תנ"ך מבואר

ספר יהושוע פרק כד

1 וַיֶּאֶסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה; וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו, וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ 2 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־כָּל־הָעָם, כֹּה־אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר, יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר; וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃ 3 וָאֶקַּח אֶת־אֲבִיכֶם אֶת־אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל־אֶרֶץ כְּנָעַן; וארב (וָאַרְבֶּה) אֶת־זַרְעוֹ, וָאֶתֶּן־לוֹ אֶת־יִצְחָק׃ 4 וָאֶתֵּן לְיִצְחָק, אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו; וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת־הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם׃ 5 וָאֶשְׁלַח אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן וָאֶגֹּף אֶת־מִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ; וְאַחַר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם׃ 6 וָאוֹצִיא אֶת־אֲבוֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם, וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה; וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם־סוּף׃ 7 וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יהוה, וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים, וַיָּבֵא עָלָיו אֶת־הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ, וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם, אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי בְּמִצְרָיִם; וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים׃ 8 ואבאה (וָאָבִיא) אֶתְכֶם, אֶל־אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם; וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת־אַרְצָם, וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם׃ 9 וַיָּקָם בָּלָק בֶּן־צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב, וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׁלַח, וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן־בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם׃ 10 וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם; וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם, וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ׃ 11 וַתַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל־יְרִיחוֹ, וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי־יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם׃ 12 וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת־הַצִּרְעָה, וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי; לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ׃ 13 וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָגַעְתָּ בָּהּ, וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא־בְנִיתֶם, וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם; כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא־נְטַעְתֶּם, אַתֶּם אֹכְלִים׃

14 וְעַתָּה יְראוּ אֶת־יהוה וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת; וְהָסִירוּ אֶת־אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם, וְעִבְדוּ אֶת־יהוה׃ 15 וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת־יהוה, בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת־מִי תַעֲבֹדוּן, אִם אֶת־אֱלֹהִים אֲשֶׁר־עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת־אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת־יהוה׃ {פ}
16 וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר, חָלִילָה לָּנוּ, מֵעֲזֹב אֶת־יהוה; לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃ 17 כִּי יהוה אֱלֹהֵינוּ, הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת־אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים; וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ, אֶת־הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁמְרֵנוּ, בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ, וּבְכֹל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם׃ 18 וַיְגָרֶשׁ יהוה אֶת־כָּל־הָעַמִּים, וְאֶת־הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ; גַּם־אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת־יהוה, כִּי־הוּא אֱלֹהֵינוּ׃ {ס}
19 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־הָעָם, לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת־יהוה, כִּי־אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא; אֵל־קַנּוֹא הוּא, לֹא־יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם׃ 20 כִּי תַעַזְבוּ אֶת־יהוה, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר; וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֵיטִיב לָכֶם׃
21 וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־יְהוֹשֻׁעַ; לֹא כִּי אֶת־יהוה נַעֲבֹד׃
22 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־הָעָם, עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם, כִּי־אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת־יהוה לַעֲבֹד אוֹתוֹ;
וַיֹּאמְרוּ עֵדִים׃
23 וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם; וְהַטּוּ אֶת־לְבַבְכֶם, אֶל־יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
24 וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־יְהוֹשֻׁעַ; אֶת־יהוה אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד, וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע׃
25 וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא; וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם׃ 26 וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים; וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה, אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יהוה׃ {ס} 27 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־כָּל־הָעָם, הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה־בָּנוּ לְעֵדָה, כִּי־הִיא שָׁמְעָה, אֵת כָּל־אִמְרֵי יהוה, אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ; וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה, פֶּן־תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם׃ 28 וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הָעָם, אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ׃ {פ}
29 וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן עֶבֶד יהוה; בֶּן־מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים׃ 30 וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת־סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר־אֶפְרָיִם; מִצְּפוֹן לְהַר־גָּעַשׁ׃ 31 וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת־יהוה, כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ, אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יהוה, אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל׃
32 וְאֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי־חֲמוֹר אֲבִי־שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי־יוֹסֵף לְנַחֲלָה׃
33 וְאֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן־לוֹ בְּהַר אֶפְרָיִם׃
חידוש הברית בשכם
1 יהושע אסף את כל שבטי ישראל לשכם. הוא קרא לזקני ישראל, לראשי העם, לשופטים ולמפקדים וכולם נעמדו לפני אלוהים. 2 יהושע אמר לכל העם: "כך אמר ה' אלוהי ישראל, 'בעבר הרחוק גרו אבותיכם, וביניהם תרח אבי אברהם ואבי נחור, ממזרח לנהר פרת, ועבדו אלוהים אחרים. 3 לקחתי את אביכם אברהם מהארץ שממזרח לנהר פרת, הובלתי אותו בכל ארץ כנען ונתתי לו צאצאים רבים. נתתי לו את יצחק, 4 וליצחק נתתי את יעקב ואת עשיו. לעשיו נתתי לנחלה את הר שֵׂעיר. יעקב ובניו ירדו למצריים. 5 שלחתי את משה ואת אהרון, פגעתי במצריים במכות שהבאתי עליה ואחר כך הוצאתי אתכם משם. 6 הוצאתי את אבותיכם ממצריים והגעתם עד ים סוף. המצרים רדפו אחרי אבותיכם עם מרכבות ופרשים עד לים. 7 אבותיכם זעקו לה' ואני הבאתי חושך שהפריד ביניכם לבין המצרים, ואז גרמתי לים לכסות אותם. ראיתם בעצמכם מה עשיתי למצריים. זמן רב הייתם במדבר. 8 אחר כך הבאתי אתכם לארץ האמורים שממזרח לירדן. הם נלחמו בכם ואני נתתי אותם בידיכם. אתם כבשתם את ארצם ואני השמדתי אותם למענכם. 9 בָּלָק בן ציפור מלך מואב יצא להילחם בישראל. הוא קרא לבִלעָם בן בְּעוֹר לקלל אתכם, 10 אבל אני לא רציתי לשמוע לבלעם, לכן הוא בירך אתכם ואני הצלתי אתכם ממנו. 11 אחרי שעברתם את הירדן ובאתם ליריחו, נלחמו בכם תושבי יריחו והאמורים, הפריזים, הכנענים, החיתים, הגרגשים, החיווים והיבוסים, אבל אני נתתי אותם בידיכם. 12 שלחתי לפניכם צרעות, והן גירשו מפניכם את שני מלכי האמורים. לא בחרבות ולא בקשתות שלכם ניצחתם אותם. 13 נתתי לכם ארץ שלא עבדתם בה וערים שלא בניתם. אתם גרים בהן ואוכלים מהכרמים והזיתים שלא נטעתם'.
14 "ועכשיו, כבדו את ה' ועִבדו אותו ביושר ובנאמנות. סלקו מביניכם את האלוהים שעבדו אבותיכם מעבר לנהר פרת ובמצריים. עִבדו את ה'. 15 אם אינכם רוצים לעבוד את ה', בחרו היום את מי אתם רוצים לעבוד: את האלוהים שעבדו אבותיכם מעבר לנהר פרת או את אלוהי האמורים שבארצם אתם גרים. אני ובני ביתי נעבוד את ה'!".
16 העם ענה: "חלילה! לא נעזוב את ה' כדי לעבוד אלוהים אחרים! 17 ה' אלוהינו הוא שהוציא אותנו ואת אבותינו ממצריים, ארץ העבדות. הוא שעשה לעינינו את האותות הגדולים האלה. הוא ששמר עלינו בדרך שהלכנו בה מפני כל העמים שבארצם עברנו. 18 ה' גירש מפנינו את כל העמים ואת האמורים תושבי הארץ. גם אנחנו נעבוד את ה' כי הוא אלוהינו!".
19 יהושע אמר לעם: "אינכם יכולים לעבוד את ה' כי הוא אלוהים קדוש מאוד, הוא רוצה שתעבדו רק אותו. הוא לא יסלח לכם על חטאיכם. 20 אם תעזבו את ה' ותעבדו אלוהים זרים, הוא יביא עליכם אסון וישמיד אתכם על אף שהיטיב אִתכם בעבר".
21 העם אמר ליהושע: "לא! רק את ה' נעבוד!".
22 יהושע השיב: "אתם מעידים על עצמכם שבחרתם לעבוד את ה' ".
"אנחנו מעידים", אמרו.
23 "ועכשיו, סלקו מביניכם את האלוהים הזרים והַפנו את לבכם לה' אלוהי ישראל", אמר יהושע.
24 "את ה' אלוהינו נעבוד ובקולו נשמע!", אמר העם ליהושע.
25 ביום ההוא כרת יהושע בשכם ברית בין העם לבין ה' והציג לפניהם את חוקי הברית. 26 הוא כתב את הדברים האלה במגילת תורת אלוהים, אחר כך לקח אבן גדולה והעמיד אותה מתחת לעץ האלה שבמקום המוקדש לה'. 27 יהושע אמר לכל העם: "האבן הזאת תעיד נגדנו, כי היא שמעה את כל מה שאמר לנו ה', היא תעיד נגדכם אם תעזבו את אלוהיכם". 28 יהושע שלח את העם, כל איש לנחלתו.
29 אחרי הדברים האלה, כשהיה יהושע בן נון, עבד ה', בן מאה ועשר, הוא מת. 30 הוא נקבר בנחלתו בתִמְנַת סֶרַח שבהרי אפרים, מצפון להר געש. 31 עם ישראל עבד את ה' בתקופת יהושע ובתקופת הזקנים, שחיו זמן רב אחרי יהושע והתנסו בכל המעשים שעשה ה' לישראל.
32 את עצמות יוסף שהעלו בני ישראל ממצריים, קברו בני ישראל בשכם, בשדה שקנה יעקב מבני חֲמוֹר אבי שכם במאה קְשִׁיטָה [קשיטה – אמצעי תשלום שערכו אינו ידוע]. שדה זה היה לחלק מנחלת בני יוסף.
33 אלעזר בן אהרון מת ונקבר בהרי אפרים, בגבעה שניתנה לפינחס בנו.