תנ"ך מבואר

ספר ויקרא פרק ג

1 וְאִם־זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ; אִם מִן־הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב, אִם־זָכָר אִם־נְקֵבָה, תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי יהוה׃ 2 וְסָמַךְ יָדוֹ עַל־רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ, וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת־הַדָּם עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ 3 וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים, אִשֶּׁה לַיהוָה; אֶת־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב, וְאֵת כָּל־הַחֵלֶב, אֲשֶׁר עַל־הַקֶּרֶב׃ 4 וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן, אֲשֶׁר עַל־הַכְּסָלִים; וְאֶת־הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד, עַל־הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה׃ 5 וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ בְנֵי־אַהֲרֹן הַמִּזְבֵּחָה, עַל־הָעֹלָה, אֲשֶׁר עַל־הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל־הָאֵשׁ; אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה׃ {פ}
6 וְאִם־מִן־הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה; זָכָר אוֹ נְקֵבָה, תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ׃ 7 אִם־כֶּשֶׂב הוּא־מַקְרִיב אֶת־קָרְבָּנוֹ; וְהִקְרִיב אֹתוֹ לִפְנֵי יהוה׃ 8 וְסָמַךְ אֶת־יָדוֹ עַל־רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ, וְשָׁחַט אֹתוֹ, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד; וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת־דָּמוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ 9 וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַיהוָה, חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה, לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה; וְאֶת־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב, וְאֵת כָּל־הַחֵלֶב, אֲשֶׁר עַל־הַקֶּרֶב׃ 10 וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן, אֲשֶׁר עַל־הַכְּסָלִים; וְאֶת־הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד, עַל־הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה׃ 11 וְהִקְטִירוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה; לֶחֶם אִשֶּׁה לַיהוָה׃ {פ}

12 וְאִם עֵז קָרְבָּנוֹ; וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יהוה׃ 13 וְסָמַךְ אֶת־יָדוֹ עַל־רֹאשׁוֹ, וְשָׁחַט אֹתוֹ, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד; וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת־דָּמוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ 14 וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ קָרְבָּנוֹ, אִשֶּׁה לַיהוָה; אֶת־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב, וְאֵת כָּל־הַחֵלֶב, אֲשֶׁר עַל־הַקֶּרֶב׃ 15 וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן, אֲשֶׁר עַל־הַכְּסָלִים; וְאֶת־הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד, עַל־הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה׃ 16 וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה; לֶחֶם אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ, כָּל־חֵלֶב לַיהוָה׃ 17 חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם; כָּל־חֵלֶב וְכָל־דָּם לֹא תֹאכֵלוּ׃ {פ}
זבח שלום
1 "אם יקריב אדם לה' זבח שלום מהבקר, יבחר זכר או נקבה ללא פגם. 2 המקריב יניח את ידיו על ראש קרבנו וישחט אותו בפתח אוהל מועד. בני אהרון הכוהנים יתיזו את הדם על כל צדי המזבח. 3 מזֶבח השלום יקריב כקרבן הנשרף באש ומוקדש לה' את השומן שמכסה את האברים הפנימיים ואת כל השומן שדבק בהם, 4 את שתי הכליות ואת השומן שעליהן וסביבן ואת קרום הכבד שיסיר עם הכליות. 5 את כל אלה ישרפו בני אהרון על המזבח עם קרבן העולה על העצים הבוערים שעל המזבח. זהו קרבן הנשרף באש ומפיץ ריח נעים לה'.
6 "אם הקרבן לזבח השלום לה' הוא מהצאן, יקח המקריב זכר או נקבה ללא פגם. 7 אם בחר להקריב כבש, יגיש את קרבנו לה', 8 יניח את ידיו על ראש הקרבן וישחט אותו לפני פתח אוהל מועד. בני אהרון יתיזו את דם הקרבן על כל צדי המזבח. 9 מזֶבח השלום יקריב כקרבן הנשרף באש ומוקדש לה' את השומן של הכבש – את הזנב השָׁמן שיוסר בשלמותו מעמוד השדרה, את השומן שמכסה את האברים הפנימיים ואת כל השומן שדבק בהם, 10 את שתי הכליות ואת השומן שעליהן וסביבן ואת קרום הכבד שיסיר עם הכליות. 11 את כל אלה ישרוף הכוהן על המזבח כקרבן מזון הנשרף באש ומוקדש לה'.
12 "אם הקרבן הוא עז, יגיש המקריב את קרבנו לה', 13 יניח את ידיו על ראש הקרבן וישחט אותו לפני פתח אוהל מועד. בני אהרון יתיזו את דם הקרבן על כל צדי המזבח. 14 מהעז יקריב כקרבן הנשרף באש ומוקדש לה' את השומן שמכסה את האברים הפנימיים ואת כל השומן שדבק בהם, 15 את שתי הכליות ואת השומן שעליהן וסביבן ואת קרום הכבד שיסיר עם הכליות. 16 את כל אלה ישרוף הכוהן על המזבח כקרבן מזון הנשרף באש ומפיץ ריח נעים. כל השומן יוקרב לה'. 17 זהו חוק קבוע לעולם, לכל הדורות ובכל מקום שתגורו בו: אסור לכם לאכול שומן ודם".