות, כפי שציווית עליי. לא הפרתי את מצוותיך ולא שכחתי אותן. 14 לא אכלתי מהיבול הראשון כשהייתי באבל או כשהייתי טמא, ולא נתתי ממנו לִכבוד המת, שמעתי בקול ה' אלוהיי ועשיתי כל מה שציווה עליי. 15 הבט עלינו מביתך הקדוש, מהשמים, וברך את עמך ישראל ואת הארץ שנתת לנו, ארץ שופעת חלב ודבש, כפי שנשבעת לאבותינו'.
16 "היום מְצווה עליכם ה' אלוהיכם לקיים את החוקים האלה. הַקפידו לקיים אותם בכל לבכם ובכל נפשכם. 17 בחרתם היום שה' יהיה אלוהיכם. בחרתם ללכת בדרכיו, לקיים את חוקיו ומצוותיו ולשמוע בקולו. 18 גם ה' בחר בכם היום להיות עמו המיוחד, כפי שהבטיח לכם, כדי שתקיימו את כל מצוותיו, 19 וכדי לגרום לכם להיות עם נעלֶה על כל העמים שברא. הוא יתן לכם תהילה, כבוד ופאר, ואתם תהיו עם שמוקדש לה' אלוהיכם, כפי שהבטיח".