תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק כט

1 וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם; אַתֶּם רְאִיתֶם, אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְפַרְעֹה וּלְכָל־עֲבָדָיו וּלְכָל־אַרְצוֹ׃ 2 הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת, אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ; הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם׃ 3 וְלֹא־נָתַן יהוה לָכֶם לֵב לָדַעַת, וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ; עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ 4 וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר; לֹא־בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם, וְנַעַלְךָ לֹא־בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ׃ 5 לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם; לְמַעַן תֵּדְעוּ, כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם׃ 6 וַתָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ־חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּם׃ 7 וַנִּקַּח אֶת־אַרְצָם, וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה, לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי; וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי׃
8 וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ, אֵת כָּל־אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן׃ {פ} 9 אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם; רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל׃ 10 טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ; מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ׃ 11 לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יהוה אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ; אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם׃ 12 לְמַעַן הָקִים־אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה־לְּךָ לֵאלֹהִים, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב׃ 13 וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם; אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת־הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת־הָאָלָה הַזֹּאת׃ 14 כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם׃
15 כִּי־אַתֶּם יְדַעְתֶּם, אֵת אֲשֶׁר־יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְאֵת אֲשֶׁר־עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם׃ 16 וַתִּרְאוּ אֶת־שִׁקּוּצֵיהֶם, וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם; עֵץ וָאֶבֶן, כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם׃ 17 פֶּן־יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ־שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יהוה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם; פֶּן־יֵשׁ בָּכֶם, שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה׃ 18 וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת־דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה־לִּי, כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ; לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת־הַצְּמֵאָה׃ 19 לֹא־יֹאבֶה יהוה סְלֹחַ לוֹ, כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף־יהוה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא, וְרָבְצָה בּוֹ כָּל־הָאָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה; וּמָחָה יהוה אֶת־שְׁמוֹ, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם׃ 20 וְהִבְדִּילוֹ יהוה לְרָעָה, מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל; כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה׃
21 וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי, אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה; וְרָאוּ אֶת־מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת־תַּחֲלֻאֶיהָ, אֲשֶׁר־חִלָּה יהוה בָּהּ׃ 22 גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל־אַרְצָהּ, לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא־יַעֲלֶה בָהּ כָּל־עֵשֶׂב; כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וצביים (וּצְבוֹיִם), אֲשֶׁר הָפַךְ יהוה, בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ׃ 23 וְאָמְרוּ כָּל־הַגּוֹיִם, עַל־מֶה עָשָׂה יהוה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה׃ 24 וְאָמְרוּ, עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת־בְּרִית יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם; אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם, בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 25 וַיֵּלְכוּ, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לָהֶם; אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם, וְלֹא חָלַק לָהֶם׃ 26 וַיִּחַר־אַף יהוה בָּאָרֶץ הַהִוא; לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת־כָּל־הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה׃ 27 וַיִּתְּשֵׁם יהוה מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה׃ 28 הַנִּסְתָּרֹת, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד־עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃ {ס}
נאום פרידה
1 משה אסף את בני ישראל ואמר להם: "ראיתם את כל מה שעשה ה' לעיניכם במצריים לפרעה, לכל עמו ולכל ארצו. 2 ראיתם במו עיניכם את המעשים הגדולים ואת האותות והנסים הגדולים. 3 אבל עד היום לא נתן לכם ה' חכמה להבין, עיניים לראות ואוזניים לשמוע. 4 ארבעים שנה הובלתי אתכם במדבר. הבגדים שעל גופכם והנעליים שלרגליכם לא התבלו, 5 לחם לא אכלתם ויין או משקה מְשכר לא שתיתם, כדי שתדעו שאני ה' אלוהיכם. 6 כשהגעתם למקום הזה יצאו סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן להילחם בנו, אבל ניצחנו אותם. 7 לקחנו את ארצם ונתנו אותה לשבט ראובן, לשבט גד ולחצי שבט מנשה. מאז זו נחלתם.
8 "הַקפידו לקיים את כל דברי הברית הזאת כדי שתצליחו בכל מה שתעשו. 9 כולכם עומדים היום לפני ה' אלוהיכם – ראשי השבטים שלכם, זקני העם והמשגיחים שלכם, וכל אנשי ישראל, 10 ילדיכם, נשותיכם והתושבים הזרים שחיים במחנה שלכם, מחוטבי עצים עד שואבי מים – 11 כדי שתכרתו בשבועה ברית עם ה' אלוהיכם. ה' אלוהיכם כורת אתכם היום ברית 12 כדי להפוך אֶתכם היום לעמו. הוא יהיה אלוהיכם כפי שהבטיח וכפי שנשבע לאבותיכם, לאברהם, ליצחק וליעקב. 13 אני כורת את הברית הזאת בשבועה 14 לא רק עם מי שנמצא פה ועומד אתנו היום לפני ה' אלוהינו, אלא גם עם מי שאיננו פה אתנו היום.
15 "אתם יודעים איך חיִינו במצריים ואת מה שראינו אצל העמים שעברנו בארצם. 16 ראיתם את הפסלים העלובים של האלילים שלהם שעשויים מאבן, מכסף ומזהב. 17 היזהרו שלא יהיה ביניכם איש או אישה, משפחה או שבט שלִבו פונה מה' אלוהינו ללכת לעבוד את אלילי העמים האלה, כדי שלא יהיה ביניכם כמו שורש המצמיח פרי מר ורעיל. 18 כאשר ישמע את דברי השבועה הזאת, יברך את עצמו ויאמר: 'אין לי ממה לפחד אף על פי שאני מקשה את לבי, כי הצדיקים מתים עם הרשעים'. 19 ה' לא יסכים לסלוח לו. הוא יבער מקנאה ומכעס על האיש ההוא וכל הקללה הכתובה במגילה הזאת תבוא עליו. ה' ימחה את שמו מתחת לשמים. 20 ה' יבדיל אותו מכל שבטי ישראל ויעניש אותו בכל קללות הברית שכתובות בתורה הזאת.
21 "הדורות הבאים של צאצאיך והזרים שיבואו מארצות רחוקות יִראו את המצב הקשה שהביא ה' על הארץ: 22 היא מכוסה גפרית ומלח, אדמתה שרופה ואי אפשר לזרוע או להצמיח בה דבר, שום צמח לא צומח בה, כמו שקרה בסְדוֹם ועֲמוֹרָה ובאַדְמָה וצְבוֹיִים שה' הרס בכעסו. 23 כל העמים ישאלו: 'למה עשה ה' ככה לארץ הזאת? על מה כעסוֹ הגדול הזה?'. 24 וכך יענו להם: 'על כך שעזבו את ברית ה' אלוהי אבותיהם, הברית שכרת אִתם כאשר הוציא אותם ממצריים. 25 הם הלכו לעבוד אלוהים אחרים והשתחוו להם – אלוהים שלא הכירו ושה' לא הרשה להם לעבוד אותם. 26 לכן כעס ה' על הארץ הזאת והביא עליה את כל הקללות הכתובות בספר הזה. 27 ה' עקר אותם מאדמתם בכעס רב מאוד והשליך אותם לארץ אחרת, כפי שאנחנו רואים היום. 28 הדברים הנסתרים הם בידי ה' אלוהינו, והדברים הידועים הם בידינו ובידי צאצאינו לעולם, כדי שנקיים את כל דברי התורה הזאת.