תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק לא

1 וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃ 2 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן־מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, לֹא־אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׃ 3 יהוה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא־יַשְׁמִיד אֶת־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה׃ 4 וְעָשָׂה יהוה לָהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם; אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם׃ 5 וּנְתָנָם יהוה לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם, כְּכָל־הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם׃ 6 חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם; כִּי יהוה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ׃ {פ}
7 וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל־יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה, תָּבוֹא אֶת־הָעָם הַזֶּה, אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם׃ 8 וַיהוה הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ, הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ; לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת׃
9 וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ, אֶל־הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים, אֶת־אֲרוֹן בְּרִית יהוה; וְאֶל־כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 10 וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר; מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת׃ 11 בְּבוֹא כָל־יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת־פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר; תִּקְרָא אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם׃ 12 הַקְהֵל אֶת־הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ; לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת־יהוה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃ 13 וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, לְיִרְאָה אֶת־יהוה אֱלֹהֵיכֶם; כָּל־הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ {פ}
14 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, קְרָא אֶת־יְהוֹשֻׁעַ, וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ;
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד׃ 15 וַיֵּרָא יהוה בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן; וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל־פֶּתַח הָאֹהֶל׃ {ס} 16 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם־אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא־שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת־בְּרִיתִי, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ׃ 17 וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם־הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת; וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא, עַל כִּי־אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה׃ 18 וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה; כִּי פָנָה, אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃ 19 וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם; לְמַעַן תִּהְיֶה־לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 20 כִּי־אֲבִיאֶנּוּ אֶל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת־בְּרִיתִי׃ 21 וְהָיָה כִּי־תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ; כִּי יָדַעְתִּי אֶת־יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי׃
22 וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 23 וַיְצַו אֶת־יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה, תָּבִיא אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם; וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ׃
24 וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת עַל־סֵפֶר; עַד תֻּמָּם׃ 25 וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת־הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית־יהוה לֵאמֹר׃ 26 לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית־יהוה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה־שָׁם בְּךָ לְעֵד׃ 27 כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־מֶרְיְךָ, וְאֶת־עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה; הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם־יְהוָֹה, וְאַף כִּי־אַחֲרֵי מוֹתִי׃ 28 הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת־כָּל־זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ׃ 29 כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי־הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי־תַעֲשׂוּ אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יהוה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם׃
30 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת; עַד תֻּמָּם׃ {פ}
יהושע ינהיג אתכם
1 משה פנה אל כל ישראל ואמר להם את הדברים האלה: 2 "אני בן מאה ועשרים היום ואיני יכול להמשיך להנהיג אתכם, וה' אמר לי, 'אל תעבור את הירדן הזה'. 3 ה' אלוהיכם, הוא שינהיג אתכם וישמיד את העמים האלה למענכם, ואתם תכבשו את ארצם ותתיישבו בה. יהושע הוא שינהיג אתכם כפי שהבטיח ה'. 4 ה' ישמיד אותם כמו שהשמיד את סיחון ואת עוג מלכי האמורים, ואת ארצם. 5 הוא יתן אותם בידיכם ועליכם לעשות להם את מה שציוויתי עליכם לעשות. 6 הֱיו חזקים ואמיצים! אל תפחדו ואל תחששו מפניהם, כי ה' אלוהיכם הוא ההולך אִתכם. הוא לא יעזוב אתכם ולא יזנח אתכם".
7 משה קרא ליהושע ואמר לו לעיני כל ישראל: "הֱיה חזק ואמיץ! אתה תביא את העם הזה אל הארץ שנשבע ה' לאבותיהם לתת להם. אתה תכבוש ותיתן להם אותה. 8 ה' ילך לפניך ויהיה אתך, הוא לא יעזוב אותך ולא יזנח אותך. אל תפחד ואל תחשוש".
9 משה כתב את התורה הזאת ונתן אותה לכוהנים בני שבט לוי שנושאים את ארון ברית ה', ולכל זקני ישראל. 10 הוא ציווה עליהם: "כל שבע שנים, בשנת השמיטה, בחג הסוכות, 11 כאשר יבואו כל בני ישראל להופיע לפני ה' אלוהיכם במקום שיבחר, קִראו את התורה הזאת באוזני כל בני ישראל. 12 אִספו את העם – את הגברים, הנשים והילדים ואת התושבים הזרים שחיים ביניכם כדי שישְמעו וילְמדו לכבד את ה' אלוהיכם ויקפידו לקיים את כל דברי התורה הזאת. 13 גם בניהם שאינם יודעים את החוקים האלה ישמעו, וילמדו לכבד את ה' אלוהיכם כל ימי חייהם בארץ שאתם עוברים את הירדן כדי לכבוש אותה".
14 ה' אמר למשה: "אתה עומד למות בקרוב. קרא ליהושע, התייצבו באוהל מועד ואני אֲמנה אותו".
משה ויהושע התייצבו באוהל מועד, 15 וה' נראה באוהל מועד בעמוד ענן שנעמד בפתח האוהל. 16 ה' אמר למשה: "אחרי שתמות יבגוד בי העם הזה וילך אחרי אלילים זרים שתושבי הארץ שהוא חי ביניהם עובדים אותם. הוא יעזוב אותי ויפר את הברית שֶכָּרתי אתו. 17 ביום ההוא אכעס עליו, אעזוב אותו ולא אשמור עליו עוד והוא יסבול פגיעה קשה. רעות וצרות רבות יבואו עליו, והוא יאמר: 'הרעות האלה רודפות אותי כי אלוהיי כבר לא אתי'. 18 אתרחק מהעם ביום ההוא בגלל כל הרעה שעשה כשפנה לאלוהים אחרים. 19 ועכשיו, כִּתבו לעצמכם את השיר הזה ולַמדו אותו את בני ישראל עד שיֵדעו אותו בעל פה, כדי שיהיה לעדות בשבילי נגד בני ישראל. 20 אביא את העם אל הארץ שהבטחתי בשבועה לאבותיו, ארץ שופעת חלב ודבש, שם הוא יאכל, ישְׂבע וישמין. הוא יִפנה לאלוהים אחרים ויעבוד אותם, ובכך יכעיס אותי ויפר את בריתי. 21 אבל כאשר יבואו על העם אסונות רבים וצרות, השיר הזה יעיד על חטאו, צאצאיו לא ישכחו את השיר. אני יודע מה אופיו ומה הוא עושה היום, עוד לפני שהבאתי אותו אל הארץ שהבטחתי לו בשבועה".
22 ביום ההוא כתב משה את השיר הזה ולימד אותו את בני ישראל. 23 ה' ציווה על יהושע בן נון: "הֱיה חזק ואמיץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ שהבטחתי להם בשבועה, ואני אהיה אתך".
24 כאשר סיים משה לכתוב על המגילה את דברי התורה הזאת עד סופם, 25 ציווה על הלויים שנושאים את ארון ברית ה': 26 "קחו את מגילת התורה הזאת ושימו אותה בארון ברית ה' אלוהיכם, שם היא תהיה לעדות נגדכם. 27 אני יודע עד כמה אתם מרדנים ועקשנים, הרי אפילו כשאני עדיין חי ונמצא אִתכם, אתם מורדים בה'. אם כך, מה יהיה אחרי מותי? 28 אִספו אליי את כל זקני השבטים והמשגיחים שלכם ואומַר להם את הדברים האלה, והשמים והארץ יהיו עֵדיי. 29 אין לי ספק שאחרי מותי תחטאו ותפסיקו לחיות כפי שציוויתי עליכם. רעה תבוא עליכם בעתיד כי אתם תעשו את מה שרע בעיני ה' ותכעיסו אותו במעשיכם".
30 משה השמיע לכל עם ישראל את דברי השיר הזה עד סופו.