תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק ט

1 שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת־הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ; עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם׃ 2 עַם־גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים; אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ, מִי יִתְיַצֵּב, לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק׃ 3 וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, כִּי יהוה אֱלֹהֶיךָ הוּא־הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה, הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ; וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאַבַדְתָּם מַהֵר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה לָךְ׃ 4 אַל־תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ, בַּהֲדֹף יהוה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר, בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יהוה, לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת; וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יהוה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ׃ 5 לֹא בְצִדְקָתְךָ, וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ, אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת־אַרְצָם; כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יהוה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ, וּלְמַעַן הָקִים אֶת־הַדָּבָר, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב׃ 6 וְיָדַעְתָּ, כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ; כִּי עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף אָתָּה׃

7 זְכֹר אַל־תִּשְׁכַּח, אֵת אֲשֶׁר־הִקְצַפְתָּ אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר; לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר־יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד־בֹּאֲכֶם עַד־הַמָּקוֹם הַזֶּה, מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם־יהוה׃ 8 וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת־יהוה; וַיִּתְאַנַּף יהוה בָּכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם׃ 9 בַּעֲלֹתִי הָהָרָה, לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית, אֲשֶׁר־כָּרַת יהוה עִמָּכֶם; וָאֵשֵׁב בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי, וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי׃ 10 וַיִּתֵּן יהוה אֵלַי, אֶת־שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים; וַעֲלֵיהֶם, כְּכָל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל׃ 11 וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; נָתַן יהוה אֵלַי, אֶת־שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית׃ 12 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי, קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה, כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם; סָרוּ מַהֵר, מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם, עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה׃ 13 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי לֵאמֹר; רָאִיתִי אֶת־הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא׃ 14 הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם, וְאֶמְחֶה אֶת־שְׁמָם, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, לְגוֹי־עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ׃ 15 וָאֵפֶן, וָאֵרֵד מִן־הָהָר, וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ; וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית, עַל שְׁתֵּי יָדָי׃ 16 וָאֵרֶא, וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם לָכֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה; סַרְתֶּם מַהֵר, מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּה יהוה אֶתְכֶם׃ 17 וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת, וָאַשְׁלִכֵם, מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי; וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם׃ 18 וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יהוה כָּרִאשֹׁנָה, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי, וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי; עַל כָּל־חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה לְהַכְעִיסוֹ׃ 19 כִּי יָגֹרְתִּי, מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה, אֲשֶׁר קָצַף יהוה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם; וַיִּשְׁמַע יהוה אֵלַי, גַּם בַּפַּעַם הַהִוא׃ 20 וּבְאַהֲרֹן, הִתְאַנַּף יהוה מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ; וָאֶתְפַּלֵּל גַּם־בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא׃ 21 וְאֶת־חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶם אֶת־הָעֵגֶל, לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ, וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב, עַד אֲשֶׁר־דַּק לְעָפָר; וָאַשְׁלִךְ אֶת־עֲפָרוֹ, אֶל־הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן־הָהָר׃
22 וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה, וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה; מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת־יהוה׃ 23 וּבִשְׁלֹחַ יהוה אֶתְכֶם, מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לֵאמֹר, עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם; וַתַּמְרוּ, אֶת־פִּי יהוה אֱלֹהֵיכֶם, וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ׃ 24 מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם־יהוה; מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם׃ 25 וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יהוה, אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת־אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי; כִּי־אָמַר יהוה לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם׃ 26 וָאֶתְפַּלֵּל אֶל־יהוה וָאֹמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, אַל־תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ; אֲשֶׁר־הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה׃ 27 זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; אַל־תֵּפֶן, אֶל־קְשִׁי הָעָם הַזֶּה, וְאֶל־רִשְׁעוֹ וְאֶל־חַטָּאתוֹ׃ 28 פֶּן־יֹאמְרוּ, הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם, מִבְּלִי יְכֹלֶת יהוה, לַהֲבִיאָם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּר לָהֶם; וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם, הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר׃ 29 וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ; אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל, וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה׃ {פ}
עם עקשן וסרבן
1 "שְמע ישראל! אתם עוברים את הירדן כדי להיכנס לארץ ולכבוש ארצות של עמים גדולים וחזקים מכם, ערים גדולות ומבוצרות שחומותיהן מגיעות עד השמים, 2 עם חזק שאנשיו גבוהים – אלה בני הענקים המוּכָּרים לכם שנאמר עליהם, 'מי מוכן לצאת נגד בני ענק?'. 3 זִכרו: ה' אלוהיכם הוא ההולך לפניכם. הוא כמו אש בוערת. הוא ישמיד אותם ויכניע אותם לפניכם. כִּבשו את ארצם ומהרו להשמיד אותם כפי שאמר לכם ה'. 4 אחרי שיגרש אותם ה' אלוהיכם מפניכם, אל תאמרו לעצמכם: 'ה' הביא אותנו לארץ הזאת כדי לכבוש אותה ולהתיישב בה כי אנחנו צדיקים'. בגלל רשעותם של העמים האלה מגרש אותם ה' מפניכם. 5 אתם לא באים לכבוש את ארצם ולהתיישב בה משום שאתם צדיקים וישרים, אלא בגלל רשעותם של העמים האלה מגרש אותם ה' אלוהיכם מפניכם, כדי לקיים את השבועה שנשבע לאבותיכם, לאברהם, ליצחק וליעקב. 6 זִכרו: ה' לא נותן לכם לכבוש את הארץ הטובה הזאת ולהתיישב בה משום שאתם צדיקים, אתם עם עקשן וסרבן.
7 "זִכרו, אל תשכחו איך הכעסתם את ה' אלוהיכם במדבר. מהיום שיצאתם ממצריים ועד שהגעתם לכאן מרדתם בו. 8 בחורב הכעסתם את ה' כל כך עד שהתכוון להשמיד אתכם. 9 כאשר עליתי אל ההר כדי לקחת את לוחות האבן, לוחות הברית שכרת ה' אתכם, נשארתי על ההר ארבעים יום וארבעים לילה. לא אכלתי ולא שתיתי דבר. 10 ה' נתן לי את שני לוחות האבן שעליהם נכתבו באצבע אלוהים כל הדברים שדיבר אתכם ה' על ההר מתוך האש ביום שהתכנסתם. 11 כעבור ארבעים יום וארבעים לילה נתן לי ה' את שני לוחות האבן, לוחות הברית, 12 ואמר לי: 'רד מכאן מהר! העם שלך, שהוצאת ממצריים, חָטא. בתוך זמן קצר הפסיקו בני ישראל לקיים את המצוות שנתתי להם ועשו להם פסל יצוק'. 13 ה' אמר לי: 'ראיתי שהעם הזה עקשן וסרבן. 14 הנח לי, אשמיד אותם, אמחק את שמם מתחת לשמים ואקים ממך עם גדול וחזק מהם'. 15 פניתי וירדתי מההר. ההר בער באש ושני לוחות הברית היו בשתי ידיי. 16 ראיתי שאכן חטאתם לה' אלוהיכם. עשיתם לעצמכם פסל יצוק בדמות עגל, ובתוך זמן קצר הפסקתם לקיים את המצוות שנתן לכם ה'. 17 תפסתי בשני הלוחות, השלכתי אותם מידיי ושברתי אותם לעיניכם. 18 השתחוויתי ארצה לפני ה', וכמו בפעם הראשונה שעליתי להר, לא אכלתי ולא שתיתי דבר במשך ארבעים יום וארבעים לילה. התפללתי כי חטאתם והכעסתם את ה' במעשיכם הרעים בעיניו. 19 חששתי מפני כעסו של ה' ומפני כוונתו להשמיד אתכם. ה' שמע את תפילתי גם הפעם. 20 התפללתי אז גם בעד אהרון כי ה' כעס עליו מאוד ורצה להשמיד אותו. 21 את החטא שעשיתם, את העגל, שרפתי. אחר כך טחנתי אותו היטב עד שהיה לאבקה דקה, והשלכתי את האבקה לַנחל שיורד מההר.
22 "גם בתַבְעֵרָה, במַסָה ובקִבְרוֹת התַאֲוָוה הכעסתם את ה'. 23 כששלח אתכם ה' מקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ ואמר: 'עלו וכִבשו את הארץ שהבטחתי לתת לכם', מרדתם בו, לא האמנתם לו ולא שמעתם בקולו. 24 מרדתם בה' מאז שהכרתי אתכם. 25 השתחוויתי ארצה לפני ה' והתפללתי במשך ארבעים יום וארבעים לילה, כי הוא התכוון להשמיד אתכם. 26 התפללתי לה' ואמרתי: 'אדונָי ה', אל תשמיד את עמך, את העם ששייך לך ושאותו הצלת בגדולתך, את העם שהוצאת ממצריים בכוח רב. 27 זכור את שבועתך לעבדיך, לאברהם ליצחק וליעקב. אל תשים לב לעקשנות של העם הזה, לרשעותו ולחטאו,28 כדי שלא יאמרו תושבי הארץ שהוצאת אותנו ממנה: "ה' לא יכול להביא אותם לארץ שהבטיח להם. הוא שונא אותם לכן הוציא אותם למדבר כדי שימותו". 29 הרי הם בני עמך, בני העם ששייך לך, העם שהוצאת ממצריים בכוחך הרב'.