תנ"ך מבואר

ספר ויקרא פרק טז

1 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן; בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי־יהוה וַיָּמֻתוּ׃ 2 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן אָחִיךָ, וְאַל־יָבֹא בְכָל־עֵת אֶל־הַקֹּדֶשׁ, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת; אֶל־פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל־הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל־הַכַּפֹּרֶת׃ 3 בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל־הַקֹּדֶשׁ; בְּפַר בֶּן־בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה׃ 4 כְּתֹנֶת־בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ, וּמִכְנְסֵי־בַד יִהְיוּ עַל־בְּשָׂרוֹ, וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר, וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף; בִּגְדֵי־קֹדֶשׁ הֵם, וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת־בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם׃ 5 וּמֵאֵת, עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יִקַּח שְׁנֵי־שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת; וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה׃ 6 וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת־פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר־לוֹ; וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ׃ 7 וְלָקַח אֶת־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם; וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יהוה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ 8 וְנָתַן אַהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת; גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה, וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׃ 9 וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת־הַשָּׂעִיר, אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיהוָה; וְעָשָׂהוּ חַטָּאת׃ 10 וְהַשָּׂעִיר, אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל, יָעֳמַד־חַי לִפְנֵי יהוה לְכַפֵּר עָלָיו; לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה׃

11 וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת־פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר־לוֹ, וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ; וְשָׁחַט אֶת־פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר־לוֹ׃ 12 וְלָקַח מְלֹא־הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי־אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי יהוה, וּמְלֹא חָפְנָיו, קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה; וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת׃ 13 וְנָתַן אֶת־הַקְּטֹרֶת עַל־הָאֵשׁ לִפְנֵי יהוה; וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת, אֶת־הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל־הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת׃ 14 וְלָקַח מִדַּם הַפָּר, וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ עַל־פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה; וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת, יַזֶּה שֶׁבַע־פְּעָמִים מִן־הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ׃ 15 וְשָׁחַט אֶת־שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם, וְהֵבִיא אֶת־דָּמוֹ, אֶל־מִבֵּית לַפָּרֹכֶת; וְעָשָׂה אֶת־דָּמוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר, וְהִזָּה אֹתוֹ עַל־הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת׃ 16 וְכִפֶּר עַל־הַקֹּדֶשׁ, מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל־חַטֹּאתָם; וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד, הַשֹּׁכֵן אִתָּם, בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם׃ 17 וְכָל־אָדָם לֹא־יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד־צֵאתוֹ; וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל׃

18 וְיָצָא, אֶל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי־יהוה וְכִפֶּר עָלָיו; וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר, וְנָתַן עַל־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ 19 וְהִזָּה עָלָיו מִן־הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים; וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ, מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃

20 וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת־הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ; וְהִקְרִיב אֶת־הַשָּׂעִיר הֶחָי׃ 21 וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת־שְׁתֵּי ידו (יָדָיו), עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי, וְהִתְוַדָּה עָלָיו, אֶת־כָּל־עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל־חַטֹּאתָם; וְנָתַן אֹתָם עַל־רֹאשׁ הַשָּׂעִיר, וְשִׁלַּח בְּיַד־אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה׃ 22 וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת־כָּל־עֲוֹנֹתָם אֶל־אֶרֶץ גְּזֵרָה; וְשִׁלַּח אֶת־הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר׃ 23 וּבָא אַהֲרֹן אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד, וּפָשַׁט אֶת־בִּגְדֵי הַבָּד, אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ; וְהִנִּיחָם שָׁם׃ 24 וְרָחַץ אֶת־בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, וְלָבַשׁ אֶת־בְּגָדָיו; וְיָצָא, וְעָשָׂה אֶת־עֹלָתוֹ וְאֶת־עֹלַת הָעָם, וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם׃ 25 וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה׃

26 וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת־הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְרָחַץ אֶת־בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם; וְאַחֲרֵי־כֵן יָבוֹא אֶל־הַמַּחֲנֶה׃ 27 וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר הוּבָא אֶת־דָּמָם לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ, יוֹצִיא אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה; וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ, אֶת־עֹרֹתָם וְאֶת־בְּשָׂרָם וְאֶת־פִּרְשָׁם׃ 28 וְהַשֹּׂרֵף אֹתָם, יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְרָחַץ אֶת־בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם; וְאַחֲרֵי־כֵן יָבוֹא אֶל־הַמַּחֲנֶה׃ 29 וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם; בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם׃ 30 כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם; מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יהוה תִּטְהָרוּ׃ 31 שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם; חֻקַּת עוֹלָם׃ 32 וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר־יִמְשַׁח אֹתוֹ, וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת־יָדוֹ, לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו; וְלָבַשׁ אֶת־בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ׃ 33 וְכִפֶּר אֶת־מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר; וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל־כָּל־עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר׃ 34 וְהָיְתָה־זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל־חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה;
וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה׃ {פ}
יום הכיפורים
1 ה' דיבר אל משה אחרי ששני בני אהרון מתו כשבאו לפני ה'. 2 הוא אמר למשה: "אמוֹר לאהרון אחיך שלא יכנס בכל עת שירצה אל קודש הקודשים שמאחורי הפרוכת [פרוכת – המסך שמפריד בין היכל הקודש לבין קודש הקודשים], אל מול הכַּפּוֹרֶת [המִכסה] שמעל הארון, כדי שלא ימות, כי אני נגלה בענן על הכפורת. 3 כשיכנס אהרון אל היכל הקודש כך יכנס: עם פר צעיר לקרבן על חטא ואיִל לקרבן עולה. 4 הוא ילבש כותונת מיוחדת מפשתן ומכנסי פשתן, יחגור חגורת פשתן ויחבוש כיסוי ראש מפשתן. אלו בגדי קודש. הוא ירחץ את גופו ורק אז ילבש אותם. 5 מבני ישראל יקח שני תיישים לקרבן על חטא ואיל אחד לעולה. 6 אהרון יביא פר משלו לקרבן על חטא כדי לכפר בעדו ובעד משפחתו. 7 אחר כך יקח את שני התיישים ויעמיד אותם לפני ה' בפתח אוהל מועד. 8 אהרון יפיל גורל בין שני התיישים, האחד יוקרב לה' והשני ישָלח לעֲזָאזֵל. 9 את התיש שעליו יפול הגורל להיות מוקרב לה' יביא אהרון כקרבן על חטא, 10 אבל התיש שעליו יפול הגורל להישלח לעזאזל יועמד חי לפני ה' כדי לכפר באמצעותו ולשלֵחַ אותו לעזאזל, אל המדבר.
11 "אהרון יביא את הפר שלו לקרבן על חטא כדי לכפר בעדו ובעד משפחתו, וישחט אותו. 12 הוא יקח כף שטוחה מלאה גחלים מעל המזבח שלפני ה' ושני חופנים מלאים קטורת ריחנית כתושה היטב, ויביא אותם אל מעבר לפרוכת, 13 לפני ה'. את הקטורת ישים על הגחלים. עשן הקטורת יכסה את הכפורת שעל ארון הברית כדי שאהרון לא ימות. 14 אחר כך יקח מדם הפר ויתיז ממנו באצבעו על צדה המזרחי של הכפורת, לפני הכפורת יתיז מהדם שבע פעמים. 15 הוא ישחט את התיש של העם לקרבן על חטא, יביא מדמו אל מעבר לפרוכת ויתיז אותו על הפרוכת ולפניה כפי שעשה עם דם הפר. 16 כך יכפר על קודש הקודשים מטומאות בני ישראל, מהפשעים ומכל החטאים שלהם. כך יעשה גם לאוהל מועד כולו שנמצא עם העם בתוך הטומאות שלהם. 17 אסור שאיש יהיה באוהל מועד מרגע שיכנס אהרון לכפר בקודש הקודשים, ועד שיֵצא. הוא יכפר בעד עצמו, בעד בני משפחתו ובעד כל עם ישראל.
18 "לאחר מכן יֵצא אהרון אל המזבח שלפני ה' כדי לכפר עליו. הוא יקח מדם הפר ומדם התיש, ימרח על קרנות המזבח [קרנות מזבח – בליטות בפינות העליונות של המזבח] סביב, 19 ויתיז עליו מהדם באצבעו שבע פעמים. כך יטהר אותו מטומאות בני ישראל ויקדיש אותו לעבודת ה'.
20 "כשיסיים אהרון לכפר על קודש הקודשים, על אוהל מועד כולו ועל המזבח, יביא את התיש החי. 21 אהרון יניח את שתי ידיו על ראש התיש החי, יתוודה על כל הפשעים והחטאים של בני ישראל, יעביר אותם לראש התיש וישַלח אותו למדבר עם איש שיתמנה לכך. 22 התיש ישא את כל חטאיהם אל מקום שומם והאיש שהביא אותו לשם יעזוב אותו במדבר. 23 אהרון יכנס לאוהל מועד, יפשוט את בגדי הפשתן שלבש כשנכנס לקודש הקודשים ויניח אותם שם. 24 הוא ירחץ את גופו במקום המוקדש לה' וילבש את בגדיו. אחר כך יֵצא, יקריב את קרבן העולה שלו ואת קרבן העולה של העם, ויכפר בעד עצמו ובעד העם. 25 גם את השומן של הקרבן על חטא ישרוף על המזבח.
26 "האיש שישַלח את התיש לעזאזל יכבס את בגדיו וירחץ את גופו, ואחרי כן יחזור למחנה. 27 את הפר ואת התיש לקרבן על חטא שדמם יובא לקודש הקודשים כדי לכפר יש להוציא אל מחוץ למחנה. את העור, הבשר והצואה שלהם יש לשרוף. 28 השורף יכבס את בגדיו וירחץ את גופו, ואחרי כן יחזור למחנה. 29 זהו חוק קבוע לעולם: בעשרה בתשרי עליכם לצום. אסור לכם – בני ישראל והתושבים הזרים שחיים ביניכם – לעשות שום מלאכה, 30 כי ביום הזה יכפר עליכם הכוהן הגדול כדי לטהר אתכם מכל חטאיכם. כך תהיו טהורים לפני ה'. 31 יום זה יהיה לכם לשבת שבתון ועליכם לצום בו – זהו חוק קבוע לעולם. 32 הכוהן שימָשַח ויתמנה לכוהן גדול במקום אביו ילבש את בגדי הפשתן – הבגדים המיוחדים - 33 ויכפר על קודש הקודשים, על אוהל מועד כולו ועל המזבח. גם על הכוהנים ועל כל העם יכפר. 34 זהו חוק קבוע לעולם: לכפר עבור בני ישראל על כל חטאיהם פעם אחת בשנה".
אהרון עשה את מה שציווה ה' על משה.