תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק כב

1 לֹא־תִרְאֶה אֶת־שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת־שֵׂיוֹ נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם; הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ׃ 2 וְאִם־לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ; וַאֲסַפְתּוֹ אֶל־תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ, עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ׃ 3 וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל־אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ; לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם׃ {ס} 4 לֹא־תִרְאֶה אֶת־חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם; הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ׃ {ס}
5 לֹא־יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל־אִשָּׁה, וְלֹא־יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה; כִּי תוֹעֲבַת יהוה אֱלֹהֶיךָ כָּל־עֹשֵׂה אֵלֶּה׃ {פ}
6 כִּי יִקָּרֵא קַן־צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל־עֵץ אוֹ עַל־הָאָרֶץ, אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים, וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל־הָאֶפְרֹחִים, אוֹ עַל־הַבֵּיצִים; לֹא־תִקַּח הָאֵם עַל־הַבָּנִים׃ 7 שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת־הָאֵם, וְאֶת־הַבָּנִים תִּקַּח־לָךְ; לְמַעַן יִיטַב לָךְ, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים׃ {ס}
8 כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; וְלֹא־תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי־יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ׃ {ס}
9 לֹא־תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם; פֶּן־תִּקְדַּשׁ, הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע, וּתְבוּאַת הַכָּרֶם׃ {ס}
10 לֹא־תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹר יַחְדָּו׃ {ס}
11 לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו׃ {ס}
12 גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה־לָּךְ; עַל־אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה־בָּהּ׃ {ס}

13 כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה; וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ׃ 14 וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים, וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע; וְאָמַר, אֶת־הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי, וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ, וְלֹא־מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים׃ 15 וְלָקַח אֲבִי הנער (הַנַּעֲרָה) וְאִמָּהּ; וְהוֹצִיאוּ אֶת־בְּתוּלֵי הנער (הַנַּעֲרָה) אֶל־זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה׃ 16 וְאָמַר אֲבִי הנער (הַנַּעֲרָה) אֶל־הַזְּקֵנִים; אֶת־בִּתִּי, נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ׃ 17 וְהִנֵּה־הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר, לֹא־מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים, וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי; וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה, לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר׃ 18 וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר־הַהִוא אֶת־הָאִישׁ; וְיִסְּרוּ אֹתוֹ׃ 19 וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף, וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה, כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע, עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל; וְלוֹ־תִהְיֶה לְאִשָּׁה, לֹא־יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל־יָמָיו׃ {ס} 20 וְאִם־אֱמֶת הָיָה, הַדָּבָר הַזֶּה; לֹא־נִמְצְאוּ בְתוּלִים לנער (לַנַּעֲרָה)׃ 21 וְהוֹצִיאוּ אֶת־הנער (הַנַּעֲרָה) אֶל־פֶּתַח בֵּית־אָבִיהָ, וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה, כִּי־עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל, לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ; וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃ {ס}

22 כִּי־יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם־אִשָּׁה בְעֻלַת־בַּעַל, וּמֵתוּ גַּם־שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם־הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה; וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל׃ {ס}
23 כִּי יִהְיֶה נער (נַעֲרָה) בְתוּלָה, מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ; וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ׃ 24 וְהוֹצֵאתֶם אֶת־שְׁנֵיהֶם אֶל־שַׁעַר הָעִיר הַהִוא, וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ, אֶת־הנער (הַנַּעֲרָה), עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־צָעֲקָה בָעִיר, וְאֶת־הָאִישׁ, עַל־דְּבַר אֲשֶׁר־עִנָּה אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ; וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃ {ס} 25 וְאִם־בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ, אֶת־הנער (הַנַּעֲרָה) הַמְאֹרָשָׂה, וְהֶחֱזִיק־בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ; וּמֵת, הָאִישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ׃ 26 ולנער (וְלַנַּעֲרָה) לֹא־תַעֲשֶׂה דָבָר, אֵין לנער (לַנַּעֲרָה) חֵטְא מָוֶת; כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה׃ 27 כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ; צָעֲקָה, הנער (הַנַּעֲרָה) הַמְאֹרָשָׂה, וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ׃ {ס}
28 כִּי־יִמְצָא אִישׁ, נער (נַעֲרָה) בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא־אֹרָשָׂה, וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ; וְנִמְצָאוּ׃ 29 וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הנער (הַנַּעֲרָה) חֲמִשִּׁים כָּסֶף; וְלוֹ־תִהְיֶה לְאִשָּׁה, תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ, לֹא־יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל־יָמָיו׃ {ס}
1 "אם תראה שור או שה של אדם אחר תועים, אל תתעלם מהם. 2 השב אותם לבעליהם. אם בעל הבהמה לא גר קרוב אליך או שאינך יודע מי הוא, שמוֹר אותה אצלך. היא תישאר אצלך עד שיבוא בעליה לחפש אותה, ואז תשיב לו אותה. 3 כך תעשה גם עם חמור שתמצא, וגם עם בגד או כל דבר אחר שמישהו יאבד ואתה תמצא. אסור לך להתעלם. 4 אם תראה שחמור או שור של אדם אחר נפלו בדרך, אל תתעלם. עזור לבעל הבהמה להקים אותה.
5 "אסור לאישה ללבוש בגד של גבר ואסור לגבר ללבוש בגד של אישה, כי כל מי שעושה זאת טמא בעיני ה' אלוהיכם.
6 "אם תראה בדרכך קן ציפור על עץ או על הארץ ובו אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, אל תקח את האם עם אפרוחיה. 7 אתה רשאי לקחת את האפרוחים, אבל שחרר את האם כדי שיהיה לך טוב וכדי שחייך יהיו ארוכים.
8 "אם תבנה בית חדש, עשֵׂה מעקה לגג ביתך אחרת תהיה אשם אם יפול ממנו מישהו וימות.
9 "אל תזרע בכרמך זרעים של צמחים מסוגים שונים כדי שלא תגרום לכך שהיבול שיצמח מִמה שזרעת ויבול הכרם יהיו אסורים למאכל.
10 "אל תרתום למחרשה שור וחמור יחד.
11 "אל תלבש בגד שעשוי מחומרים שונים, מתערובת של צמר ופשתן.
12 "חבֵּר קבוצת חוטים לכל אחת מארבע פינות הבגד שאתה לובש.
קדושת הנישואים
13 "אם איש יקח לו אישה, ישכב אתה ולאחר מכן ישנא אותה, 14 יספר עליה שקרים, יוציא לה שם רע ויאמר: 'לקחתי לי את האישה הזאת, וכאשר שכבתי אתה גיליתי שהיא אינה בתולה', 15 יביאו אבי הנערה ואמה לזקנים שבשער העיר הוכחות לכך שהייתה בתולה. 16 האב יאמר לזקני העיר: 'נתתי לאיש הזה את בתי לאישה, אבל הוא שונא אותה. 17 הוא מספר עליה שקרים ואומר: "בתך לא הייתה בתולה". הנה ההוכחה לכך שבתי הייתה בתולה '. אז יפרשׂו ההורים את שמלת הנערה לפני זקני העיר. 18 זקני העיר יקחו את האיש ויענישו אותו. 19 הם יחייבו אותו לשלם לאבי הנערה מאה שקלי כסף [מאה שקלי כסף – בערך קילוגרם] כיוון שהוציא שם רע לבתולה מישראל. היא תהיה אשתו והוא לא יוכל להתגרש ממנה כל ימי חייו. 20 אבל אם דיבר האיש אמת ויתגלה שהנערה לא הייתה בתולה, 21 יש להוציא אותה אל פתח בית אביה, ואנשי העיר ירגמו אותה באבנים עד שתמות, כי עשתה דבר טמא בישראל, היא קיימה יחסי מין לפני שנישאה. סַלקו מתוככם את הרע.
22 "אם יתפס איש שוכב עם אישה נשואה, יש להמית את שניהם – את האיש ששכב עם האישה ואת האישה. סלקו את הרע מישראל.
23 "אם יפגוש איש בעיר נערה בתולה מאורסת וישכב אתה, 24 הוציאו את שניהם לשער העיר ההיא ורִגמו אותם באבנים עד שימותו. את הנערה הָמיתו משום שלא צעקה בעיר, ואת האיש משום שהשפיל אישה של אדם אחר. סַלקו מתוככם את הרע. 25 אבל אם יפגוש איש נערה מאורסת בשדה, יתפוס אותה וישכב אתה, הָמיתו רק את האיש ששכב אתה. 26 אל תעשו לנערה דבר כי היא לא חטאה בחטא שבגללו היא ראויה למוות. המקרה הזה דומה למקרה שאדם מתנפל על אדם אחר ורוצח אותו. 27 האיש פגש בנערה המאורסת בשדה. היא צעקה, אבל איש לא הציל אותה.
28 "אם יפגוש איש נערה בתולה שאינה מאורסת, יתפוס אותה וישכב אתה והם יתָפסו, 29 יתן האיש ששכב עם הנערה לאביה חמישים שקלי כסף [כשש מאות גרם] וישא אותה לאישה. אסור לו להתגרש ממנה כל ימי חייו כיוון שהשפיל אותה.