תנ"ך מבואר

ספר מלכים א פרק טז

1 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֶל־יֵהוּא בֶן־חֲנָנִי, עַל־בַּעְשָׁא לֵאמֹר׃ 2 יַעַן, אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִן־הֶעָפָר, וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד, עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל; וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם, וַתַּחֲטִא אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל, לְהַכְעִיסֵנִי בְּחַטֹּאתָם׃ 3 הִנְנִי מַבְעִיר אַחֲרֵי בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי בֵיתוֹ; וְנָתַתִּי אֶת־בֵּיתְךָ, כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט׃ 4 הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר, יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים; וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה, יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם׃
5 וְיֶתֶר דִּבְרֵי בַעְשָׁא וַאֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ; הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃ 6 וַיִּשְׁכַּב בַּעְשָׁא עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּתִרְצָה; וַיִּמְלֹךְ אֵלָה בְנוֹ תַּחְתָּיו׃ 7 וְגַם בְּיַד־יֵהוּא בֶן־חֲנָנִי הַנָּבִיא, דְּבַר־יהוה הָיָה אֶל־בַּעְשָׁא וְאֶל־בֵּיתוֹ וְעַל כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר־עָשָׂה בְּעֵינֵי יהוה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו, לִהְיוֹת כְּבֵית יָרָבְעָם; וְעַל אֲשֶׁר־הִכָּה אֹתוֹ׃ {פ}

8 בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה; מָלַךְ אֵלָה בֶן־בַּעְשָׁא עַל־יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה שְׁנָתָיִם׃ 9 וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי, שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב; וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכּוֹר, בֵּית אַרְצָא, אֲשֶׁר עַל־הַבַּיִת בְּתִרְצָה׃ 10 וַיָּבֹא זִמְרִי וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ, בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו׃ 11 וַיְהִי בְמָלְכוֹ כְּשִׁבְתּוֹ עַל־כִּסְאוֹ, הִכָּה אֶת־כָּל־בֵּית בַּעְשָׁא, לֹא־הִשְׁאִיר לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר; וְגֹאֲלָיו וְרֵעֵהוּ׃ 12 וַיַּשְׁמֵד זִמְרִי, אֵת כָּל־בֵּית בַּעְשָׁא; כִּדְבַר יהוה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־בַּעְשָׁא, בְּיַד יֵהוּא הַנָּבִיא׃ 13 אֶל כָּל־חַטֹּאות בַּעְשָׁא, וְחַטֹּאות אֵלָה בְנוֹ; אֲשֶׁר חָטְאוּ, וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיאוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל, לְהַכְעִיס, אֶת־יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם׃ 14 וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֵלָה וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה; הֲלוֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃ {פ}


15 בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ זִמְרִי שִׁבְעַת יָמִים בְּתִרְצָה; וְהָעָם חֹנִים, עַל־גִּבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים׃ 16 וַיִּשְׁמַע הָעָם הַחֹנִים לֵאמֹר, קָשַׁר זִמְרִי, וְגַם הִכָּה אֶת־הַמֶּלֶךְ; וַיַּמְלִכוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אֶת־עָמְרִי שַׂר־צָבָא עַל־יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא בַּמַּחֲנֶה׃ 17 וַיַּעֲלֶה עָמְרִי וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִגִּבְּתוֹן; וַיָּצֻרוּ עַל־תִּרְצָה׃ 18 וַיְהִי כִּרְאוֹת זִמְרִי כִּי־נִלְכְּדָה הָעִיר, וַיָּבֹא אֶל־אַרְמוֹן בֵּית־הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׂרֹף עָלָיו אֶת־בֵּית־מֶלֶךְ בָּאֵשׁ וַיָּמֹת׃ 19 עַל־חַטָּאתוֹ (חַטֹּאתָיו) אֲשֶׁר חָטָא, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה; לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם, וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, לְהַחֲטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל׃ 20 וְיֶתֶר דִּבְרֵי זִמְרִי, וְקִשְׁרוֹ אֲשֶׁר קָשָׁר; הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃ {פ} 21 אָז יֵחָלֵק הָעָם יִשְׂרָאֵל לַחֵצִי; חֲצִי הָעָם הָיָה אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן־גִּינַת לְהַמְלִיכוֹ, וְהַחֲצִי אַחֲרֵי עָמְרִי׃ 22 וַיֶּחֱזַק הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי עָמְרִי, אֶת־הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי תִּבְנִי בֶן־גִּינַת; וַיָּמָת תִּבְנִי, וַיִּמְלֹךְ עָמְרִי׃ {פ}

23 בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ עָמְרִי עַל־יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה; בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ־שָׁנִים׃ 24 וַיִּקֶן אֶת־הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף; וַיִּבֶן אֶת־הָהָר, וַיִּקְרָא, אֶת־שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה, עַל שֶׁם־שֶׁמֶר, אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן׃ 25 וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יהוה; וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו׃ 26 וַיֵּלֶךְ, בְּכָל־דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט, וּבְחַטֹּאתָיו (וּבְחַטָּאתוֹ), אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל; לְהַכְעִיס, אֶת־יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם׃ 27 וְיֶתֶר דִּבְרֵי עָמְרִי אֲשֶׁר עָשָׂה, וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃ 28 וַיִּשְׁכַּב עָמְרִי עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן; וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו׃ {פ}

29 וְאַחְאָב בֶּן־עָמְרִי, מָלַךְ עַל־יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן־עָמְרִי עַל־יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה׃ 30 וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן־עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יהוה; מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו׃ 31 וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ, בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט; וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת־אִיזֶבֶל, בַּת־אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת־הַבַּעַל, וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ׃ 32 וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל; בֵּית הַבַּעַל, אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן׃ 33 וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת־הָאֲשֵׁרָה; וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת, לְהַכְעִיס אֶת־יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו׃ 34 בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת־יְרִיחֹה; בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ, וּבִשְׂגִיב (וּבִשְׂגוּב) צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ, כִּדְבַר יהוה, אֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן׃ {ס}
1 ה' אמר ליֵהוּא בן חֲנָנִי לומר לבעשא: 2 "הרמתי אותך ממצבך הנחוּת ונתתי לך לשלוט על עמי ישראל, אבל אתה הלכת בדרכי ירבעם וגרמת לעמי ישראל לחטוא ולהכעיס אותי בחטאיהם. 3 לכן אשמיד את בעשא ואת משפחתו. אעשה למשפחתך מה שעשיתי למשפחת ירבעם בן נבט. 4 את גופות צאצאי בעשא שימותו בעיר יאכלו הכלבים, ואת הגופות של צאצאיו שימותו בשדה יאכלו העופות".
5 יתר קורות בעשא, מה שעשה ומעשיו הגדולים מתוארים במגילת ההיסטוריה של מלכי ישראל. 6 בעשא מת ונקבר בתרצה, ובנו אֵלָה מלך במקומו. 7 דברי ה' שנמסרו באמצעות יהוא בן חנני הנביא לבעשא ולמשפחתו נאמרו בגלל כל המעשים הרעים בעיני ה' שעשה בעשא, משום שהכעיס את ה' כפי שעשו ירבעם ובני משפחתו, ומשום שהרג אותם.
אלָה מלך ישראל
8 בשנה העשרים ושש למלכות אסא מלך יהודה, החל אלָה בן בעשא למלוך על ישראל בתרצה. הוא מלך שנתיים. 9 אחד משריו, זִמְרִי, שפיקד על מחצית חיל המרכבות, מרד בו. כשהיה אֵלָה בתרצה והשתכר בבית אַרְצָא, הממונה על בית המלך בתרצה, 10 בא זִמְרִי והרג אותו. זה קרה בשנה העשרים ושבע למלכות אסא מלך יהודה. זמרי מלך במקום אלָה. 11 לאחר שהחל למלוך הוא הרג את כל משפחת בעשא, ולא השאיר ממשפחתו אפילו כלב. גם את כל קרוביו וחבריו הרג. 12 זמרי השמיד את כל משפחת בעשא, כפי שאמר ה' לבעשא באמצעות יהוא הנביא, 13 בגלל כל חטאי בעשא ואלָה בנו, החטאים שחטאו בעצמם והחטאים שגרמו לבני ישראל לחטוא. הם הכעיסו באלילים העלובים שלהם את ה' אלוהי ישראל. 14 יתר קורות אלָה וכל מה שעשה מתוארים במגילת ההיסטוריה של מלכי ישראל.
זמרי מלך ישראל
15 בשנה העשרים ושבע למלכות אסא מלך יהודה מָלך זמרי שבעה ימים בתרצה. הצבא חנה אז ליד גִבְּתוֹן הפלשתית. 16 ביום ששמע הצבא שזמרי מרד במלך והרג אותו, המליכו כל ישראל שבמחנה את עָמְרִי שר הצבא. 17 עמרי עלה עם כל צבא ישראל מגבתון, ושם מצור על תרצה. 18 כשראה זמרי שהעיר נכבשה, הוא נכנס לחלק המבוצר של בית המלך ושרף על עצמו את בית המלך. 19 הוא מת בגלל חטאיו. הוא עשה את הרע בעיני ה', הלך בדרכי ירבעם וחטא את אותם חטאים שירבעם גרם לישראל לחטוא. 20 יתר קורות זמרי והמרד שאירגן מתוארים במגילת ההיסטוריה של מלכי ישראל. 21 עם ישראל נחלק לשניים. חצי מהעם תמך בתִבְנִי בן גִינַת ורצה להמליך אותו. החצי השני תמך בעמרי. 22 תומכי עמרי גברו על תומכי תבני בן גינת, תבני מת ועמרי מָלך.

עמרי מלך ישראל
23 בשנה השלושים ואחת למלכות אסא מלך יהודה, החל עמרי למלוך על ישראל. הוא מלך שתים עשרה שנה, מתוכן מלך שש שנים בתרצה. 24 הוא קנה את שומרון משֶׁמֶר בשבעים קילוגרם כסף, ובנה על ההר עיר. עמרי קרא לעיר שׁוֹמְרוֹן על שם שֶׁמֶר, שהיה בעל ההר. 25 עמרי עשה את הרע בעיני ה' יותר מכל אלה שמלכו לפניו. 26 הוא הלך בדרכי ירבעם בן נבט, וחטא את אותם חטאים שירבעם גרם לישראל לחטוא ולהכעיס באלילים העלובים שלהם את ה' אלוהי ישראל. 27 יתר קורות עמרי, מה שעשה והמעשים הגדולים שעשה מתוארים במגילת ההיסטוריה של מלכי ישראל. 28 עמרי מת ונקבר בשומרון, ובנו אַחְאָב מלך במקומו.
אחאב מלך ישראל
29 אחאב בן עמרי החל למלוך על ישראל בשנה השלושים ושמונה למלכות אסא מלך יהודה. הוא מלך על ישראל בשומרון עשרים ושתיים שנה, 30 ועשה את הרע בעיני ה' יותר מכל אלה שמלכו לפניו. 31 הוא לא הסתפק בכך שחטא כמו ירבעם בן נבט, אלא גם לקח לו לאישה את אִיזֶבֶל בת אֶתְבַּעַל מלך צידונים, עבד את הבעל והשתחווה לו. 32 אחאב הקים מזבח לבעל בבית הבעל שבנה בשומרון, 33 וגם עשה פסל לכבוד האלילה אשרה. הוא המשיך לעשות את הרע ולהכעיס את ה' אלוהי ישראל יותר מכל מלכי ישראל שמלכו לפניו. 34 בימיו בנה חִיאֵל מבית אל את יריחו. אֲבִירָם בנו הבכור מת כאשר בנה את יסודות העיר, ושְׂגוּב בנו הצעיר מת כשהקים את שעריה, כפי שאמר ה' באמצעות יהושע בן נון.