תנ"ך מבואר

ספר יהושוע פרק כ

1 וַיְדַבֵּר יהוה, אֶל־יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר׃ 2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; תְּנוּ לָכֶם אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט, אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד־מֹשֶׁה׃ 3 לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ, מַכֵּה־נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי־דָעַת; וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט, מִגֹּאֵל הַדָּם׃ 4 וְנָס אֶל־אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר־הַהִיא אֶת־דְּבָרָיו; וְאָסְפוּ אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם, וְנָתְנוּ־לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם׃ 5 וְכִי יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרָיו, וְלֹא־יַסְגִּרוּ אֶת־הָרֹצֵחַ בְּיָדוֹ; כִּי בִבְלִי־דַעַת הִכָּה אֶת־רֵעֵהוּ, וְלֹא־שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם׃ 6 וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא, עַד־עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט, עַד־מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; אָז יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ, וּבָא אֶל־עִירוֹ וְאֶל־בֵּיתוֹ, אֶל־הָעִיר אֲשֶׁר־נָס מִשָּׁם׃
7 וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת־קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי, וְאֶת־שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם; וְאֶת־קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה׃ 8 וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה, נָתְנוּ אֶת־בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר מִמַּטֵּה רְאוּבֵן; וְאֶת־רָאמֹת בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה־גָד, וְאֶת־גלון (גּוֹלָן) בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה׃ 9 אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, לָנוּס שָׁמָּה, כָּל־מַכֵּה־נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה; וְלֹא יָמוּת, בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם, עַד־עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה׃ {פ}
ערי מקלט
1 ה' אמר ליהושע להגיד לבני ישראל: 2 "הַקדישו כערי מקלט את הערים שעליהן דיברתי אליכם באמצעות משה, 3 כדי שמי שהורג אדם בטעות ובלי כוונה יוכל לברוח לשם. ערים אלה ישמשו מקלט מפני הנוקם. 4 האיש שיברח אל אחת מהערים האלה יעמוד בכניסה לשער העיר ויספר לזקני העיר ההיא מה שקרה. הזקנים יכניסו אותו אליהם אל העיר ויתנו לו מקום לגור בין התושבים. 5 אם ירדוף הנוקם אחרי ההורג, אסור למסור את ההורג לידי הנוקם משום שהרג אדם בלי כוונה ולא היה אויבו לפני כן. 6 ההורג יגור בעיר עד שיעמוד למשפט בפני זקני העיר ועד מות הכוהן הגדול שיכהן באותו זמן. רק אז יוכל ההורג לחזור לעירו ולביתו, אל העיר שמשם ברח ".
7 בני ישראל הקדישו את קֶדֶש שבגליל בהרי נפתלי, את שכם שבהרי אפרים ואת קריית ארבע (חברון) שבהרי יהודה. 8 ממזרח לירדן, מול יריחו, הקדישו את בֶּצֶר שבמדבר במישור בשבט ראובן, את רמות שבגלעד בשבט גד ואת גולן שבבשן בשבט מנשה. 9 אלה הערים שנועדו לכל בני ישראל ולכל התושבים הזרים שחיים ביניהם. כל מי שיהרוג אדם בלי כוונה יוכל לברוח אליהן וכך לא יומת על ידי הנוקם. הוא ישאר בעיר עד שיעמוד למשפט בפני זקני העיר.