תנ"ך מבואר

ספר מלכים א פרק יט

1 וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל, אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ; וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר הָרַג אֶת־כָּל־הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב׃ 2 וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ, אֶל־אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר; כֹּה־יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן, כִּי־כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת־נַפְשְׁךָ, כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם׃ 3 וַיַּרְא, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־נַפְשׁוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּנַּח אֶת־נַעֲרוֹ שָׁם׃ 4 וְהוּא־הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָת (אֶחָד); וַיִּשְׁאַל אֶת־נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַיֹּאמֶר רַב, עַתָּה יהוה קַח נַפְשִׁי, כִּי־לֹא־טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי׃ 5 וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן, תַּחַת רֹתֶם אֶחָד; וְהִנֵּה־זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל׃ 6 וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם; וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב׃ 7 וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יהוה שֵׁנִית וַיִּגַּע־בּוֹ, וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל; כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ׃
8 וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה; וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב׃ 9 וַיָּבֹא־שָׁם אֶל־הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם; וְהִנֵּה דְבַר־יהוה אֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ, מַה־לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ׃
10 וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי־עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ׃
11 וַיֹּאמֶר, צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יהוה, וְהִנֵּה יהוה עֹבֵר, וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יהוה, לֹא בָרוּחַ יהוה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יהוה׃ 12 וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יהוה; וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה׃ 13 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ, וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה; וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל, וַיֹּאמֶר מַה־לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ׃

14 וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי־עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ׃ {ס}
15 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָיו, לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק; וּבָאתָ, וּמָשַׁחְתָּ אֶת־חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל־אֲרָם׃ 16 וְאֵת יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי, תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל; וְאֶת־אֱלִישָׁע בֶּן־שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה, תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ׃ 17 וְהָיָה, הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא; וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע׃ 18 וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים; כָּל־הַבִּרְכַּיִם, אֲשֶׁר לֹא־כָרְעוּ לַבַּעַל, וְכָל־הַפֶּה, אֲשֶׁר לֹא־נָשַׁק לוֹ׃
19 וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת־אֱלִישָׁע בֶּן־שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ, שְׁנֵים־עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו, וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר; וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו, וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו׃ 20 וַיַּעֲזֹב אֶת־הַבָּקָר, וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר, אֶשְּׁקָה־נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי, וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ;
וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ שׁוּב, כִּי מֶה־עָשִׂיתִי לָךְ׃ 21 וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת־צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ, וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר, וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ׃ {פ}
מה אתה עושה פה אליהו?
1 אחאב סיפר לאיזבל על כל מה שעשה אליהו ועל כך שהרג את כל הנביאים. 2 איזבל שלחה שליח אל אליהו והודיעה: "יענישו אותי האלוהים, ואף גרוע מזה, אם לא אהרוג אותך עד מחר בשעה הזו כפי שהרגת אותם". 3 אליהו נבהל וברח כדי להציל את חייו. הוא הגיע עד באר שבע שביהודה, השאיר שם את עוזרו 4 והלך במדבר מרחק הליכה של יום אחד. לבסוף התיישב מתחת לשיח רותם ורצה למות. "די", אמר. "ה', קח את חיי כי אינני טוב מאבותיי". 5 הוא שכב לישון מתחת לרותם. לפתע נגע בו מלאך ואמר לו: "קום, אכוֹל!". 6 אליהו הסתכל וראה ליד ראשו לחם קלוי וכלי מים. הוא התיישב לאכול ולשתות, ושוב שכב. 7 מלאך ה' חזר שנית, נגע בו ואמר: "קום, אכוֹל, כי דרך ארוכה לפניך ולא יהיה לך כוח".
8 אליהו קם, אכל ושתה, ובכוח שנתן לו האוכל הלך ארבעים יום וארבעים לילה עד להר האלוהים בחוֹרֵב. 9 הוא נכנס שם למערה ונשאר ללון בה. לפתע שמע את ה' אומר לו: "מה אתה עושה פה, אליהו?".
10 אליהו השיב: "הייתי מאוד נאמן לה' אלוהי צבאות. בני ישראל עזבו את בריתך, את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו. רק אני נותרתי בחיים, והם רוצים להרוג גם אותי".
11 ה' אמר לו: "צא ועמוד על ההר לפני ה', כי ה' עומד לעבור לפניך". לפתע נשבה רוח חזקה מאוד, רוח שפירקה הרים וניפצה סלעים לפני ה'. ה' לא היה ברוח. אחרי הרוח הייתה רעידת אדמה. ה' לא היה ברעידת האדמה. 12 אחרי רעידת האדמה הייתה אש. ה' לא היה באש, ואחרי האש הייתה דממה. 13 כאשר שמע אליהו את הדממה, הוא כיסה את פניו בבגד העליון שלו, יצא ועמד בפתח המערה. לפתע שמע קול: "מה אתה עושה פה, אליהו?".
14 אליהו השיב: "הייתי מאוד נאמן לה' אלוהי צבאות. בני ישראל עזבו את בריתך, את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו. רק אני נותרתי בחיים, והם רוצים להרוג גם אותי".
15 ה' אמר לו: "שוב בדרך שבאת ולך למדבר שבדרך לדמשק. מְשח בדמשק את חֲזָאֵל למלך על ארם. 16 את יֵהוּא בן נִמְשִׁי מְשח למלך על ישראל, ואת אֱלִישָׁע בן שָׁפָט מאָבֵל מְחוֹלָה מְשח לנביא במקומך. 17 יהוא ימית את מי שיברח מחרבו של חזאל, ואלישע ימית את מי שיברח מחרבו של יהוא. 18 השארתי לי בישראל שבעת אלפים איש, כל מי שלא יָרד על ברכיו לפני הבעל ולא נשק לו".
19 אליהו הלך משם, ופגש את אלישע בן שפט כשהוא חורש עם שנים עשר זוגות פרים, והוא בעצמו חורש עם הזוג השנים עשר. אליהו עבר לידו והשליך עליו את בגדו העליון. 20 אלישע עזב את הפרים, רץ אחרי אליהו ואמר: "בבקשה, הַרשה לי לנשק קודם את אבי ואת אמי ואז אלך אחריך".
אליהו השיב: "חזור, מה עשיתי לך?". 21 אלישע חזר, לקח את זוג הפרים, שחט אותם, שבר את המחרשה, ועל עצי המחרשה בישל את הבשר ונתן לעם לאכול. אחר כך הלך אחרי אליהו ושירת אותו.