תנ"ך מבואר

ספר ויקרא פרק כג

1 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יהוה, אֲשֶׁר־תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ; אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי׃

3 שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא־קֹדֶשׁ, כָּל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ; שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם׃ {פ}
4 אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יהוה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ; אֲשֶׁר־תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם׃

5 בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם; פֶּסַח לַיהוָה׃
6 וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה; שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ׃ 7 בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם; כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ 8 וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא־קֹדֶשׁ, כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ {פ}
9 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 10 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וּקְצַרְתֶּם אֶת־קְצִירָהּ; וַהֲבֵאתֶם אֶת־עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל־הַכֹּהֵן׃ 11 וְהֵנִיף אֶת־הָעֹמֶר לִפְנֵי יהוה לִרְצֹנְכֶם; מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן׃ 12 וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת־הָעֹמֶר; כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן־שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהוָה׃ 13 וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ; וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין׃ 14 וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ, עַד־עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, עַד הֲבִיאֲכֶם, אֶת־קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם; חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם׃ {ס}


15 וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה; שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׃ 16 עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה׃ 17 מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה, שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים, סֹלֶת תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה; בִּכּוּרִים לַיהוָה׃ 18 וְהִקְרַבְתֶּם עַל־הַלֶּחֶם, שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה, וּפַר בֶּן־בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם; יִהְיוּ עֹלָה לַיהוָה, וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, אִשֵּׁה רֵיחַ־נִיחֹחַ לַיהוָה׃ 19 וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר־עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת; וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים׃ 20 וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה, עַל־שְׁנֵי כְּבָשִׂים; קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוָה לַכֹּהֵן׃ 21 וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ; חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל־מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם׃

22 וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא־תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט; לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם׃ {ס}


23 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 24 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן, זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא־קֹדֶשׁ׃ 25 כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה׃ {ס}

26 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 27 אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה׃ 28 וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה; כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם׃ 29 כִּי כָל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא־תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה; וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ׃ 30 וְכָל־הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל־מְלָאכָה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה; וְהַאֲבַדְתִּי אֶת־הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ׃ 31 כָּל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ; חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם׃ 32 שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב, מֵעֶרֶב עַד־עֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם׃ {פ}

33 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 34 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוָֹה׃ 35 בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא־קֹדֶשׁ; כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ 36 שִׁבְעַת יָמִים, תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא, כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃

37 אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יהוה, אֲשֶׁר־תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ; לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה, עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ׃ 38 מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יהוה; וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם, וּמִלְּבַד כָּל־נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל־נִדְבוֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוָה׃ 39 אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת־תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת־חַג־יהוה שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן׃ 40 וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ־עָבֹת וְעַרְבֵי־נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים׃ 41 וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה; חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ׃ 42 בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים; כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת׃ 43 לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת, הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם׃


44 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶת־מֹעֲדֵי יהוה; אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ {פ}
חגים ומועדים
1 ה' אמר למשה 2 להגיד לבני ישראל: "אלה מועדי ה' – הזמנים שקבעתי שתתכנסו בהם לאספות עַם המוקדשות לי:
שבת
3 "שישה ימים בשבוע מותר לכם לעבוד אבל היום השביעי הוא שבת שבתון, יום לאספת עם המוקדשת לי. אל תעשו בו שום מלאכה. זוהי השבת המוקדשת לה' בכל מקום שתגורו בו.
4 "אלה המועדים שקבע ה' לאספות עם המוקדשות לו שיש להכריז עליהן בַּזמן שנקבע לכל מועד:
פסח והנפת העומר
5 "בארבעה עשר בניסן, לקראת הערב, יתחיל הפסח המוקדש לה'.
6 "בחמישה עשר לחודש זה יתחיל חג המצות המוקדש לה'. במשך שבעה ימים אִכלו מצות. 7 ביום הראשון התכנסו לאספת עם המוקדשת לי. אל תעשו בו שום עבודה. 8 הַקריבו במשך שבעת הימים קרבנות הנשרפים באש ומוקדשים לה'. גם ביום השביעי התכנסו לאספת עם המוקדשת לי ואל תעשו שום עבודה".
9 ה' אמר למשה 10 להגיד לבני ישראל: "כשתבואו לארץ שאני נותן לכם ותקצרו את התבואה שלה, הביאו לכוהן את העומר – האלומה הראשונה מהתבואה שתקצרו. 11 למחרת השבתון יניף הכוהן את העומר לפני ה' כדי שתהיו רצויים לה'. 12 ביום שתניפו את העומר, הקריבו כבש בן שנה שאין בו פגם כעולה לה'. 13 הביאו אתו מִנחה של ארבעה ליטרים וחצי קמח חיטה משובח מעורבב בשמן, כקרבן הנשרף באש ומפיץ ריח נעים לה', וליטר יין כקרבן. 14 אל תאכלו לחם, זרעונים קלויים וגרגרי תבואה טריים, עד ליום הזה שתביאו בו את הקרבן לאלוהיכם. זהו חוק קבוע לעולם, לכל הדורות ובכל מקום שתגורו בו.
ביכורים
15 "מהיום שלמחרת השבתון, היום שתביאו בו את העומר לתנופה, סִפרו שבעה שבועות מלאים. 16 סִפרו חמישים יום עד ליום שאחרי השבוע השביעי ואז הקריבו לה' מנחה מהתבואה החדשה. 17 הביאו ביכורים לה' כקרבן תנופה מהישובים שלכם, שני לחמים עשויים מארבעה ליטרים וחצי קמח חיטה משובח ואפויים מבצק שתפח. 18 עם הלחם הקריבו שבעה כבשים בני שנה שאין בהם פגם, פר צעיר אחד ושני אֵילים. כל אלה יהיו קרבן עולה לה' עם המנחות והיין שתביאו – קרבן הנשרף באש ומפיץ ריח נעים לה'. 19 הקריבו גם תיש אחד כקרבן על חטא ושני כבשים בני שנה כזבח שלום. 20 על הכוהן להניף לפני ה' את שני הכבשים עם לחם הביכורים כקרבן תנופה. זהו החלק המוקדש לה' שמיועד לכוהן. 21 ביום הזה ממש התכנסו לאספת עם המוקדשת לי. אל תעשו שום עבודה. זהו חוק קבוע לעולם, לכל הדורות ובכל מקום שתגורו בו.
22 "כאשר תקצרו את תבואת ארצכם, אל תקצור את השדה עד קצהו ואל תאסוף את השיבולים שנפלו בזמן הקציר. השאֵר אותן לעניים ולתושבים הזרים. אני ה' אלוהיכם".
יום תרועה
23 ה' אמר למשה: 24 להגיד לבני ישראל: "באחד בתשרי יהיה לכם יום שבתון שיוכרז בתרועה. התכנסו בו לאספת עַם המוקדשת לה'. 25 אל תעשו בו שום עבודה והקריבו קרבנות הנשרפים באש ומוקדשים לה' ".
יום הכיפורים
26 ה' אמר למשה 27 "אבל בעשרה לחודש זה, חודש תשרי, יהיה יום הכיפורים. ביום זה יהיה עליכם להתכנס לאספת עם המוקדשת לי, לצוּם ולהקריב קרבנות הנשרפים באש ומוקדשים לה'. 28 אל תעשו ביום הזה שום מלאכה כי זהו יום הכיפורים, יום שתקבלו בו כפרה לפני ה' אלוהיכם. 29 כל מי שלא יצום ביום הזה, יכָּרת מעמו, 30 ואת כל מי שיעשה מלאכה כלשהי ביום הזה אשמיד. 31 אל תעשו שום מלאכה. זהו חוק קבוע לעולם, לכל הדורות ובכל מקום שתגורו בו. 32 היום הזה יהיה שבת שבתון ועליכם לצום בו, מערב התשעה לחודש עד לערב הבא עליכם לשמור את השבתון".
סוכות
33 ה' אמר למשה 34 להגיד לבני ישראל: "בחמישה עשר לחודש הזה, חודש תשרי, יתחיל חג הסוכות המוקדש לה', וימשך שבעה ימים. 35 ביום הראשון יהיה עליכם להתכנס לאספת עם המוקדשת לה'. אל תעשו בו שום עבודה. 36 הַקריבו לה' בשבעת הימים קרבנות הנשרפים באש ומוקדשים לה'. ביום השמיני התכנסו שוב לאספת עם המוקדשת לה' והקריבו קרבנות הנשרפים באש ומוקדשים לה'. זוהי אספת עם. אל תעשו ביום זה שום עבודה.
37 "אלה הזמנים שקבע ה' ושבהם תְכנסו אספות עם המוקדשות לה' ותקריבו קרבנות הנשרפים באש ומוקדשים לה' – עולה, מנחה, זבח, וקרבנות יין ושמן – כל קרבן ביום שנקבע לו 38 מלבד הקרבנות שיש להקריב בשבתות המוקדשות לה' ומלבד המתנות והקרבנות שתיתנו לה' כדי לקיים נדר או כתרומה. 39 אבל בחמישה עשר בתשרי, כאשר תאספו את יבול הארץ, עליכם לחגוג במשך שבעה ימים את החג המוקדש לה'. היום הראשון והיום השמיני יהיו ימי שבתון. 40 ביום הראשון עליכם לקחת פרי יפה במיוחד, כפות תמרים, ענף מעץ שענפיו סבוכים וענף מעץ הערבה שגדֵל על שפת נחלים, ולשמוח לפני ה' במשך שבעה ימים. 41 עליכם לחגוג את החג לכבוד ה' שבעה ימים כל שנה. זהו חוק קבוע לעולם, לכל הדורות. בחודש תשרי תחגגו אותו. 42 התגוררו בסוכות שבעה ימים – כל בני העם יגורו בסוכות 43 כדי שהדורות הבאים יזכרו שבני ישראל גרו בסוכות כשהוצאתי אותם ממצריים. אני ה' אלוהיכם".
44 משה הודיע לבני ישראל על המועדים שקבע ה'.