תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק י

1 בָּעֵת הַהִוא אָמַר יהוה אֵלַי, פְּסָל־לְךָ שְׁנֵי־לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה; וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ׃ 2 וְאֶכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת, אֶת־הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ; וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן׃ 3 וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים, וָאֶפְסֹל שְׁנֵי־לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים; וָאַעַל הָהָרָה, וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי׃ 4 וַיִּכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן, אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל; וַיִּתְּנֵם יהוה אֵלָי׃ 5 וָאֵפֶן, וָאֵרֵד מִן־הָהָר, וָאָשִׂם אֶת־הַלֻּחֹת, בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי; וַיִּהְיוּ שָׁם, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יהוה׃
6 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי־יַעֲקָן מוֹסֵרָה; שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו׃ 7 מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה; וּמִן־הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם׃ 8 בָּעֵת הַהִוא, הִבְדִּיל יהוה אֶת־שֵׁבֶט הַלֵּוִי, לָשֵׂאת אֶת־אֲרוֹן בְּרִית־יהוה; לַעֲמֹד לִפְנֵי יהוה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ 9 עַל־כֵּן לֹא־הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם־אֶחָיו; יהוה הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֱלֹהֶיךָ לוֹ׃
10 וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר, כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וַיִּשְׁמַע יהוה אֵלַי, גַּם בַּפַּעַם הַהִוא, לֹא־אָבָה יהוה הַשְׁחִיתֶךָ׃ 11 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי, קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם; וְיָבֹאוּ וְיִרְשׁוּ אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם׃ {פ}

12 וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה יהוה אֱלֹהֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ; כִּי אִם־לְיִרְאָה אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃ 13 לִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֹת יהוה וְאֶת־חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם; לְטוֹב לָךְ׃ 14 הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם; הָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּהּ׃ 15 רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יהוה לְאַהֲבָה אוֹתָם; וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם מִכָּל־הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃ 16 וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם; וְעָרְפְּכֶם, לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃ 17 כִּי יהוה אֱלֹהֵיכֶם, הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים; הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים, וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃ 18 עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה; וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃ 19 וַאֲהַבְתֶּם אֶת־הַגֵּר; כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 20 אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבוֹ תִדְבָּק, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃ 21 הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ; אֲשֶׁר־עָשָׂה אִתְּךָ, אֶת־הַגְּדֹלֹת וְאֶת־הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃ 22 בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה; וְעַתָּה, שָׂמְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃
1 "לאחר מכן אמר לי ה': 'פַּסל שני לוחות אבן כמו הלוחות הראשונים ועלה אליי אל ההר. עשה גם ארון עץ. 2 אכתוב על הלוחות את הדברים שהיו כתובים על הלוחות הראשונים ששברת. אחר כך שים את הלוחות בארון'. 3 עשיתי ארון מעץ שיטה, פיסלתי שני לוחות אבן כמו הראשונים ועליתי אל ההר עם שני הלוחות בידיי. 4 ה' כתב עליהם את מה שכתב בפעם הראשונה, את עשרת הדיברות שמסר לכם על ההר מתוך האש ביום שהתכנסתם, ונתן לי את הלוחות. 5 ירדתי מההר ושמתי אותם בארון שעשיתי, ושם הם נשארו כפי שציווה עליי ה' ".
6 "בני ישראל הלכו מבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן למוֹסֵרָה. שם מת אהרון ושם נקבר, ואלעזר בנו כיהן במקומו. 7 ממוסרה יצאו בני ישראל לגוּדְגוֹדָה ומשם ליָטְבָתָה העשירה במעיינות. 8 באותה תקופה בחר ה' את שבט לוי לשאת את ארון ברית ה', לשרת אותו ולברך בשמו, וכך זה עד היום. 9 לכן לא קיבל שבט לוי נחלה כמו יתר השבטים. ה' הוא הנחלה שלו, כפי שאמר ה' אלוהיכם.
10 "נשארתי על ההר, כמו בפעם הראשונה, במשך ארבעים יום וארבעים לילה. גם הפעם שמע ה' את תפילתי והחליט לא להשמיד אתכם. 11 ה' אמר לי: 'הובֵל את העם בדרכו לכבוש את הארץ שנשבעתי לאבותיהם לתת להם'.
כַּבדו את ה' אלוהיכם
12 "ועכשיו, ישראל, מה מבקש מכם ה' אלוהיכם? רק שתכבדו את ה' אלוהיכם ותלכו בדרכיו, שתאהבו אותו ותעבדו אותו בכל לבכם ובכל נפשכם, 13 שתשמרו את מצוות ה' ואת החוקים שלו שאני מוסר לכם, כדי שיהיה לכם טוב. 14 הרי השמים והשמים העליונים, הארץ וכל מה שיש בה שייכים לה' אלוהיכם, 15 אבל ה' רצה רק באבותיכם. אותם הוא אהב ובכם, צאצאיהם, הוא בחר מכל העמים, וכך זה עד היום. 16 מוּלוּ את לבכם הערל [לב ערל – לב קשה ואטום] ואל תהיו עקשנים וסרבנים, 17 כי ה' אלוהיכם הוא אלוהי האלוהים ואדוני האדונים, האל הגדול, הגיבור והנורא. הוא אינו מפלה בין בני אדם ואינו לוקח שוחד. 18 הוא דואג לכך שינהגו בצדק כלפי היתומים והאלמנות, אוהב את התושבים הזרים ומספק להם מזון וביגוד. 19 אֶהבו את התושבים הזרים כי גם אתם הייתם תושבים זרים במצריים. 20 כַּבדו את ה' אלוהיכם, עִבדו רק אותו, הֱיו נאמנים לו והישבעו בשמו בלבד. 21 הוא כבודכם. הוא האלוהים שלכם שעשה למענכם את כל הדברים הגדולים והנוראים האלה שאתם בעצמכם ראיתם. 22 כאשר ירדו אבותיכם למצריים היה מספרם שבעים, ועכשיו גרם לכם ה' אלוהיכם להיות רבים ככוכבי השמים.