תנ"ך מבואר

ספר ויקרא פרק ד

1 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, נֶפֶשׁ, כִּי־תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת יהוה, אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה׃

3 אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם; וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן־בָּקָר תָּמִים לַיהוָה לְחַטָּאת׃ 4 וְהֵבִיא אֶת־הַפָּר, אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי יהוה; וְסָמַךְ אֶת־יָדוֹ עַל־רֹאשׁ הַפָּר, וְשָׁחַט אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יהוה׃ 5 וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר; וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד׃ 6 וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת־אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם; וְהִזָּה מִן־הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יהוה, אֶת־פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ׃ 7 וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן־הַדָּם עַל־קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי יהוה, אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל־דַּם הַפָּר, יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה, אֲשֶׁר־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ 8 וְאֶת־כָּל־חֵלֶב פַּר הַחַטָּאת יָרִים מִמֶּנּוּ; אֶת־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה עַל־הַקֶּרֶב, וְאֵת כָּל־הַחֵלֶב, אֲשֶׁר עַל־הַקֶּרֶב׃ 9 וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן, אֲשֶׁר עַל־הַכְּסָלִים; וְאֶת־הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד, עַל־הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה׃ 10 כַּאֲשֶׁר יוּרַם, מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים; וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן, עַל מִזְבַּח הָעֹלָה׃ 11 וְאֶת־עוֹר הַפָּר וְאֶת־כָּל־בְּשָׂרוֹ, עַל־רֹאשׁוֹ וְעַל־כְּרָעָיו; וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ׃ 12 וְהוֹצִיא אֶת־כָּל־הַפָּר אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל־מָקוֹם טָהוֹר אֶל־שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן, וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל־עֵצִים בָּאֵשׁ; עַל־שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף׃ {פ}



13 וְאִם כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר, מֵעֵינֵי הַקָּהָל; וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל־מִצְוֹת יהוה אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ׃ 14 וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת, אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ; וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן־בָּקָר לְחַטָּאת, וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד׃ 15 וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הַפָּר לִפְנֵי יהוה; וְשָׁחַט אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יהוה׃ 16 וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר; אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד׃ 17 וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעוֹ מִן־הַדָּם; וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יהוה, אֵת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת׃ 18 וּמִן־הַדָּם יִתֵּן עַל־קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה, אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל־הַדָּם, יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה, אֲשֶׁר־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ 19 וְאֵת כָּל־חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ; וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה׃ 20 וְעָשָׂה לַפָּר, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת, כֵּן יַעֲשֶׂה־לּוֹ; וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם׃ 21 וְהוֹצִיא אֶת־הַפָּר, אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׂרַף אֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׂרַף, אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן; חַטַּאת הַקָּהָל הוּא׃ {פ}

22 אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא; וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל־מִצְוֹת יהוה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם׃ 23 אוֹ־הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ; וְהֵבִיא אֶת־קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים׃ 24 וְסָמַךְ יָדוֹ עַל־רֹאשׁ הַשָּׂעִיר, וְשָׁחַט אֹתוֹ, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַט אֶת־הָעֹלָה לִפְנֵי יהוה; חַטָּאת הוּא׃ 25 וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת־דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ, אֶל־יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה׃ 26 וְאֶת־כָּל־חֶלְבּוֹ יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ וְנִסְלַח לוֹ׃ {פ}


27 וְאִם־נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ; בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת יהוה אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם׃ 28 אוֹ הוֹדַע אֵלָיו, חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא; וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה, עַל־חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא׃ 29 וְסָמַךְ אֶת־יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת; וְשָׁחַט אֶת־הַחַטָּאת, בִּמְקוֹם הָעֹלָה׃ 30 וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת־כָּל־דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ, אֶל־יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ׃ 31 וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּהּ יָסִיר, כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה, לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ׃ {פ}
32 וְאִם־כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת; נְקֵבָה תְמִימָה יְבִיאֶנָּה׃ 33 וְסָמַךְ אֶת־יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת; וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת־הָעֹלָה׃ 34 וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת־כָּל־דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ, אֶל־יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ׃ 35 וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּה יָסִיר, כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב־הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה, עַל אִשֵּׁי יהוה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל־חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר־חָטָא וְנִסְלַח לוֹ׃ {פ}
קרבן על חטא
1 ה' אמר למשה 2 להגיד לבני ישראל: "כאשר יחטא אדם בלי כוונה ויעשה אחד מהדברים שה' אסר לעשות, כך תעשו:
אם יחטא הכוהן הגדול
3 "אם יחטא הכוהן הגדול ויביא בכך אשמה על העם, יקריב לה' פר צעיר ללא פגם כקרבן על חטאו. 4 הוא יביא לה' את קרבנו אל פתח אוהל מועד, יניח את ידיו על ראש הפר וישחט אותו לפני ה'. 5 אחר כך יקח הכוהן הגדול מדם הפר ויביא אותו לאוהל מועד, 6 יטבול את אצבעו בדם ויתיז ממנו שבע פעמים לפני ה', לפני פָּרוֹכֶת [פָּרוֹכֶת – המסך שמפריד בין היכל הקודש לבין קודש הקודשים] היכל הקודש. 7 על קרנות מזבח [קרנות מזבח – הבליטות בפינות העליונות של המזבח] הקטורת הריחנית שלפני ה' באוהל מועד, ימרח הכוהן מהדם, ואת כל הדם הנותר ישפוך לרגלי מזבח קרבנות העולה שבפתח אוהל מועד. 8 את כל השומן של הפר המוקרב על חטא יסיר הכוהן – את השומן שמכסה את האברים הפנימיים ואת כל השומן שדבק בהם, 9 ואת שתי הכליות והשומן שעליהן וסביבן, ואת קרום הכבד שיסיר עם הכליות. את כל השומן יסיר 10 כפי שיש להסיר אותו מהשור המוקרב כזבח השלום. הכוהן ישרוף את השומנים על מזבח קרבנות העולה. 11 את עור הפר, את כל הבשר, את הראש, את השוקיים, את האברים הפנימיים ואת הצואה, 12 את כל מה שישאר מהפר, יוציא הכוהן אל מחוץ למחנה, למקום טהור שנהוג לשפוך בו את אפר הקרבנות. שם ישרוף את כל מה שנשאר מהפר על עצים בוערים באש על ערימת האפר.
אם יחטא כל העם 13 "אם יטעו כל בני ישראל ויעשו בלי כוונה אחד מהדברים שה' אסר לעשות, הם יהיו ראויים לעונש. 14 כשיוודע להם שחטאו, יקריבו פר צעיר כקרבן על חטא. הם יביאו אותו לפני אוהל מועד. 15 זקני העם יניחו את ידיהם על ראש הפר וישחטו אותו לפני ה'. 16 הכוהן הגדול יביא מדם הפר לאוהל מועד, 17 יטבול את אצבעו בדם ויתיז ממנו שבע פעמים לפני ה', לפני הפרוכת. 18 אחר כך ימרח מהדם על קרנות המזבח שלפני ה' באוהל מועד, ואת כל הדם הנותר ישפוך לרגלי מזבח קרבנות העולה שבפתח אוהל מועד. 19 את כל שומן הפר יסיר הכוהן וישרוף על המזבח. 20 הכוהן יעשה לפר הזה כפי שעשה לפר שהוקרב על חטא. כך יכפר הכוהן על חטאי העם, וה' יסלח להם. 21 את מה שישאר מהפר יוציא הכוהן אל מחוץ למחנה וישרוף אותו כפי ששרף את מה שנשאר מהפר הראשון. זהו קרבן על חטא העם.
אם יחטא מנהיג
22 "כאשר יחטא מנהיג ויעשה בלי כוונה אחד מהדברים שה' אלוהיו אסר לעשות, הוא יהיה ראוי לעונש. 23 כאשר יוודע לו שחטא, יביא כקרבן תיש ללא פגם, 24 יניח את ידיו על ראש התיש וישחט אותו במקום שנהוג לשחוט בו לפני ה' את קרבנות העולה – זהו קרבן על חטא. 25 הכוהן יקח באצבעו מדם הקרבן על חטא וימרח על קרנות מזבח קרבנות העולה. את הדם הנותר ישפוך לרגלי המזבח. 26 את כל השומן ישרוף הכוהן על המזבח כשם שעושים עם שומן זבח השלום. כך יכפר הכוהן עבור המנהיג על חטאו, וה' יסלח לו.
אם יחטא אחד מפשוטי העם 27 "אם יחטא אחד מפשוטי העם ויעשה בלי כוונה אחד מהדברים שה' אסר לעשות, הוא יהיה ראוי לעונש. 28 כאשר יוודע לו חטאו, יביא עז ללא פגם כקרבן על חטאו, 29 יניח את ידיו על ראש הקרבן על חטא וישחט אותו במקום שנהוג לשחוט בו את קרבנות העולה. 30 הכוהן יקח באצבעו מדם העז וימרח על קרנות מזבח קרבנות העולה. את כל הדם הנותר ישפוך לרגלי המזבח. 31 המקריב יסיר את כל השומן כפי שיש להסיר אותו מזֶבח השלום וישרוף את השומן על המזבח כדי להפיץ ריח נעים לה'. כך יכפר הכוהן על החוטא, וה' יסלח לו.
32 "אם יביא האיש כבש כקרבן על חטא, עליו להביא נקבה ללא פגם. 33 עליו להניח את ידיו על ראש הכבשה ולשחוט אותה כקרבן על חטא בַּמקום שנהוג לשחוט בו את קרבנות העולה. 34 הכוהן יקח באצבעו מדם הקרבן על חטא וימרח על קרנות מזבח קרבנות העולה, ואת כל הדם הנותר ישפוך לרגלי המזבח. 35 על המקריב להסיר את כל השומן כפי שיש להסיר את שומן הכבש מזֶבח השלום. הכוהן ישרוף את השומן על המזבח עם הקרבנות שנשרפים באש ומוקדשים לה'. כך יכפר הכוהן עבור האיש על חטאו, וה' יסלח לו.