תנ"ך מבואר

ספר שמות פרק כ

1 וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׃ {ס} 2 אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ; אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ 3 לֹא יִהְיֶה־לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָיַ׃
4 לֹא תַעֲשֶׂה־לְךָ פֶסֶל וְכָל־תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת; וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ׃ 5 לֹא־תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם; כִּי אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי׃ 6 וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים; לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי׃ {ס}

7 לֹא תִשָּׂא אֶת־שֵׁם־יהוה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא; כִּי לֹא יְנַקֶּה יהוה, אֵת אֲשֶׁר־יִשָּׂא אֶת־שְׁמוֹ לַשָּׁוְא׃ {פ}
8 זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׃ 9 שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ׃ 10 וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; לֹא־תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ־וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ׃ 11 כִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה יהוה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ, אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל־כֵּן, בֵּרַךְ יהוה אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ׃ {ס}
12 כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ; לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃ {ס}
13 לֹא תִּרְצָח׃ {ס}
14 לֹא תִּנְאָף׃ {ס}
15 לֹא תִּגְנֹב׃ {ס}
16 לֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר׃ {ס}
17 לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא־תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ׃ {פ}
18 וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת וְאֶת־הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת־הָהָר עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃
19 וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה, דַּבֵּר־אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה; וְאַל־יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן־נָמוּת׃
20 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ, כִּי, לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם, בָּא הָאֱלֹהִים; וּבַעֲבוּר, תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל־פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ׃
21 וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק; וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל־הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹהִים׃ {פ}
22 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, כֹּה תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; אַתֶּם רְאִיתֶם, כִּי מִן־הַשָּׁמַיִם, דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם׃ 23 לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי; אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם׃ 24 מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה־לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו, אֶת־עֹלֹתֶיךָ וְאֶת־שְׁלָמֶיךָ, אֶת־צֹאנְךָ וְאֶת־בְּקָרֶךָ; בְּכָל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת־שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ׃ 25 וְאִם־מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה־לִּי, לֹא־תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית; כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ׃ 26 וְלֹא־תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל־מִזְבְּחִי; אֲשֶׁר לֹא־תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו׃ {פ}
עשרת הדיברות
1 אלה הדברים שאמר אלוהים: 2 "אני ה' אלוהיך שהוציא אותך ממצריים, ארץ העבדות. 3 אסור שיהיו לך אלוהים אחרים נוסף עליי.
4 "אל תעשה לעצמך פסל או כל דמות אחרת שדומה לדבר כלשהו בשמים מעל, בארץ מתחת או במים שמתחת לארץ. 5 אל תשתחווה להם ואל תעבוד אותם, כי אני, ה' אלוהיך, אל קנא, הרוצה שתהיה שייך לי בלבד. אני מעניש את שונאיי על חטאם ומביא עונש גם על צאצאיהם עד דור שלישי ורביעי. 6 אבל עם האוהבים אותי והמקיימים את מצוותיי אני עושה חסד במשך אלפי דורות.
7 "אל תזכיר את שם ה' אלוהיך בלי סיבה מוצדקת. ה' יעניש את מי שיזכיר את שמו בלי סיבה מוצדקת.
8 "זכור להקדיש את יום השבת לאלוהים. 9 שישה ימים עבוד ועשה את כל עבודותיך. 10 אבל היום השביעי הוא שבת לכבוד ה' אלוהיך. אל תעשה בו שום מלאכה – לא אתה ולא בנך, בתך, עבדך, שפחתך בהמתך או התושב הזר שחי בישוב שלך. 11 במשך שישה ימים ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל מה שיש בהם, וביום השביעי לא עבד. לכן בירך ה' את יום השבת והקדיש אותו לעצמו.
12 "כבד את אביך ואת אמך כדי שחייך יהיו ארוכים בארץ שה' אלוהיך נותן לך.
13 "אל תרצח.
14 "אל תקיים יחסי מין עם מי שאינה אשתך.
15 "אל תגנוב.
16"אל תעיד עדות שקר על אדם אחר.
17 "אל תשתוקק לביתו של אדם אחר, לאשתו, לעבדו, לשפחתו, לשורו, לחמורו או לכל דבר אחר ששייך לו".
18 כל העם התרחק בפחד מההר כשראה את הברקים, הרעמים והעשן שעלה מההר, וכששמע את קול השופר.
19 "דַבֵּר אתה אתנו ונשמע", אמרו למשה. "אנחנו לא רוצים שאלוהים ידבר אתנו, שמא נמות".
20 "אל תפחדו!", השיב משה. "אלוהים בא כדי לנסות אתכם וכדי שתכבדו אותו ולא תחטאו".
21 העם המשיך לעמוד רחוק מההר, ומשה ניגש אל הערפל שאלוהים היה בו.
22 ה' אמר למשה להגיד לבני ישראל: "ראיתם כשדיברתי אתכם מהשמים. 23 אל תעשו אלילי כסף וזהב כדי לעבוד גם אותם וגם אותי. 24 עשה לי מזבח מאדמה והקרב עליו קרבנות שונים מהצאן ומהבקר שלך. אבוא אליך ואברך אותך בכל מקום שאצווה לזכור בו את שמי. 25 אם תעשה לי מזבח מאבנים, אל תשתמש באבנים מסותתות. אם תשתמש בכלי ברזל כדי לסתת את האבן – תחלל אותה. 26 אל תעלה אל המזבח שלי במדרגות כדי שרגליך לא יֵחשפו.