תנ"ך מבואר

ספר שמות פרק כט

1 וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי; לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן־בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם׃ 2 וְלֶחֶם מַצּוֹת, וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן; סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃ 3 וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל־סַל אֶחָד, וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל; וְאֶת־הַפָּר, וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִם׃ 4 וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב, אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם׃ 5 וְלָקַחְתָּ אֶת־הַבְּגָדִים, וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת־אַהֲרֹן אֶת־הַכֻּתֹּנֶת, וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד, וְאֶת־הָאֵפֹד וְאֶת־הַחֹשֶׁן; וְאָפַדְתָּ לוֹ, בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד׃ 6 וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל־רֹאשׁוֹ; וְנָתַתָּ אֶת־נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל־הַמִּצְנָפֶת׃ 7 וְלָקַחְתָּ אֶת־שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְיָצַקְתָּ עַל־רֹאשׁוֹ; וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ׃ 8 וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב; וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת׃ 9 וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו, וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת, וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם; וּמִלֵּאתָ יַד־אַהֲרֹן וְיַד־בָּנָיו׃
10 וְהִקְרַבְתָּ אֶת־הַפָּר, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד; וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הַפָּר׃ 11 וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יהוה; פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ 12 וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר, וְנָתַתָּה עַל־קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ; וְאֶת־כָּל־הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ, אֶל־יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ׃ 13 וְלָקַחְתָּ, אֶת־כָּל־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב, וְאֵת, הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד, וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן; וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה׃ 14 וְאֶת־בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת־עֹרוֹ וְאֶת־פִּרְשׁוֹ, תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה; חַטָּאת הוּא׃
15 וְאֶת־הָאַיִל הָאֶחָד תִּקָּח; וְסָמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָיִל׃ 16 וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאָיִל; וְלָקַחְתָּ אֶת־דָּמוֹ, וְזָרַקְתָּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ 17 וְאֶת־הָאַיִל, תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו; וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו, וְנָתַתָּ עַל־נְתָחָיו וְעַל־רֹאשׁוֹ׃ 18 וְהִקְטַרְתָּ אֶת־כָּל־הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא לַיהוָה; רֵיחַ נִיחוֹחַ, אִשֶּׁה לַיהוָה הוּא׃
19 וְלָקַחְתָּ, אֵת הָאַיִל הַשֵּׁנִי; וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָיִל׃ 20 וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאַיִל, וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל־תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל־תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית, וְעַל־בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית, וְעַל־בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית; וְזָרַקְתָּ אֶת־הַדָּם עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ 21 וְלָקַחְתָּ מִן־הַדָּם אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְהִזֵּיתָ עַל־אַהֲרֹן וְעַל־בְּגָדָיו, וְעַל־בָּנָיו וְעַל־בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ; וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו, וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ׃
22 וְלָקַחְתָּ מִן־הָאַיִל הַחֵלֶב וְהָאַלְיָה וְאֶת־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב, וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן, וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין; כִּי אֵיל מִלֻּאִים הוּא׃
23 וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת, וַחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד; מִסַּל הַמַּצּוֹת, אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה׃ 24 וְשַׂמְתָּ הַכֹּל, עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן, וְעַל כַּפֵּי בָנָיו; וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה׃ 25 וְלָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם, וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל־הָעֹלָה; לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי יהוה, אִשֶּׁה הוּא לַיהוָה׃

26 וְלָקַחְתָּ אֶת־הֶחָזֶה, מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן, וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה; וְהָיָה לְךָ לְמָנָה׃ 27 וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה, וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם; מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים, מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו׃ 28 וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק־עוֹלָם, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי תְרוּמָה הוּא; וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם, תְּרוּמָתָם לַיהוָה׃
29 וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן, יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו; לְמָשְׁחָה בָהֶם, וּלְמַלֵּא־בָם אֶת־יָדָם׃ 30 שִׁבְעַת יָמִים, יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו; אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ׃

31 וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח; וּבִשַּׁלְתָּ אֶת־בְּשָׂרוֹ בְּמָקֹם קָדֹשׁ׃ 32 וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־בְּשַׂר הָאַיִל, וְאֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל; פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ 33 וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם, לְמַלֵּא אֶת־יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם; וְזָר לֹא־יֹאכַל כִּי־קֹדֶשׁ הֵם׃ 34 וְאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר; וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ, לֹא יֵאָכֵל כִּי־קֹדֶשׁ הוּא׃ 35 וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה, כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוִּיתִי אֹתָכָה; שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם׃
36 וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיּוֹם עַל־הַכִּפֻּרִים, וְחִטֵּאתָ עַל־הַמִּזְבֵּחַ, בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו; וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ׃ 37 שִׁבְעַת יָמִים, תְּכַפֵּר עַל־הַמִּזְבֵּחַ, וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ; וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כָּל־הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ׃ {ס} 38 וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל־הַמִּזְבֵּחַ; כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד׃ 39 אֶת־הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר; וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ 40 וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין, וְנֵסֶךְ רְבִעִית הַהִין יָיִן; לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד׃ 41 וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם; כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה־לָּהּ, לְרֵיחַ נִיחֹחַ, אִשֶּׁה לַיהוָה׃ 42 עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם, פֶּתַח אֹהֶל־מוֹעֵד לִפְנֵי יהוה; אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה, לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם׃ 43 וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי׃ 44 וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ; וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי׃ 45 וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים׃ 46 וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיהֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם; אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיהֶם׃ {פ}
מינוי הכוהנים
1 "כך תעשה כדי להקדיש את אהרון ובניו לשרת אותי ככוהנים: קח פר צעיר אחד מהבקר ושני אֵילים שאין בהם פגם. 2 הכן מקמח חיטה משובח בצק ללא שמרים ואפֵה ממנו לחם, חלות עשויות בשמן ועוגיות דקיקות מרוחות בשמן. 3 שים את כל דברי המאפה בסל אחד והקרֵב אותם לה' עם הפר ושני האילים. 4 קרֵב את אהרון ואת בניו לפתח אוהל מועד ורחץ אותם. 5 קח את הבגדים והלבֵּש את אהרון בכותונת, בבגד שמעל הכותונת, באפוד ובחושן, וחגור סביב מותניו את חגורת האפוד. 6 שים לראשו את המצנפת ומעליה את כתר הכוהן הגדול. 7 קח את שמן ההקדשה, צוק על ראש אהרון ומְשח אותו. 8 הבא את בניו והלבֵּש אותם בכותונות. 9 חגוֹר לאהרון ולבניו חגורות וחבוֹש לראשם את הכובעים. הם יהיו כוהנים לעולם. כך תְמַנֵה את אהרון ואת בניו.
10 "הבֵא את הפר לפני אוהל מועד כדי שאהרון ובניו יניחו את ידיהם על ראשו. 11 שְׁחט את הפר לפני ה' בפתח אוהל מועד. 12 קח מדם הפר ומְרח אותו באצבע על קרנות המזבח, ואת יתר הדם שפוֹך על בסיס המזבח. 13 קח את השומן שמכסה את האברים הפנימיים, את קרום הכבד ואת שתי הכליות והשומן שמכסה אותן, ושרוֹף אותם על המזבח. 14 את הבשר, את העור ואת הצואה של הפר שרוֹף מחוץ למחנה. זהו קרבן על חטא.
15 "הבֵא את אחד האילים כדי שאהרון ובניו יניחו את ידיהם על ראשו. 16 שְׁחט אותו והתז את דמו על כל צדי המזבח. 17 חתוֹך את האיל לנתחים, רְחץ את אבריו הפנימיים ואת רגליו ושים אותם עם הראש והנתחים האחרים על המזבח. 18 שרוֹף את כל האיִל על המזבח. זהו קרבן עולה [עולה – קרבן שנשרף כולו על המזבח] לה', ריח נעים, קרבן הנשרף באש ומוקדש לה'.
19 "הבֵא את האיִל השני כדי שאהרון ובניו יניחו את ידיהם על ראשו. 20 שְׁחט אותו, קח מדמו ומְרח על תנוך אוזנו הימנית של אהרון, על תנוך האוזן הימנית של כל אחד מבניו ועל בוהן היד הימנית ובוהן הרגל הימנית שלהם. את יתר הדם התז על כל צדי המזבח. 21 קח מהדם שעל המזבח ומשמן ההקדשה והתז על אהרון ועל בגדיו, על בני אהרון ועל בגדיהם. כך תקדיש לעבודת ה' את אהרון ואת בגדיו, את בני אהרון ואת בגדיהם.
22 "קח מהאיִל את השומן, את זנבו השמן ואת השומן שמכסה את אבריו הפנימיים, את קרום הכבד, את שתי הכליות ואת השומן שמכסה אותן ואת השוק הימנית של האיל. זהו האיל המוקרב לִכבוד מינוי הכוהנים.
23 "מסל דברי המאפה שלפני ה' קח לחם אחד, לחם עגול עשוי בשמן ועוגייה דקיקה אחת. 24 שים את כל אלה על כפות הידיים של אהרון ובניו והנף את הכול לפני הקרבן תנופה. 25 לאחר מכן קח את כל הקרבנות מידי אהרון ובניו ושרוֹף אותם על המזבח עם קרבן העולה כדי שיפיצו ריח נעים לה', זהו קרבן הנשרף באש ומוקדש לה'.
26 "קח את חזה איל המינוי של אהרון והנף אותו לפני ה' כקרבן תנופה, זה החלק שלך. 27 הקדֵש את החזה והשוק שנלקחו מאיל המינוי של אהרון ובניו והונפו לפני ה'. 28 זה החלק שיתנו בני ישראל לאהרון ולצאצאיו לעולם. זוהי תרומת בני ישראל לה' מזבחי השלום שיקריבו.
29 "הבגדים המיוחדים של אהרון יעברו בירושה לבניו, והבנים ילבשו אותם כאשר ימשחו אותם וימַנו אותם לתפקידם. 30 הבן שימלא את מקומו של אהרון ילבש אותם במשך שבעה ימים כאשר יבוא אל אוהל מועד כדי לעבוד במשכן.
31 "קח את איל המינוי ובַשֵׁל את בשרו בְּמקום המוקדש לה'. 32 אהרון ובניו יאכלו את בשר האיל ואת הלחם שבסל בפתח אוהל מועד. 33 הם יאכלו את הקרבנות שכיפרו על חטאיהם. כך יש לְמַנות ולהקדיש את אהרון ובניו לתפקידם. איש מלבדם לא יאכל מקרבנות אלה כי הם מוקדשים לה'. 34 אם ישארו עד הבוקר שאריות מבשר איל המינוי או מהלחם, שרוֹף אותם. אסור לאכול מהם כי הם מוקדשים לה'. 35 עשֵׂה לאהרון ולבניו כל מה שציוויתי עליך. טקס המינוי ימשך שבעה ימים.
36 "הקרֵב מדי יום פר כקרבן על חטא כדי לכפר על טומאת המזבח ולטהר אותו, ומְשח אותו כדי להקדיש לי אותו. 37 כַּפֵּר על טומאת המזבח במשך שבעה ימים, כך תטהר אותו והוא יהיה מוקדש לה' באופן מיוחד. כל מי שיגע בו יהיה מוקדש לה'. 38 אלה הקרבנות הקבועים שתקריב על המזבח: שני כבשים בני שנה מדי יום, 39 כבש אחד בבוקר וכבש שני לקראת הערב. 40 עם הכבש האחד הבֵא גם שני ליטרים קמח חיטה משובח מעורבב בליטר שמן מזיתים כתושים, וליטר יין כקרבן. 41 את הכבש השני הקרֵב לקראת הערב וגם אז, כמו בבוקר, הבא תערובת של קמח ושמן כְּמִנְחַה [מִנְחַה – מתנה מהתבואה] ויין כקרבן. הקרבן הנשרף באש ומוקדש לה' יפיץ ריח נעים לה'. 42 זהו קרבן קבוע שעל כל דורותיכם להקריב בפתח אוהל מועד לפני ה', כי שם אפגוש אתכם כדי לדבר אליך. 43 שם אפגוש את בני ישראל וכבודי יקדש את המקום. 44 אקדיש לי את אוהל מועד ואת המזבח. את אהרון ובניו אקדיש לשרת אותי ככוהנים. 45 אשכון בין בני ישראל ואהיה האלוהים שלהם. 46 הם יֵדעו שאני ה' אלוהיהם שהוציא אותם מארץ מצריים כדי לשכון ביניהם. אני ה' אלוהיהם.