תנ"ך מבואר

ספר יהושוע פרק ד

1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּמּוּ כָל־הַגּוֹי, לַעֲבוֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן; {פ} וַיֹּאמֶר יהוה, אֶל־יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר׃ 2 קְחוּ לָכֶם מִן־הָעָם, שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים; אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט׃ 3 וְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר, שְׂאוּ־לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, הָכִין שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים; וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם, וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם, בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר־תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה׃ {ס}
4 וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ, אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל; אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט׃ 5 וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ, עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֶל־תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן; וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל־שִׁכְמוֹ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל׃ 6 לְמַעַן, תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם; כִּי־יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם׃ 7 וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם, אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית־יהוה, בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן, נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן; וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד־עוֹלָם׃
8 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל־הַמָּלוֹן, וַיַּנִּחוּם שָׁם׃ 9 וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן, תַּחַת, מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית; וַיִּהְיוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ 10 וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן, עַד תֹּם כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה יהוה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל־הָעָם, כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ;
וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ׃ 11 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּם כָּל־הָעָם לַעֲבוֹר; וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן־יהוה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם׃ 12 וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה׃ 13 כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא; עָבְרוּ לִפְנֵי יהוה לַמִּלְחָמָה, אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ׃ {ס} 14 בַּיּוֹם הַהוּא, גִּדַּל יהוה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ, בְּעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת־מֹשֶׁה כָּל־יְמֵי חַיָּיו׃ {פ}
15 וַיֹּאמֶר יהוה, אֶל־יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר׃ 16 צַוֵּה אֶת־הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת; וְיַעֲלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן׃
17 וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ, אֶת־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר; עֲלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן׃
18 וַיְהִי בעלות (כַּעֲלוֹת) הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית־יהוה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, נִתְּקוּ, כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, אֶל הֶחָרָבָה; וַיָּשֻׁבוּ מֵי־הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם, וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם עַל־כָּל־גְּדוֹתָיו׃ 19 וְהָעָם, עָלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן; וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל, בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ׃ 20 וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן־הַיַּרְדֵּן; הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל׃ 21 וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת־אֲבוֹתָם לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה׃ 22 וְהוֹדַעְתֶּם אֶת־בְּנֵיכֶם לֵאמֹר; בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל, אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׃ 23 אֲשֶׁר־הוֹבִישׁ יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֶת־מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַד־עָבְרְכֶם; כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יהוה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם־סוּף אֲשֶׁר־הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד־עָבְרֵנוּ׃ 24 לְמַעַן דַּעַת כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת־יַד יהוה, כִּי חֲזָקָה הִיא; לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת־יהוה אֱלֹהֵיכֶם כָּל־הַיָּמִים׃ {ס}
1 כאשר סיים כל העם לעבור את הירדן, אמר ה' ליהושע: 2 "בְּחר שנים עשר אנשים מהעם, אחד מכל שבט, 3 וצווה עליהם, 'קחו שתים עשרה אבנים מכאן, מתוך הירדן, מהמקום שרגלי הכוהנים עמדו בו. קחו אותן אִתכם והניחו אותן במקום שתחנו בו הלילה".
4 יהושע קרא לשנים עשר האנשים שבחר מבני ישראל, אחד מכל שבט, 5 ואמר להם: "רדו לפני ארון ה' אלוהיכם אל תוך הירדן והרימו על כתפיכם אבן לכל אדם, לפי מספר שבטי ישראל. 6 האבנים יהיו לכם לאות. כאשר ישאלו אתכם בניכם בעתיד, 'מה האבנים האלה?', 7 אִמרו להם, 'מי הירדן נעצרו לפני ארון ברית ה'. כאשר עבר הארון בירדן נעצרו מי הנהר. האבנים האלה הן זיכרון לבני ישראל לעולם' ".
8 בני ישראל עשו מה שציווה יהושע. הם הוציאו מתוך הירדן שתים עשרה אבנים, לפי מספר השבטים, ולקחו אותן למקום שעמדו לחנות בו, כפי שאמר ה' ליהושע. 9 יהושע הציב עוד שתים עשרה אבנים בתוך הירדן, במקום שעמדו בו רגלי הכוהנים שנשאו את ארון הברית, והן נשארו שם עד היום. 10 הכוהנים שנשאו את הארון עמדו בתוך הירדן, עד שנעשָׂה כל מה שציווה ה' על יהושע לומר לעם לעשות, כפי שציווה משה על יהושע.
העם מיהר לעבור. 11 כאשר סיים, עברו הכוהנים וארון ה' ונעמדו לפני העם. 12 הלוחמים משבט ראובן, משבט גד ומחצי שבט מנשה הלכו לפני בני ישראל, כפי שאמר להם משה. 13 בערך ארבעים אלף לוחמים הלכו בראש לפני ה' כדי להילחם בערבות יריחו. 14 ביום ההוא גרם ה' ליהושע להיות חשוב ומכובד בעיני כל ישראל. הם כיבדו אותו כל ימי חייו כפי שכיבדו את משה.
15 ה' אמר ליהושע: 16 "צווה על הכוהנים שנושאים את ארון הברית לעלות מן הירדן".
17 יהושע ציווה על הכוהנים: "עלו מן הירדן!".
18 כאשר עלו הכוהנים שנשאו את ארון ברית ה' מתוך הירדן, ברגע שנגעו כפות רגליהם ביבשה, שבו מֵי הירדן לזרום כמקודם ועלו על גדותיהם. 19 העם עלה מן הירדן בעשרה בניסן וחנה בַּגִלְגָל שממזרח ליריחו. 20 את שתים עשרה האבנים שלקחו מהירדן הציב יהושע בַּגלגל. 21 הוא אמר לבני ישראל: "כאשר ישאלו אתכם בניכם בעתיד, 'מה האבנים האלה?', 22 אִמרו להם, 'ישראל עבר את הירדן הזה על קרקע יבשה'. 23 כי ה' אלוהיכם יִבש לפניכם את מי הירדן עד שעברתם, כפי שעשה ה' אלוהיכם לים סוף כשיִבש אותו לפנינו עד שעברנו. 24 זאת כדי שכל עמי הארץ יֵדעו כמה גדול כוחו של ה', וכדי שאתם תכבדו את ה' אלוהיכם כל הימים".